בבית החולים זיו ממשיכים גם הבוקר (שלישי) לטעון, כי בניגוד לטענת משפחתה של אושר דרעי ז"ל - צוות בית החולים לא התרשל בטיפול במנוחה. דרעי בת ה-23 הגיעה ביום חמישי בערב לבית החולים כשהיא סובלת מהתקף אלרגיה חמור, זאת אחרי שהוגש לה בטעות קינוח חלבי במסעדה הכשרה שבה אכלה עם חברתה הטובה.

אותה חברה, אלה שושן, תיארה ב"חדשות הבוקר" כי אושר המתינה זמן ממושך לטיפול רפואי שמיאן להגיע - זאת על אף שצעקה והתחננה לעזרה. "נכנסנו לבית החולים, אושר הלכה למיון ואני הלכתי להביא את ההפנייה", סיפרה שושן, "אחרי כמה דקות ראיתי אותה עדיין במיון, יושבת וצועקת על אנשים שיעזרו לה. אף אחד לא היה איתה או סביבה".

"אושר צעקה, 'אני לא נושמת, תעזרו לי', צרחה את נשמתה", תיארה שושן, "היא הסתכלה עליי במבט עם העיניים הכי קשוחות בעולם וצעקה, 'אלה, תעזרי לי, אני עומדת למות'. התחלתי להילחץ ולבכות, הלכתי לרופא ושאלתי אותו מה עושים. הוא אמר לי, 'שנייה, עוד רגע יגיעו התרופות'. אושר צרחה והרופא בא והתייחס אליה טיפה. התקרב עוד מישהו שהוא לא רופא ואושר החזיקה לו את הראש. אני זוכרת את הציפורניים שלה נעוצות לו בראש".

אושר דרעי (צילום: N12)
אושר דרעי ז"ל | צילום: N12

לטענת שושן, כשהרופא כבר הזריק לאושר את התרופות מצילות החיים - זה היה מאוחר מדי. אושר הקיאה, איבדה הכרה וניסיונות הרופאים להציל אותה כשלו. "רק כשהיא איבדה את ההכרה הם קלטו שמשהו לא בסדר", טענה.

הבוקר, ד"ר אוסמה חוסיין מבית החולים זיו, שוחח עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" ושב וטען כי חלפו דקות בודדות עד שאושר קיבלה את הזריקה. "המקרה מתועד במצלמות, כלומר הכל אובייקטיבי", אמר ד"ר חוסיין, "חלפו שש-שבע דקות בלבד עד שאושר קיבלה את הזריקה עם האדרנלין וצירוף התרופות".

"המנוחה הגיעה לבית החולים, חנתה בכניסה למיון, השומר קלט את הבעיה שלה ומיד איפשר לה להיכנס", תיאר ד"ר חוסיין, "היא השאירה את הרכב והמפתחות אצל השומר ונכנסה למשרד הקבלה, וגם שם ברגע שאמרה להם שקשה לה לנשום שיחררו אותה מיד למיון. היא הגיעה למיון תוך פחות מדקה".

וכמה זמן לקח עד שניגשו אליה במיון?
"במיון היא פגשה מיד באח ותיק שהיא מכירה אותו. לפי האח, היא סיפרה לו שפעמיים הוא הציל אותה ממקרה דומה. הוא השכיב אותה מיד במיטה. חלפו משהו כמו שלוש דקות עד שהיא הייתה במיטה. הוא שאל אותה מה נעשה בפעמים קודמות, היא אמרה שהיא קיבלה זריקות. הוא הלך לדקה להכין את התרופות. זה תהליך שלוקח זמן, אולי דקה-שתיים - על החברה שלה זה בטח עבר כמו דור שנים".

התיאור של החברה היה ברור מאוד - אושר חיכתה דקות ארוכות עד שהאח חזר עם הזריקה.
"האח הכין לה את התרופות נגד אלרגיה עוד לפני שהרופא הגיע אליה. הוא ראה אותה, מיד ניגש להכין את התרופות, חזר מיד והזריק לה אותן. גם הרופא שהיה שתי מיטות ממנה הגיע אליה מיד. כל התהליך עד שנתנו לה את הזריקות לא נמשך יותר מחמש-שש דקות. הכל מתועד במצלמות, המשפחה מוזמנת לבוא ולצפות בתמונות".

החברה מספרת שאושר הייתה כל כך במצוקה שהיא תפסה בציפורניים את ראשו של איש צוות שעבר שם ושרטה אותו.
"היא לא שרטה אותו, היא נתלתה עליו. זה היה בכניסה למיון, לפני ששמו אותה במיטה. האח שהלך להכין את התרופות, חזר תוך דקה ונתן לה אותן. אין זמנים אחרים, זה הזמנים שאני מכיר, זה הזמנים שהאח מכיר וזה מה שמתעדות המצלמות. כל מה שיגידו לא משנה את התמונות, את הסרט ואת המציאות. תפיסת הזמן במצב כזה היא אחרת".