בזמן שבהודו מגפת הקורונה משתוללת, במשרד הבריאות מנסים למצוא את הדרך למנוע מהווריאנט ההודי לחדור ארצה. כפי שפורסם לראשונה במאקו, הטיסות מהודו לישראל נמשכות כל העת כסדרן. במשרד מתלבטים האם לעצור לחלוטין את הגעת הטיסות הישירות מהודו לישראל, ובכל מקרה לא מדובר בפתרון הרמטי - משום שלמשרד אין כרגע דרך לדעת על נוסעים שמגיעים מהודו באמצעות קונקשנים.

היום יתקיים דיון חירום במשרד הבריאות בנוגע לגיבוש נהלים חדשים עבור הבאים מהודו וממדינות נוספות בהן התחלואה עולה בשבועות האחרונים.

ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הזהירה בשיחה עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" כי יש למצוא פתרון מהיר לעניין כדי שלא לסכן את הישגיה של ישראל במאבקה בקורונה. "הגענו להישג אדיר שעמלנו עליו רבות, עכשיו אנחנו צריכים לשמור עליו מפני האיומים מבחוץ", אמרה ד"ר אלרעי פרייס.

"לגבי הודו, אנחנו מקיימים דיונים אינטנסיביים במשרד הבריאות כדי לראות איך מחמירים ודואגים לזה שהתחלואה לא תיכנס לנו פנימה ותסכן את תושבי מדינת ישראל", המשיכה ד"ר אלרעי פרייס, "יש לנו קושי אמיתי כי אין לנו נתונים מאיפה בן אדם מגיע באמת. גם אם נעצור את הטיסות הישירות מהודו לישראל, כל האנשים שירצו להגיע מהודו פשוט יטוסו דרך קונקשנים ואז לא נדע עליהם. הבסיס לזה שנוכל להתנהל בצורה נכונה ובטוחה היא שנדע דרך חברות התעופה מאיפה כל בן אדם מגיע בדיוק".

מה הבעיה בלחייב נוסעים להגיד מהיכן הגיעו?
"צריכים להגיע למצב שנקבל את המידע המדוייק מאיפה בן אדם הגיע, לא רק על סמך ההצהרה שלו או הטיסה האחרונה. אנחנו עושים רשימה של מדינות שחורות שמהן יש סכנה להגיע, ובדרגה כזו או אחרת מחליטים איך מתנהלים. או שהנוסעים נכנסים ונמצאים בבידוד, או שאוסרים את הכניסה. הדבר הכי חשוב כרגע זה להגביר את שמירת הגבולות שלנו".

הנוסעים לא נבדקים בכל מקרה לפני שהם עולים על המטוס?
"כל האנשים שמגיעים לישראל, כולל מחלימים ומחוסנים, צריכים להיבדק 72 שעות לפני שהם עולים למטוס. כולם גם עושים בדיקה בנחיתה בנתב"ג. עם זאת, ואמרנו את זה לאורך כל המגפה, לפעמים הבדיקות הן שליליות והבן אדם נהיה מאומת אחר כך במהלך הבידוד. לכן שמירת הבידוד כל כך חשובה".

בכירים ברשות שדות התעופה הביעו לאחרונה ביקורת על אנשי משרד הבריאות, שלדבריהם "גוררים רגליים", לא מעבירים הנחיות מדוייקות בנוגע לנוחתים בנמל התעופה בן גוריון ולא דואגים לאכיפת הבידוד. ד"ר אלרעי פרייס פסלה זאת מכל וכל: "זה מצחיק אותי. משרד הבריאות נותן הנחיות מאוד ברורות - מי נדרש לבידוד, מתי הוא נדרש לבידוד, ודואג לבדיקות. המשרד בוודאי שלא גורר רגליים. ממתי משרד הבריאות הוא גורם האכיפה ששם צמידים אלקטרוניים לאנשים ומוודא שיש אכיפת בידוד?".

"אנשים חושבים שזה ברור מאליו שמשרד הבריאות מתעסק בזה, אבל המשרד אמור לטפל באנשים ולמנוע חולי, לא לאכוף בידוד", המשיכה, "ויחד עם זאת, אנחנו עושים את זה. יש הרבה מאוד דברים שנדרשים ברמת הממשלה כדי שזה יקרה. להגיד שמשרד הבריאות גורר רגליים זה חוסר הבנה של המצב או ניסיון להטעות את הציבור".

את ממליצה לטוס למדינות שאינן ברשימה השחורה שלכם?
"ראשית, כשמשרד הבריאות מוציא אזהרת מסע למדינות - אל תיסעו לשם, זה באמת מסוכן. אם חזרתם ואתם צריכים להיות בבידוד - תהיו בבידוד. אנחנו רואים אנשים שחוזרים, לא שומרים על הבידוד ומדביקים קרובים שלהם כולל מחוסנים. אני לא מתכוונת לטוס בקיץ הקרוב, אני חושבת שזה מסוכן. רוב מדינות העולם הן ברמה 3 או 4, שזה אומר מדינות עם תחלואה מאוד גבוהה שרצוי לא לנסוע אליהן".

גם למחוסנים ההמלצה עדיין היא לא לטוס?
"ההמלצה היא כרגע לא לטוס ולהסתובב בעולם. יש תחלואה מאוד גדולה, המגפה משתוללת בעולם בהרבה מאוד מקומות. מחוסנים עדיין יכולים לחלות. הצלחנו להגיע לשליטה מאוד טובה במגפה, זה הישג כביר, בואו נשמור על עצמנו. כמובן שכל אחד יכול לקבל את ההחלטות שלו, אבל מדינות שנתריע שיש אליהן אזהרת מסע עדיף לא לטוס אליהן".

האם לאור העובדה שאין כמעט תחלואת ילדים קשה, היית ממליצה לחסן ילדים ברגע שהחיסון יאושר?
"המצב מאוד מורכב. מצד אחד התחלואה של הילדים היא ברוב רובה א-סימפטומטית, מצד שני אנחנו מכירים מצבים שבהם ילדים עוברים מחלה בילדות בלי שום תסמינים, ואז כמבוגרים מופיעים להם סיבוכים. אין לנו מושג עדיין מה יהיה לאורך זמן עם מחלת הקורונה וההשפעה שלה על אותם ילדים. אנחנו כן נמצאים במצב שהתחלואה בישראל נמוכה והסיכוי שילד יחלה יותר נמוך כרגע, אז גם את זה צריך לקחת בשיקולים. משרד הבריאות ייתן את הנתונים וההמלצות וכל הורה יעשה את הבחירה על סמך המידע הזה".