טוביה צפיר הוא אחד השחקנים והבדרנים המוכרים בישראל, אבל מה באמת אנחנו יודעים על העבר המשפחתי שלו? בפינה חדשה ב"חדשות הבוקר", תחקירני חברת "מיי הריטג'" יצללו מדי יום אל אילן היוחסין של האנשים הכי מפורסמים במדינה. הבוקר היה זה צפיר - שלמד כמה פרטים מפתיעים מאוד על משפחתו.
טוביה מסר מסמך עם שבעה שמות: ההורים, הסבא והסבתא מצד אמא והסבא והסבתא מצד אבא. "מיי הריטג'" בנו אילן יוחסין שכולל 151 בני משפחה וחזרו שישה דורות אחורה, עד סביבות השנה 1750. עד היום צפיר היה בטוח שאביו, משה קוזלובסקי, נולד בעיר ראדום שבפולין - אלא שמהבדיקה עלה כי הוא נולד דווקא בעיירה שידלובייץ. עוד נודע כי הסבא מצד האבא, יצחק קוזלובסקי, לא ידע קרוא וכתוב - אבל כן התפרנס מתעשיית הספרים. יצחק היה כורך ספרים, ולא רק הוא - גם סבא רבא, חיים קוזלובסקי, שנולד ב-1845. המקצוע הזה עובר במשפחה, וייתכן שאף בעבר היה בבעלות המשפחה עסק לכריכת ספרים.
בתעודת הפטירה של סבתא אסתר לאה לבית רוזנצוויג, נרשם כי הלכה לעולמה בשנת 1911, בגיל 34. כדי לפתור את תעלומת מותה, "מיי הריטג'" חיפשו ומצאו את תעודת הלידה של הבת שלה, ששמה רייזלה קוזלובסקה. רייזלה נולדה באותו התאריך שבו האם נפטרה, וכך התגלה האמת הטרגית: סבתא אסתר נפטרה במהלך לידת בתה. לאחר מותה, סבא יענקל'ה קוזלובזקי התחתן בשנית עם אישה בשם גולדה דרדיקמן.
באשר לאמא, אסתרה גולדה (ששמה עוברת לזהבה), אביה - אשר גוטמן, נולד ב-1877 והיה מורה לתורה. מקצוע ההוראה היה חשוב מאוד עבורו והוא פיתח קריירה בתחום. בשנת 1933 ניהל את בית הספר היהודי בעיר. באשר לגורלו ולגורל רעייתו, חיה - בדפי עד ב"יד ושם" התגלה כי השניים מתו בדרכם לעבודות כפייה שהתקיימו בכפר פיונקי שנמצא במרחק כ-25 קילומטרים מהבית שלהם בראדום. בגילם, קרוב ל-70, הם התקשו מאוד לבצע את העבודות וגם ההליכה עצמה עד למחנה העבודה הייתה בלתי נסבלת, וייתכן שפשוט קרסו במהלך הדרך.
ולסיום, אם שאלתם את עצמכם למה טוביה נקרא טוביה - זאת משום שהוא נקרא על שם הסבא רבא שלו, טוביה נתן.