מירית הררי ז"ל, נפטרה לפני חמישה חודשים אחרי מאבק מעורר השראה במשך שנתיים במחלת הסרטן. חודש לפני פטירתה, ליוותה מירית את בתה אבישג לחופה ורקדה על הרחבה עד שעות הלילה הקטנות.
הבוקר (שלישי), שוחחה אבישג עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר", וסיפרה על המסע שעברה המשפחה בשנתיים הללו - מגילוי המחלה, דרך רגעי האושר בחתונה ועד לפרידה.
"אמא שלי תמיד הייתה אישה מיוחדת, אבל עם כמה שידעתי שהיא אישה חזקה - לא הערכתי את גודל החוזקה שלה", הודתה אבישג. "בהתמודדות שלה עם המחלה היא גילתה עוצמות ותעצומות נפש. בשנה האחרונה, עזבתי את חיי - הקריירה והלימודים והייתי איתה 24-7, הכי צמודה שיש. חוויתי איתה את זה. זאת ההחלטה הכי חכמה שעשיתי בחיים, פשוט הרווחתי אותה וזמן איכות שאנשים לא זוכים לו חיים שלמים".
אבישג סיפרה על אחד הרגעים שהיא זוכרת מהפרידה מאמא: "אחד הדברים האחרונים שהיא אמרה לנו זה, 'אני אוהבת אתכם, אני גאה בכם, תתאבלו ואחרי זה תהיו חזקות'. זה משהו שאני הולכת איתו ביום-יום שלי. היא הייתה כל כך נוכחת בחיי, כמעט אין סיטואציה בחיים שאני לא שומעת אותה. למדתי ממנה כל כך הרבה דברים שאני משתדלת ליישם היום בעצמי".
כמו מה למשל?
"פרופורציה, דרך הסתכלות על החיים, לחפש כל הזמן את הדברים הטובים ונקודות האור, פחות את החושך. אחיות שלי ואני צוחקות כל הזמן על זה שיש לנו כמעט על כל דבר תשובה מאמא, מה היא הייתה אומרת לנו לעשות או איך הייתה אומרת לנו להתנהג. עברנו איתה כל כך הרבה, שפשוט שאבנו ממנה. אני מבינה בדיעבד כמה עזר לנו לדבר איתה על הדברים ולהיות פתוחים. היא הכווינה אותנו למה שיהיה אחרי".
את מצליחה לעכל את מה שקרה?
"אני כל הזמן מעבדת את מה שהיה. מצד אחד, זה מרגיש כאילו זה קרה לפני כל כך הרבה זמן, כאילו יש איזשהו ריחוק מהסיטואציה. מצד שני, הכול עוד כל כך טרי, מרגיש לי שזה היה לפני שנייה. החלק הכי קשה זה הגעגוע שיש בו חוסר אונים. אני כל כך מתגעגעת ואין לי מה לעשות עם זה. עם זאת, יש לי הרבה במה להיאחז".
אבישג תיארה את ליל חתונתה שבו מירית הייתה מאושרת, צחקה ורקדה - על אף שמצבה בשלב הזה היה קשה. "הייתי אמורה להתחתן באפריל, והיא עוד הייתה במצב ממש טוב, אבל אז קרתה הקורונה. הרגשתי שהקלפים משחקים נגדי כי גם המצב הלך והחמיר וגם בגלל הקורונה לא ידענו מתי תהיה החתונה", תיארה אבישג.
"בסוף, בגלל שהמצב הידרדר, החלטנו לעשות את החתונה בהתראה של שבוע", המשיכה אבישג, "אמא הרגישה מדהים באותו יום, אף אחד לא הבין איך זה קורה. בבוקר החתונה היא הלכה לבית החולים להתחזק, אבל לא היה צורך לחזק אותה מרוב שהמדדים היו כל כך טובים, משהו שלא קרה בשנה האחרונה".
מה את זוכרת מהחתונה?
"אמא רקדה עד שתיים-שלוש לפנות בוקר, ואחרי זה עוד עבדה בבית וסידרה. אמרנו לה, 'אמא, עזבי, בבוקר באים אנשים שיסדרו', אבל לא, היא הייתה באנרגיות ובהתרגשות ולא הייתה יכולה לשבת. כל כך רציתי לחוות איתה את היום הזה. במשך שנה התפללתי כל לילה לפני השינה. היה לי משפט קבוע, הייתי אומרת 'הלוואי שאמא שלי תלווה אותי לחופה ותרקוד איתי ברחבה'. תאריך ההלוויה זה התאריך שבו הייתה אמורה להיות החתונה, התאריך שדחינו אליו מלכתחילה. בדיעבד, הכוכבים בשמיים הסתדרו".
השבוע נודע, כי דידי הררי יגיש השנה את טקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות. "זה מרגש, מגיע לאבא הכי בעולם", אמרה אבישג, "זה מרגש בשבילנו. בשבוע האחרון לחייה, אמא שוחחה עם הנשיא, ועכשיו אבא מגיש את טקס המשואות. זאת תחושה כייפית, להסתכל על ההורים שלי ולהרגיש כזאת גאווה".