שר החינוך החדש יואב קיש הודיע ימים לאחר כניסתו לתפקיד על ביטול רפורמת הבגרויות שהכניסה לתוקף קודמתו, יפעת שאשא ביטון. במשרד הודיעו כי עד מרץ 2023 יגובש מתווה חדש לבגרויות במקצועות ספרות, תנ"ך, אזרחות, לשון והיסטוריה.

שאשא ביטון תקפה את קיש הבוקר: "זה העציב אותי. הבן אדם לא היה דקה במשרד, לא מבין כלום בחינוך כמו שאני לא מבינה כלום בטיס. הוא החליט לשנות כיוון ולבטל את הכל מבלי לשמוע את אנשי המקצוע ולדעת מה ההשלכות והמשמעות עבור הילדים שבאותם רגעים יושבים בכיתות ולומדים את הרפורמה הזו".

"זה יצר כאוס בתוך השטח, זה טלטל את המערכת שגם כך הייתה במשבר מאוד גדול. קיש לא עשה שיעורי בית. היה פה קמפיין פייק שקרי ונבזי במשך שנה מצד הליכוד ושותפיו בבחירות על כך שביטלו את התנ"ך וההיסטוריה, כשכולנו יודעים שלא ביטלו כלום. זה עדיין בתוך מערכת הלימודים. אני החזרתי את הבגרות במקצועות הללו לחובה באמצעות הרפורמה. זו בגרות חיצונית שנבדקת על ידי בוחנים חיצוניים".

"מה עשה קיש בסוף השבוע האחרון? הפך את הבגרויות החיצוניות בתנ"ך ובהיסטוריה למקצוע רשות. הוא אמר: 'תבחרו רק מקצוע אחד להיבחן בו באופן חיצוני'. אז מי זה שהפך את המקצועות הללו לרשות? הממשלה הזאת נולדה על קמפיין תעמולה שקרי, בין אם זה בחינוך ובין אם זה בדברים אחרים".

היו מורים ומנהלים שטענו שהרפורמה שלך לא מבושלת מספיק. יו"ר ארגון המורים בירך על ביטול הרפורמה.
"הרפורמה גובשה במשך שנה שלמה יחד עם המורים, המנהלים, אנשי המקצוע, אנשי אקדמיה ואפילו ארגון המורים. רן ארז בעצמו היה בתוך התהליך הזה. יצאנו למסע בן שלוש שנים, זאת לא רפורמה שנעשית ברגע. אנחנו בתהליך התפתחות והתהוות. זה מתחיל בכיתה י' ומסתיים בי"ב. יצאנו לתהליך מדויק, ארוך ומורכב, תוך השתלמויות והרבה מאוד צעדים שנעשים בשטח. אני שומעת דווקא קולות אחרים. השטח צמא לשינוי הזה, כי זה משנה את השיטה המיושנת ומלמד את הילדים ללמוד, להעמיק, לשאול שאלות, לכתוב עבודה ולהציג פרזנטציה".

חברת האופוזיציה תקפה את הממשלה בעקבות הרפורמה שגיבש שר המשפטים יריב לוין למערכת המשפט: "אנחנו דואגים מאוד מהצעדים הקיצוניים האלה שנעשים. אמרנו לאורך כל הדרך: זה בסדר לשנות, אנחנו גם חושבים שיש דברים שצריך לעשות בהם תיקונים, אמרנו את זה גם על פקודת המשטרה - אבל יש לתקן ויש להרוס".

"הממשלה הזו מוכיחה מהרגע הראשון שהסתיימו הבחירות, שהם באו להרוס ולדרוס כל מה שרק אפשר. בתוכנית המשפטית שהם מציגים הם דורסים את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, דורסים את מערכת המשפט. זה צריך להדאיג מאוד".

על זה הם נבחרו.
"אני לא בטוחה שעל זה הם נבחרו. העם אמר את דברו, היו בחירות ואנחנו מכבדים אותן, אבל אנחנו מזהים פה צעדים הרסניים לחברה במדינת ישראל ולמשטר במדינת ישראל. הם רוצים לשנות משטר, ואנחנו באופוזיציה מתנגדים לדבר הזה. זה יפגע לא רק באנשי האופוזיציה, אלא בכל אזרח במדינת ישראל - כולל באזרחים שהצביעו לממשלה הזאת. אני לא בטוחה שאלה שהצביעו להם יודעים שזה הולך לצעדים כל כך קיצוניים. אנחנו רואים את הסקרים, הציבור לא מסכים לצעדים הקיצוניים האלו. אנחנו כאן כדי לשמור על המרקם החברתי והדמוקרטי של המדינה".

יש סיכוי שתגידו: זה הזמן שלנו להגן על הדמוקרטיה, נכנסים לממשלה?
"בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, הציע לנתניהו להקים ועדה שתקבע ביחד את הצעדים ואת המינון שלהם, שתייצר איזונים ותרסן את הקיצוניות. בינתיים לא קיבלנו שום התייחסות. כשנתניהו לא מתייחס או לצורך העניין יאמר לא, זה אומר רק דבר אחד פשוט: הם באו לעשות צעדים קיצוניים, לדרוס את הדמוקרטיה ולרסק את מערכת המשפט".

לא תיכנסו, נקודה?
"התשובה היא לא. בואו לא נרוץ רחוק מדי".

מה דעתך על המשבר הנוכחי בממשלה סביב עבודות הרכבת בשבת?
"אתה רואה את הדינמיקה בממשלה הזאת, אירוע רודף אירוע. כולם מרגישים שהם יכולים למשוך את החבל כמה שרק ניתן, כולם שם סחיטים. מניחה שהאירוע הבא לא רחוק מאיתנו. ממה שאני רואה בחודש וחצי האחרונים - היום זה גולדקנופף, שלשום זה בן גביר, מחרתיים זה יכול להיות מישהו אחר. מעריכה שלפנינו יהיו עוד לא מעט אירועים".