זהו יום כיפור של האמריקאים. מעצמה שהשקיעה 88 מיליארד דולר בצבא האפגני ב-20 השנים האחרונות, שיש לה יכולות מודיעיניות לכאורה מעולות ובכיריה אמרו - 'קאבול לא תיפול, ואם היא תיפול זה לא יקרה בתוך פחות מ-90 יום' - אבל בעוד האמריקאים נמצאים באפגניסטן, קאבול נופלת בכל זאת.

אלה תמונות אייקוניות ממש, כמו התמונה ממלחמת וייטנאם של אותה ילדה שרצה עירומה ובורחת מפצצות הנפלם. מ-20 שנה של נוכחות אמריקאית באפגניסטן, זה מה שיזכרו בסוף - מטוס אמריקאי נמלט מהמדינה ומאות אנשים שסייעו לאמריקאים, מתורגמנים וסייענים מקומיים, מנסים להימלט כי מבינים שגורלם עלול להיות מר ואכזר עם הכניסה של הטאליבן לקאבול. ועדיין - האמריקאים נוטשים, בלי להסתכל לאחור.

הלקח הוא שמי שמסתמך על האמריקאים זה גורלו, כך הוא יגמור. יש לזה משמעות מאוד גדולה. התמונות הללו רצות ברשתות החברתיות בקרב כל מיני ג'יהאדיסטים תומכי טאליבן ופלסטינים תומכי חמאס. האסלאם הרדיקלי במזרח התיכון זוכה לבוסט יוצא דופן בעקבות כך, ואנחנו עדיין לא מבינים את המשמעות העמוקה של זה.

הנשיא ביידן אמר הלילה, "מטרתנו לא הייתה לבנות אומה, אלא להילחם בטרור וזה מה שעשינו. לא יכולנו לעזור לאפגנים אם הם לא רוצים לעזור לעצמם". כולם זוכרים את אותן חמש שנים איומות, בין 1996 ל-2001, כשהטאליבן שלטו באפגניסטן. אותה חרב אסלאם רדיקלי סלפי קיצוני המונפת. ראינו עכשיו תמונות מאפגניסטן של חיילים מאומנים ומיומנים נוטשים את שדה הקרב בלי לירות כדור אחד. זה מזכיר כל מיני קריסות גם באזור הזה במזרח התיכון, כמו למשל חמאס משתלט על עזה ב-2007 ואנשי פת"ח נמלטים מאימת חמאס.

התמונות הקשות מאפגניסטן (צילום: NBC, Youtube)
אזרחים אפגנים נתלים על מטוס אמריקאי | צילום: NBC, Youtube

הטאליבן, בדיוק כמו דאעש, הוא ארגון טרור אולטרה-קיצוני סלפי שזוכה כעת לטריטוריה, לשטח. בפעם הקודמת שהם שלטו באפגניסטן, אל-קאעידה יצאו תחת חסותם. מה ייצא משם עכשיו? לא ברור, אבל מדובר פה בעולם ג'יהאדיסטי שנע ונד לו במזרח התיכון. כולם יונקים מאותם המקורות. בימים האחרונים רואים תמונות של אסמאעיל הנייה, יושב עם מנהיג הטאליבן שמברך את חמאס על הניצחון בשומר החומות. בחמאס מדברים עכשיו בשמחה גדולה. האסלאם הרדיקלי זכה בבוננזה יוצאת דופן - טריטוריה גדולה משלהם.

בהחלט תהיה לזה השפעה שנחווה אותה. לא מעט פלסטינים התאמנו בעבר במחנות אימונים באפגניסטן תחת שלטון הטאליבן. יש גם כאלה שהתברגו בארגון, כמו עבדאללה עזאם וכיוצא בזה. עשויה להיות גם נקודה חיובית - האיבה והמשטמה שהטאליבן ואיראן חשות זו כלפי זו. מצד אחד אסלאם סוני רדיקלי, מצד שני אסלאם שיעי רדיקלי. אהבה גדולה אין שם והיו בעבר עימותים בין השתיים. הגבול הזה היה שקט ב-20 השנים האחרונות, ועכשיו מבחינת איראן זה כאב ראש. זו יכולה להיות בשורה טובה.