מספר המאומתים היומי לקורונה ממשיך לעלות, כשאתמול (שני) אובחנו מעל 5,000 נדבקים חדשים. קבינט הקורונה יתכנס בימים הקרובים כדי לאשר שורת מגבלות נוספות עליהן ממליצים אנשי משרד הבריאות, כמו הגבלה נוספת על התקהלויות - עד 50 איש בפנים ו-100 בחוץ, הקדמת התו הירוק לילדים עד גיל 12 כבר מהשבוע הבא והחזרת התו הסגול. זאת, במטרה להימנע מסגר אפשרי בחגים בחודש הבא.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, הביעה תקווה כי באמצעות חיסוני הבוסטר ואכיפה מוגברת על הגבלות התו הירוק יהיה ניתן בכל זאת להימנע מסגר בחגים. "אנחנו רואים בסגר מוצא אחרון לגמרי, זה לא דבר שנחליט עליו בקלות דעת", הבהירה השרה, "צריך לעשות הכל כדי להימנע מסגר. הציבור עייף ולא כל כך קשוב, קשה לו. מדובר בתקופת זמן ארוכה מאוד של מגבלות".

"עשינו התייעצות עם 'צוות 19', חבורה של מומחים שביניהם פרופ' ערן סגל, פרופ' ינון אשכנזי, ד"ר אלעד ברקן ופרופ' שי אפרתי, כולם חושבים שסגר צריך להיות מוצא אחרון ויש דברים אלטרנטיביים שצריך לבחון קודם. בהיעדר סגר אנחנו צוברים עשרות אלפי מחלימים בשבוע שהם כמו מחוסנים מבחינת ההגנות שלהם, ובגלל זה ובשילוב הבוסטר אולי נתחיל לראות אפילו איזושהי התייצבות".

איפה האכיפה? איפה הסנקציות?
"החל מהשבוע לא מחוסנים יצטרכו לשלם מכיסם על בדיקות כתנאי כניסה למקומות מסויימים. בקבינט הקורונה העלתי קו נוקשה יותר ודרשתי תו ירוק הרבה יותר קשוח, שבמסגרתו מי שיכול היה להתחסן ולא התחסן לא יוכל להיכנס לבתי מלון למשל, גם עם בדיקה. בשבועות האלה כשכל יום חשוב, צריך לייצר תו ירוק יותר רחב. מי שלא מחוסן לא יוכל להיכנס - נקודה".

אם הציבור פחות ממושמע, למה אין קמפיין הסברה נרחב?
"בישיבת הממשלה האחרונה הוקם צוות שרים שתפקידו לנהל את ההסברה באירוע הזה. קשה להגיע לאנשים שבחרו שלא להתחסן במנה הראשונה ולשכנע אותם. פתיחת שנת הלימודים בפתח וזה יעורר אתגרים נוספים, לכן צריך חוץ מתו סגול ותו ירוק גם להרחיב את הבוסטר לגילאים נוספים. ועדת החיסונים תתכנס בקרוב ותדון בהרחבת האוכלוסייה שתקבל את הבוסטר השלישי. רואים תוצאות מאוד יפות מזה".

ד"ר ענת אנגל, מנהלת בית החולים וולפסון, תיארה את העומס ההולך וגדל בבית החולים. "יש עלייה מתמדת בחולים. אנחנו כבר עם מחלקה וחצי, 50 חולים - מחצית מהם חולים קשים וקריטיים, כלומר גם מונשמים. רבים מהחולים מחוסנים. עם זאת, כשאנחנו בודקים האם החיסון עוזר - אנחנו רואים שבכל זאת, מי שמחוסן פחות מפתח מחלה קשה. רוב החולים מבוגרים, אבל יש גם צעירים יותר שאינם מחוסנים, כמו נשים בהריון או יולדות שלא מתחסנות. דווקא שם, יש סיכון מאוד גבוה למחלה קשה".

כשאת מדברת עם המאושפזים הלא מחוסנים, מה הם אומרים לך?
"אחרי שהם כבר חולים במחלה קשה יש את החרטה ואת הדיבור הזה של 'למה לא התחסנו'. אבל לפני המחלה, קשה מאוד לשכנע. יש אמירות כמו, 'הידע הוא רק שנה', יש את הקבוצה של נשים צעירות בגיל הפוריות שמפחדות להתחסן, ויש קבוצה אחרת שלא מתחסנת גם לשפעת ויש לה את הרעיון של 'חיסון טבעי'. כל מיני אמירות שהן מוטעות".

בממשלה מגבשים תוכנית חירום להעלות את סף הספיקה בבתי החולים כדי להימנע מסגר.
"צריך לחזק את מערכת הבריאות בתקציבים ובכוח אדם, וזה לא משהו מהיום למחר. הקורונה תישאר איתנו, צריכה להיות ראייה לטווח ארוך - אבל כן להתחיל עכשיו. יש סטודנטים, כוחות עזר ומנמ"ש שאפשר להביא. זו הדרך לשמור על רצף תפקודי, אי אפשר לעבוד ככה בפיקים. הקורונה היא כמו מלחמת התשה".