mako
פרסומת

קסניה אברס התפרצה בשידור: "חוצפן, תכיר את התיק ואז תדבר - איך אתה לא מתבייש?"

לקראת המשפט החוזר שבפתח, רומן זדורוב צפוי להשתחרר מחר למעצר בית אחרי 15 שנים בכלא, זאת אם בית המשפט העליון לא יקבל את ערעור הפרקליטות. הבוקר, אחותו קסניה סיפרה על ההכנות שעושה המשפחה לקראת שובו הביתה וכשהפרשן נחמיה שטרסלר הזכיר לה שזדורוב הורשע שלוש פעמים ברצח תאיר ראדה - איבדה את שלוותה ותקפה אותו

חדשות הבוקר
פורסם:
הקישור הועתק

משפחת זדורוב מתכוננת לקראת שחרורו המסתמן של רומן למעצר בית כבר מחר (שישי), אחרי 15 שנה בכלא ולקראת משפטו החוזר. זאת, אם בית המשפט העליון לא יקבל את ערעור הפרקליטות שמתנגדת בתוקף לשחרורו.

הבוקר, התארחה אחותו של זדורוב, קסניה אברס, ב"חדשות הבוקר" - ותקפה את הפרקליטות על הערעור שהגישה. "אני מאמינה שהעליון לא יהפוך את ההחלטה. הפרקליטות מושכת את הזמן, רוצה להשאיר את רומן בכלא", אמרה אברס, "הפרקליטות מבזבזת כסף. היא יכולה לעשות מיליון ואחת בדיקות חוזרות עם טכנולוגיות כאלה ואחרות, אבל הם לא ימצאו שום דבר שקושר את רומן לרצח. הוא פשוט לא היה שם".

הפרשן הכלכלי-פוליטי נחמיה שטרסלר הזכיר לאברס את העובדות היבשות: שזדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה שוב ושוב, בשלוש ערכאות שונות. אברס איבדה את שלוותה והתפרצה עליו: "חוצפן, קודם תכיר את התיק ואז תדבר. אתה לא מתבייש?", תקפה, "איך הם הצליחו להוכיח שרומן היה פיזית בזירה? יש טביעות אצבעות? יש דנ"א? השיערות שלו מתאימות?".

"אז שלושה שופטים הרשיעו אותו, מצידי שארבעה שופטים ירשיעו אותו גם - הוא עדיין חף מפשע", טענה, "מעצבן אותי שאתה זורק את הדברים האלה בלי להכיר את התיק, מי בכלל הבן אדם הזה?".

רומן זדורוב
רומן זדורוב. מחכה לשחרור | צילום: Yonatan SindelFlash90

הפרקליטות עדיין בטוחה שהוא אשם ורוצה לחזק את הראיות נגדו.
"הפרקליטות עושה בלגנים, במקום לבדוק את האנשים הפוטנציאליים שאולי היו בזירת הרצח. הם עדיין מנסים להוכיח שרומן היה שם פיזית, מה שלא הצליחו להוכיח לפני 15 שנה ובמהלך השנים האלה. זה על גבול המצחיק כבר".

ברמה האישית והמשפחתית, איך אתם מתכוננים לחזרתו הביתה?
"ההתרגשות עצומה, הוא מאוד מחכה לחזור הביתה. יש לרומן שני ילדים, בני 15 וחמש. הם מאוד מתרגשים ומחכים לאבא. הבן אדם חוזר הביתה אחרי 15 שנים שהיה בכלא, לא בחופשה בחוץ לארץ. הוא צריך להתרגל לחיים אחרים. החיים בכלא זה משהו אחד, החיים בחוץ זה משהו אחר. נעשה את המקסימום כדי לגרום לו להרגיש בנוח. נילחם על הזכאות שלו באופן מלא".