איריס עדן איבדה אתמול את בן זוגה משה פדר (67) מפגיעת טיל נ"ט ברכבו באזור יד מרדכי. זה קרה 22 שנה אחרי שאיבדה את בעלה רס"ן ישיש עדן, שנספה באסון המסוקים בשנת 1997.
"נודע לי דרך הבוסית שלי שהתקשרה אליי", מספרת איריס הבוקר על הרגע בו התבשרה שבן זוגה נפגע, "כמובן שמתחילים עם ההודעות כפצוע ובית חולים, אבל אז מחלחלת התודעה שזה לא הסיפור האמתי ועולים כל התמונות מהאתרים. היה לי ברור מה קרה".
ידעת שהוא אמור להיות באזור?
"אני ידעתי. הוא עובד בקיבוץ ארז ואני ידעתי שהוא נוסע לשם. אמרתי לו אינספור פעמים שלא ייסע לאזור כשיש מתיחות, אבל הוא לא הקשיב לי, אני מכירה את זה גם מבעלי שלא היה מקשיב כשביקשתי מנו לא לטוס יום לפני טיול כשהוא לא מרגיש טוב. זה לא מהרגשת עליונות, זה פשוט בן אדם שלא יכול לחשוב שיקרה לו משהו. הוא מכיר את האזור הזה, הוא מכיר את העבודה, הוא אהב את מה שהוא עשה. הוא לא חלם שזה מה שיקרה לו".
אמרת אתמול "הרגשתי, הייתה לי תחושה".
"לא, דווקא קיבלתי את השוק של החיים שלי. דווקא לא הייתי מוכנה, יכול להיות שגם אני כבר נכנסתי למין שאננות כזו שהוא נוסע לשם ולמה דווקא הוא. אתה לא חולם שפעמיים יקרה לך אסון, אתה לא מוכן אפילו למחשבה כזאת".
את חושבת בשעות אחרונות על גורל, למה זה קורה לך שוב ושוב?
"נכון, היינו יחד 17 שנה והוא באמת היה אהבת חיי השנייה. החיים זימנו לי הרבה מהמורות גם אחרי שבעלי נהרג, ואני בפירוש אומרת שלא הייתי מצליחה לעבור את זה בלעדיו, זו נתינה אינסופית, זו אהבה שאינה תלויה בדבר. חלקנו ביחד כל כך הרבה רגעים מאושרים, היינו נוסעים לטיולים, מבלים בים שעות של אושר. הוא היה בשבילי הכל ובשביל שלושת הילדים שלי הוא היה דמות גברית לסמוך עליה, להיעזר, להתייעץ ועבורי עולם ומלואו".
את כבר חושבת איך יראו החיים עכשיו?
"שתי האהבות הגדולות של החיים שלי עלו בלהבות השמימה, אחד במטוס ואחד ברכב. כואב לי הלב על כולם - הילדים המקסימים שלו והנכדה שנולדה לו לפני שלוש שנים. גידלנו יחד את הנכדים - הנכד שי בן שלוש והנכדה שלו בת שלוש, היינו שעות איתם בים, בגני שעשועים, פינות ליטוף והכל נגמר. מחר יום הזיכרון ובוכים על כולם יחד. חבר אהוב, אובדן גדול, טרגדיה".