אבישי רביב, הידוע בשם הקוד "שמפניה", שמר על שתיקה במשך שנים ארוכות. הסוכן הסמוי ששתל השב"כ במעוזי הימין הקיצוני, בחודשים שלפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין, הואשם כי ידע על כוונת יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה - ולא עשה דבר כדי למנוע זאת. רביב זוכה אומנם מהאישומים הללו, אבל העבר רודף אותו עד היום.
"28 שנים חייתי בסתר, בפחד, בלחץ. הייתי הולך עם כובע ומשקפיים. הפכו אותי לבן אדם הכי רע בסיפור. יש עננה מעליי", סיפר הבוקר (רביעי) ב"חדשות הבוקר", "אני עובר תהליך של ניקוי, משתחרר מהפחדים והלחצים. רוצה לחזור להיות מי שאני".
"אין יום שאני לא חושב: הלוואי שיכולתי למנוע את הדבר הנורא הזה. אבל, זה היה מפגע בודד. אי אפשר היה למנוע את זה".
אתה מצטער בדיעבד שגוייסת לשב"כ מלכתחילה?
"לא. אני אוהב את המדינה הזאת, אני מאוד ציוני. עברתי שמונה שנים קשות ומטורפות מאוד, ביעד הכי קיצוני ואלים ביהודה ושומרון. אני לא מצטער על זה, כי מנעתי עשרות פיגועים. הרצח הזה היה קורה גם אם לא הייתי שם. לא הייתי הגורם. הייתי אחד מאלפי אנשים. גם היום, כשאני לא נמצא שם, זה ממשיך: גם ההסתה וגם הפגיעה בערבים".
המדינה האשימה אותך, ובהמשך זוכית מההאשמות הללו, שיכולת למנוע את הרצח. שיגאל עמיר אמר לך שבכוונתו לרצוח את רבין.
"יגאל לא אמר לי כלום. הוא פחד ממני והודה בעצמו שלא שיתף אותי כי הייתי בתנועת כך. הוא לא רצה שאהיה חלק מאותה התארגנות. יגאל לא היה בכלל בדוקאי או יעד של השב"כ. במקרה למדנו יחד בבר אילן. היעד שלי היה תנועת כך, חברון, קרית ארבע, יהודה ושומרון. יגאל עמיר לא היה מעולם היעד שלי".
אבל פגשת אותו, שמעת את האמירות מצידו.
"אלפי אנשים דיברו. יגאל עמיר אמר כמו כולם שצריך להרוג את רבין, אבל כולם דיברו ככה. זה היה הדיבור בשטחים. אם היית נותן לי 1,000 שמות, יגאל עמיר לא היה בין השמות האלה. הוא הצטייר בתור בחור מתון. כשהייתי איתו יומיים במעצר, הוא אמר שבכוונה רצה להצטייר בתור בחור מתון, כדי שאם יהרוג את רבין אנשים יחשבו: זה לא איזה קיצוני, אלא בן אדם שלמד משפטים בבר אילן והיה בגולני".
היו שטענו שהתאהבת בדמות איש הימין הקיצוני.
"מי אמר את זה? להפך. הנאמנות שלי הייתה קודם כל לשירות הביטחון הכללי. אני אוהב את המדינה, ציוני, הייתי ביחידה קרבית, אני נכה צה"ל. הנאמנות שלי לשירות הביטחון הכללי".
איפה היית בליל הרצח?
"בהפגנת הנגד, ברחוב דוד המלך. קילומטר משם. התחילו להגיע שמועות שהיו יריות. לא ידענו עדיין מה קורה. התקשרה אליי מרגלית הר-שפי ושאלה אם שמעתי מה קרה והאם ראיתי את יגאל. אמרתי לה שלא וטילפנתי אליו הביתה. אחותו אמרה שהוא בבית. אחר כך הבנתי שהיא אמרה את זה לכולם. טילפנתי למרגלית ואמרתי לה שיגאל בבית. היא אמרה: 'אתה שקרן, כרגע ראו אותו בטלוויזיה'. בכלל לא ידעתי שהוא נמצא שם. הוא לא אמר לי. הוא בא אליי למשפט בתור עד תביעה והודה שלא סיפר לי כלום, שפחד ממני. אתה יכול להגיד על יגאל עמיר הכל, אבל הוא בחור שהולך עם האמת שלו. הכי קל היה לו להפיל אותי, בתור איש שהיה בשב"כ".
כשהבנת מה יגאל עשה, רצת לכיכר?
"לא. קיבלתי טלפון מהשירות, זימנו אותי לירושלים. נסעתי באמצע הלילה לירושלים, תיחקרו אותי עליו. מה אני יודע עליו, האם יש לו חברים, מי השותפים שלו, האם יש רבנים שעבד איתם".
מה אתה זוכר מהמפגש שלך עם יגאל עמיר בתא בליל הרצח?
"זה היה רעיון שלי, אמרתי שאני מוכן לעשות מה שצריך. נעצרתי מעצר רגיל ונכנסתי לתא. אחרי כמה דקות נכנס יגאל עמיר. הוא לא ידע שאני סוכן ושאל: 'מה אתה עושה פה?'. אמרתי לו שעצרו את כולם. ראיתי בן אדם מחייך, מאושר, שמח. אמרתי לו: אתה יודע שעשית דבר מזעזע. הוא אמר: 'זה החלום שלי. עד עכשיו הייתי חצי בן אדם, פחדתי שיקדימו אותי'. הוא פחד שיקדימו אותו, ולכן עשה מה שעשה. שאלתי אם היו רבנים שדיברו איתו, חברים שהיו איתו. השב"כ פחד שאולי זה ארגון, שהוא לא היחיד".
מה הוא סיפר לך בלילה הזה?
"הוא שאל מה אומרים עליו בחוץ, היה בטוח שהוא גיבור וישתחרר אחרי כמה שנים. הוא אמר שעשה מה שכולם רצו לעשות. אמר שזה החלום שלו, המטרה שלו, שלזה הוא כיוון. שהוא גאל את עם ישראל. זה היה מטורף, מזעזע. הייתה לי מטרה אחת, להוציא ממנו מידע".
מה קרה אחרי שהוציאו אותך מהתא?
"התחילו לחשוד, שאולי ידעתי יותר ממה שאני מספר. נחקרתי. המפעילים שלי התחילו לשאול שאלות. הייתי מאוכזב מעצמי, כי הייתי קרוב לבן אדם הזה ואיך לא ראיתי את זה? זה ייסר אותי, איך לא קלטתי אותו".
אתה רואה היום את הקרע בעם, האלימות המילולית והפיזית. עד כמה אתה מוטרד?
"צריכים להבין שמילים הורגות. יגאל עמיר לא היה עושה את מה שעשה אם לא היה לו גיבוי ציבורי, מהעם והמנהיגים. זה לא גיבוי מעשי שמישהו אמר לו מה לעשות, אף אחד לא תמך בדבר הזה, אבל כשמנהיגים מסיתים, זה מחלחל למטה. יש כאלה שיושבים בבית וזה מחלחל אליהם. גם אז אף אחד לא רצה שמישהו יירצח, אף אחד לא האמין שיירצח פה ראש ממשלה, אבל אנשים דיברו ודיברו. גם היום זה יכול לקרות. צריכים להיזהר במילים. אנשים יושבים ושומעים, זה מחלחל. זה מפחיד. בסוף יקרה פה אסון".
למדנו משהו מאז, או שאנחנו הולכים אחורה?
"הולכים אחורה. מפחיד מה שקורה פה. אני לא נמצא שם כבר, וזה עדיין ממשיך. זה לא משנה אם ימין או שמאל, זה עדיין ממשיך".
ארי שמאי קרא בערוץ 14 לשחרר את יגאל עמיר ובקהל מחאו כפיים. אתה מאמין שקרב היום שישחררו אותו מהכלא?
"הכל יכול לקרות, אבל אני מאמין ומקווה שזה לא יקרה. יש בית משפט. לרצוח ראש ממשלה זה דבר מזעזע. הלוואי שיכולתי למנוע את זה".