"בבקשה תפסיקו לצלם את עצמכם"
גלית גוטמן שמכירה מקרוב את טעם החשיפה, מבינה את תמימותה של י', קורבן סרטוני הסקס שהופצו, אך לא את הצורך לצלם את עצמה. כעת היא בעיקר תוהה איך לגדל את שתי בנותיה בתוך המציאות הטכנולוגית החדשה שבה אנו חיים. "הייתי רוצה שנחזור להשתמש במילים כמו אינטימיות ופרטיות"
צר לי על י'. הקושי שהיא חווה הוא קושי לכל החיים. אני יכולה להבין את התמימות שלה, יכולה להבין שהיא הייתה צעירה ומאוהבת. אבל אני פחות יכולה להבין את הצילום. בעידן שלנו, ברגע שזה נגמר, סרטונים שכאלה יוצאים מכלל שליטה. המתח המתמיד שבין לעשות מה שאנחנו רוצים באמת, לבין המחיר שאנחנו עלולים לשלם על כך, קיים תמיד.
"מתביישת לספר לבנותיי על הסיפור אבל כנראה שאצטרך"
יש לי שתי בנות, האחת בת 8 השנייה בת 13. את הסיפור של י' לא סיפרתי להן, אני פשוט מתביישת. אני גם קצת מפחדת לפגוע במקום התמים הזה של 'מה זאת נשיקה ראשונה?' ו'מה זאת אהבה ראשונה?' ו'מה זה לעשות סקס עם בן זוג?'. ולמרות זאת, תוך שנה -שנתיים לא תישאר לי ברירה ואצטרך לדבר איתן גם על זה.
גם בבית הספר כבר לא יכולים להתעלם מהמדיה החברתית. אחרי מקרים כמו למשל הבחורה שהתאבדה לאחר שהציקו לה בפייסבוק, מכנסים אותם לשיחות באולם. הכוח המטורף שיש למדיה הזאת הוא משהו חדש יחסית שחייבים להפנים כדי לחנך פה דור שיבין שכללי המשחק השתנו, שהכל עובר מהר באינטרנט, ושלפעמים גם אין דרך חזרה.
אנשים היום לא מדברים יותר, הם בעיקר מצלמים או כותבים. לבנות שלי יש פייסבוק, פשוט כי אני לא יכולה להשאיר אותן מאחור בין כל החברים. אבל כאמא - החרדה היא עצומה. הן מצלמות אחת את השנייה מודדות בגד ים ומעבירות לחברות, ולי נותר רק לחפור להן שלא יצלמו משהו שלא ירצו שיופץ, גם אם מבחינתן, הן מעבירות אותו רק לחברה הכי טובה. מצד אחד את לא רוצה לגדל ילדים בפראנויה, מצד השני האיומים כבר שם, הכל חשוף, הכל בחוץ.
אז כן, הייתי רוצה שנחזור להשתמש במילים אינטימיות ופרטיות, שמשמעותן בסופו של דבר היא לכבד את עצמך ולכבד את זולתך. אבל עד אז חברים – תפסיקו לצלם את עצמכם. כשיש לך מצלמת וידיאו ביד 24 שעות ביממה, הקלות הבלתי נסבלת הזאת לתעד כל דבר צריכה להיפסק. אנחנו חייבים להיות זהירים הרבה יותר עם האצבע על כפתור ההפעל.
החל מיום ראשון הקרוב ה-10.2.13 גלית גוטמן מצטרפת ל"בוקר של קשת"