כשברקע החשש מהתפשטות משמעותית של זן האומיקרון בישראל וצפי לעשרות אלפי מאומתים ביום, החל מהבוקר (ראשון) תלמידים ביישובים אדומים מכל שכבות הגיל ילמדו בזום מהבית, בכיתות שבהן שיעור המחוסנים נמוך מ-70%. ביישובים כתומים ילמדו מרחוק רק תלמידי כיתות ז' עד י"ב כשבבתי הספר היסודיים תימשך הלמידה הפרונטלית.

נכון להבוקר, שתי ערים מוגדרות אדומות - ראשון לציון ומעלה אדומים. ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, מוחה על ההחלטה לסגור גם את בתי הספר היסודיים - ומקווה שבדיון שייערך מחר בוועדת החינוך ההנחיות בנוגע אליהם ישתנו, זאת לאחר שגם יושבת ראש הוועדה, שרן השכל, אמרה כי אינה מוכנה לגרום לתלמידי היסודי נזק נוסף.

ערים אדומות

מעלה אדומים
ראשון לציון

ערים כתומות

כפר יאסיף
סח'נין
חולון
אורנית
כפר יונה
באר יעקב
צור הדסה
קרית גת
ברכה
יד בנימין
אלעד
דימונה
גבעת זאב

"כרגע בראשון לציון יש כ-700 חולים מאומתים, בערך כ-250 עם האומיקרון", דיווח קינסטליך ב"חדשות הבוקר", "התקשורת גרמה לכאוס עצום. ראשון לציון עיר ענקית, בשכונת רמב"ם גרים 40,000 תושבים. הכריזו עליה כשכונה אדומה כי בית ספר אחד אדום, בבתי הספר האחרים יש אפס חולי קורונה. מה אשמים אותם בתי ספר? למה לסגור אותם? אין היגיון, אין הבנה. החוגים ממשיכים כרגיל, מה קורה עם החוגים?".

"גם אם סגרת את מערכת החינוך, הילדים עדיין מסתובבים בשכונה והולכים לחוגים", המשיך קינסטליך, "צריכים להתייחס לכל בית ספר לגופו של עניין. הילדים חזרו אחרי הלימודים בזום עם המון בעיות רגשיות וחינוכיות. אי אפשר בהחלטה גורפת אחת להגיד - אנחנו סוגרים שכונה שלמה בראשון לציון, המשמעות היא שעיר שלמה נסגרת. במה אשמים בתי הספר היסודיים? יש בהם אפס חולים, למה לסגור אותם?".

אתה מתכנן לנקוט בצעדי מנע? תאפשר לערוך מסיבות בסילבסטר?
"קיבלנו החלטה שאירועים עירוניים של מעל 50 אנשים כרגע לא מתקיימים, אבל לא זה הפתרון. אנחנו הולכים לחיות לצד הקורונה, ואיך עושים את זה? האם לסגור את בתי הספר זה מה שימנע את הקורונה בראשון לציון? נכון, היום היא אדומה - אבל בשבוע הבא 50% מהרשויות במדינת ישראל יהיו אדומות".

אתה בונה על זה שוועדת החינוך תהפוך את החלטת קבינט הקורונה?
"דיברתי אתמול עם חברת הכנסת שרן השכל בעשר בלילה והסברתי לה את ההשלכות במידה והוועדה תקבל את ההחלטה. בתי הספר היסודיים שיש בהם אפס חולים לא אשמים, הילדים לא באמת לומדים בזום. מה, אני יכול לשבת עכשיו עם הילד שלי שבכיתה א' ולעשות איתו זום? יש לזה אפקטיביות? אתה עוצר ככה את כל המשק".

פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה בירושלים, הביע גם הוא התנגדות למעבר ללימודים בזום. "החינוך הוא חובה, חובה להמשיך ולחנך את הדור הצעיר", אמר פרופ' רוטשטיין, "יש עדות ברורה לכך שהאומיקרון יותר מדבק מהזנים הקודמים ומתפשט די מהר, כמות החולים בארץ כמעט מכפילה את עצמה, אבל לעומת זאת רואים כבר מספר שבועות רצופים שמספר החולים המאושפזים והמונשמים לא גדל. צריכים ללמוד לחיות עם הזן הזה".

"האומיקרון בהחלט פחות קטלני ופחות גורם למילוי בתי החולים בחולים מורכבים וקשים", המשיך פרופ' רוטשטיין, "מספר החולים המאושפזים היום הוא סדר גודל של 90 חולים בכל המדינה, על תשעה מיליון אנשים. זה בטל בשישים. אנחנו מתעלמים מהפיל שבחדר, שזה מידת חיסוניות האוכלוסייה. החיסוניות הולכת ויורדת עם הזמן ויש אוכלוסייה עצומה של ילדים שהוריהם, שמפוחדים בגלל הפייק ניוז, לא מחסנים אותם".

איך אפשר להילחם בתופעה הזאת?
"צריכים למקד את ההסברה שלנו בהורים, להסביר להם שהחיסון הרבה פחות מסוכן ממה שמפיצים עליו והמחלה הרבה יותר קשה ממה שאנחנו יודעים. יש לנו פתרון איכותי וטוב, החיסון. צריכים לפנות גם לאוכלוסייה שחלפו למעלה מחמישה חודשים מאז שחוסנה בבוסטר, אוכלוסיית הקשישים שמסכנת את חייה. תראו מה קרה בסביון, יש התפרצות בבית אבות. את האוכלוסייה הזאת צריכים לחסן חיסון רביעי".

מעריכים שבמרץ יגיע עדכון לחיסון שיהפוך אותו ליעיל גם נגד האומיקרון, לא כדאי לחכות?
"כשיגיע החיסון שיכיל גם את מרכיב האומיקרון, זה יהיה מאוחר מדי. החיסון הקיים נותן הגנה נהדרת, כל מי שחלפו מספר שבועות מאז שקיבל את הבוסטר מחוסן טוב. גם אם יידבק, המחלה תהיה קלה. צריכים להפנים את זה שלא יקרה אסון אם נגיע לחיסון רביעי או חיסון חצי שנתי או שנתי ונמשיך לחיות חיים מלאים - חיי תרבות, חינוך, עבודה ויצירה, ונמשיך לבנות את המדינה שלנו ליד האומיקרון והקורונה".