נמשך המצוד אחרי שני המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני באלעד במוצאי יום העצמאות. בפיגוע נרצחו במכות גרזן שלושה ישראלים: יונתן חבקוק, בועז גול ואורן בן יפתח זכרונם לברכה, וארבעה נפצעו קשה.

שלושה מהפצועים עדיין מאושפזים בבתי החולים בילינסון ושיבא, אך בשעות האחרונות חל שיפור במצבם. ד"ר עוזי בן דוד, סגן מנהל מערך הנוירוכירורגיה בבילינסון, סיפר הבוקר על השניים שמאושפזים אצלו: "שניהם עברו לילה שקט בטיפול נמרץ שלנו. הם מורדמים, מונשמים ויציבים. הבוקר נתחיל תהליכים של ניסיונות להעיר אותם. גם לפי ההדמייה וגם לפי הבדיקות שנעשו עד כה, סיכוי טוב שנתקדם איתם לכיוון הערה".

"הפציעות שלהם שטחיות בעיקר, בקרקפת ובעצם, אבל הן חודרות בגלל שזה גרזן", תיאר ד"ר בן דוד, "הפגיעה המוחית למזלנו הייתה מינורית יותר בגלל מספר קטן של מכות שהם קיבלו. המחבלים מיהרו לקורבן הבא. החבלה, מעצם האימפקט, לא פגעה ברקמה המוחית כמו שהיא פגעה ברקמות השטחיות. הם חטפו זעזוע מוח קשה, אבל מעריכים שהתפקוד המוטורי יחזור למצב קרוב לתקין. לגבי התפקודים הגבוהים יותר, קשה להגיד עדיין".

ד"ר ציון זיבלי, מנהל מחלקת נוירוכירורגיה בשיבא, עידכן באשר לפצוע שמאושפז אצלו: "במחלקה שלנו מאושפז פצוע בעשור השישי לחייו. מצבו עדיין קשה, אבל הוא עבר ניתוח מציל חיים והתייצב במהלך סוף השבוע. יש לו חבלה חודרת בשני מקומות בגולגולת מפציעת גרזן, יש פגיעה מוחית אבל אנחנו די מופתעים לטובה. כל המדדים מראים יציבות כלשהי. אנחנו מקווים שב-24-48 שעות הקרובות יהיו לנו בשורות יותר טובות לגביו".

תנסו להעיר אותו?
"כן, במהלך 24-48 השעות הקרובות נוריד בהדרגה את חומרי ההרדמה, נראה את התגובות שלו לבדיקה הגופנית, נעשה עוד בדיקת CT ונקבל החלטה איך להמשיך לפעול".

הפצוע הקשה בשיבא הוא חיים בכור בן ה-20. סמוך לפיגוע יצא בכור לפינת החי שבפארק אלעד. המחבלים הבחינו בו ותקפו אותו באכזריות עם הגרזן. אמו, שרי רעם-בכור, שוחחה הבוקר עם ניב רסקין.

"חצי שעה לפני הפיגוע הבן שלי הלך לפארק והמחבל תפס אותו", סיפרה רעם-בכור, "המחבל נתן לו מכות עם גרזן מאחורי הראש. הטלפון שלי היה סגור, התפללתי תהילים בכותל, אני מאמינה שזה מה שהציל אותו כי אנשים חזקים ממנו נהרגו. באיזור 22:40 פתחתי את הטלפון וראיתי שהיה פיגוע באלעד. זה הדאיג אותי כי הילד אמר שהוא הולך לפארק בערב. ניסיתי ליצור איתו קשר, הוא לא היה זמין, לא ענה. בהמשך התקשר העובד הסוציאלי של בית החולים ויידע אותי במצב".

השמיים נופלים אחרי שיחה כזאת.
"זה מפחיד ממש, כל הדמיונות רצו לי בראש. חרדות. לא ייתכן שילדים הולכים לשחק בפארק ומותקפים בגרזנים, כמו בפרעות תרפ"ט".

איך הוא ניצל בסופו של דבר?
"הוא לא היה הראשון שהותקף, הוא ראה את זה מרחוק. הבנתי מאנשים בפארק שבחור בן 20 צעק, 'יש פה מחבל, יש פה מחבל', ואז המחבל ניגש אליו. מהירות התגובה שלו הייתה קצת יותר איטית כנראה, אבל אני מודה לאלוהים שהוא ניצל כי זה נס מבחינתי".

איך ביישוב מאז הפיגוע הנורא הזה?
"הבן שלי לומד בפנימיה ביישוב אלעד. דיברתי עם הצוות של הפנימיה, הם אמרו שכולם בחרדות. החברים שלו פחדו לצאת לתפילות בשבת, כל העיר שורצת שוטרים וחיילים שמחפשים את המחבלים. המצב לא פשוט שם, מפחיד ממש".

אתם ליד המיטה שלו, מתפללים?
"עד כמה שאפשר, בטיפול נמרץ לא מאפשרים להיכנס כל שעה. אנחנו עם היד על הדופק. הצוות הרפואי עושה כמיטב יכולתו, זה המקום להודות להם. אני מאמינה שהוא בידיים טובות. מבקשת מכל עם ישראל להמשיך להתפלל ולהתחזק. כל השבת התפללו עליו, סיימו מעל 100 ספרי תהילים בשבילו, התפילות האלה עוזרות. מצבו יציב יותר, ברוך השם, אנחנו מצפים ומקווים לטוב, ממשיכים להתפלל".

אלחנן עלוש, תושב אלעד, ישב במכוניתו יחד עם חבר טוב בזמן הפיגוע. במהלך מנוסת המחבלים מהפארק לכיוון היער, הבחינו השניים בעלוש וחברו. המחבלים שברו את חלונות המכונית ותקפו אותם עם הגרזנים.

"כמדי חמישי, חבר ואני קונים צ'ולנט בעיר ויורדים לחניון הפארק, איפה שהתרחש הפיגוע", סיפר עלוש, "ישבנו בתוך המכונית, דיברנו, ופתאום ראינו שני גברים בגילאי ה-20. עם גרזנים הם שברו את שמשות המכונית וניסו להלום בנו. ניסיתי להתנגד ולתת למחבל אגרופים ונפצעתי בידיים מזכוכיות המכונית. הצלחתי להוציא את הרגל ולתת בעיטה בחזה, זרקתי עליו את החמין שאכלתי באותו רגע. היה לנו נס, הם היו במנוסה אחרי מה שעשו אז לא התעכבו עלינו ולא ניסו ממש לרצוח אותנו. אם היו מנסים להילחם בנו, השם ישמור מה יכול היה להיות".

עצם העובדה שנלחמתם בהם, זה מה שהציל אתכם?
"כן, הרגשתי שאני חייב להילחם, זאת מלחמה על החיים. ראיתי את הגרזנים ואת המבט הזה של הרצח בעיניים, אני עדיין רואה אותו בראש שלי. המחבלים קיללו, צעקו 'תמות'. חבר שלי צרח את נשמתו באותו הרגע מפחד, היה פחד באוויר ברגעים האלה. זה היה עניין של שניות. לא היינו הראשונים, היינו בסוף הזירה, בנתיב המילוט שלהם. הם קלטו אותנו יושבים במכונית רגע לפני הירידה ליער, ניסו לפגוע בנו על הדרך ולהמשיך הלאה".

ניסית להניע את המכונית ולברוח?
"לא, המכונית הייתה מכובה. לא חשבתי באותו הרגע, רק ניסיתי להדוף את המחבל ממני ולהילחם כמה שאני יכול. לא חשבתי באותם רגעים על לברוח, גם לא הבנתי את הסיטואציה, לא ידעתי בכלל שהיה פיגוע. רק אחרי שיצאתי וקראתי לכוחות ההצלה והמשטרה וכיוונתי אותם, הבנתי את גודל האירוע".

איך אתה מרגיש הבוקר?
"מבחינה פיזית מרגיש בסדר ברוך השם, רק חתכים, אבל עדיין יש את השריטה הזאת, של המחבל עם הגרזן מנסה להלום בי ואני מנסה להדוף אותו. הרגעים האלה היו קשים. עברתי ניסיון לרצח וניצלתי בנס".

איך האווירה בעיר כעת?
"רגעים של עצב. שלושה נרצחו. אחד מהם, חבקוק, היה דמות מוכרת בעיר, אדם עם שמחה על הפנים. קראו לו 'אחינו', דמות שכולם הכירו. כואב הלב. העיר מנסה איכשהו לחזור לשגרה ולהתאושש, אבל עדיין לא באופן מלא. החבר שלי גם היה בבית החולים ועכשיו הוא בבית, מנסה להתאושש מהטראומה - יותר מהממד הנפשי מאשר הפיזי".