שלווה ושמעון דהן המתינו ביום חמישי האחרון במשך שעות ארוכות ומורטות עצבים לשחרורם מ"ספינת הקורונה", אחרי יותר משבועיים של בידוד. אולם, במקום לקבל מכתב שחרור, הזוג התבשר על מה שחשש ממנו יותר מכל: שמעון נדבק בנגיף הקורונה ולא ישוב ארצה, אלא יפונה לבידוד בבית חולים צבאי ביפן. שלווה נשלחה ארצה לבדה, ועם הגיעה לישראל קיבלה בשורה מרה נוספת: גם היא נשאית של הנגיף.
"הכנו את המזוודות ושעה לפני הירידה מהאונייה, הייתה דפיקה בדלת", שיחזר דהן ב"חדשות הבוקר" מחדר הבידוד ביפן, "חשבתי שבאים להודיע לי שאנחנו יורדים מהאונייה, אבל כשפתחתי את הדלת הייתי בשוק. ראיתי שני חובשים עם מסכות סגורות, אמרתי, הלך עליי. קיוויתי שזה יהיה אני ולא אשתי, ידעתי שמישהו מאיתנו יצטרך להישאר ביפן. אחד החובשים אמר 'סיימון דהן, אתה נשאר פה, אשתך יורדת'. ירדה לי אבן מהלב שזה אני".
דהן, שנמצא בבידוד ביחד עם אחותו שנדבקה גם היא בנגיף, מנסה להבין איך קרה שנדבק על אף שנשמר מאוד: "אי אפשר לדעת איך נדבקנו, יכול להיות שמאחד העובדים, או בסיורי הבוקר שעשינו, יכול להיות שזה קרה עוד לפני ששמנו מסכות ואמצעי מיגון. פיזית אני מרגיש מצויין, הרופאים עושים לנו בדיקות שלוש פעמים ביום. אני אומר להם שאני בסדר ומבקש שיתנו לי ללכת הביתה, שאני חזק, אבל לא נותנים. בעשר בלילה הם באים ומכבים את האורות, אבל אני בקושי מצליח לישון שלוש שעות בלילה".
איך הרגשתם באותו רגע דרמטי בספינה כשהבנתם שמפרידים ביניכם?
"שלווה פרצי בבכי ואמרה לי, 'אני לא עוזבת אותך, אני יורדת איתך'. אמרתי לה שבשום פנים ואופן לא, שיש לנו שישה ילדים, שהיא תלך ואני אסתדר. לי יותר קל להסתדר מאשר לה. נפרדנו בחיבוקים ובבכי של שנינו, היא ירדה מהאונייה ואני נשארתי, למחרת העבירו אותי לבית חולים בטוקיו. שלווה ואני כל הזמן בקשר, היא מרגישה בסדר. אני נורא מצטער שהיא לא איתי, מתגעגע לחצי השני שלי. אני אוהב אותה".