מספר בדיקות הקורונה שמתבצעות בישראל ממשיך לצנוח בכל יום שחולף וכשברקע פרסומים שונים על תוכנית אסטרטגיית היציאה שתוגש בקרוב לשולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מיעוט הבדיקות צפוי להקשות עליו ועל שאר מקבלי ההחלטות להכריע בסוגיה עד כמה ניתן לשחרר את הסגר אחרי חג הפסח.
פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, התריע כי אם מספר הבדיקות לא יגדל ולמקבלי ההחלטות לא תהיה תמונת מצב אמינה ומדוייקת, הדבר עשוי לעלות ביוקר: "כשאין בדיקות תמונת המצב לא ברורה וגם הבדיקות שכן נעשות מגיעות למקבלי ההחלטות באיחור של שבוע", הסביר פרופ' ברבש, "לכן, כל החלטה שאתה מקבל וכל צעד שאתה עושה, מקדמי הסיכון שלה הרבה יותר גדולים".
"נושא הבדיקות הוא מפעל מורכב בצורה יוצאת דופן", המשיך פרופ' ברבש, "מדובר באלפי דגימות שנלקחות מדי יום על ידי עשרות או מאות דוגמים ומועברות למעבדות שהוכשרו לא מזמן. בתוך התהליך הזה יש דברים שהם כמו כוח עליון. אתה נלחם על הריאגנטים והמטושים שבכל העולם הם חסרים, אבל עדיין יש מרכיבים לוגיסטיים שאפשר היה לתכננם יותר טוב ואולי גם לצפות מוקדם יותר את המחסור במרכיבים האלה, כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה".
במילה אחת - צה"ל?
"במילה אחת - לא משרד הבריאות. מכון ויצמן עורך 1000 בדיקות ביום, האוניברסיטה בטח תעשה גם כן מספרים דומים. הסיפור הוא לא המעבדות אלא כל המערך הלוגיסטי המורכב של איסוף הבדיקות, תיעוד ממי אוספים את הבדיקות ומה הרקע שלו, כל אלו פריטי מידע שחסרים היום למקבלי ההחלטות. יש המון מרכיבים בתוך המערכת הזאת, מלוגיסטיקה ועד לאינטגרציה של מידע שכולם חסרים בתהליך".
מה אתה מעריך שיקרה מיד אחרי הפסח?
"אחרי הפסח לא יכול לקרות הרבה. ברגע שאנחנו צוברים מדי יום 100-200 נדבקים חדשים, כל טעות שנעשה תקפיץ אותנו מיד לאלפים. חייבים לרדת לקצב גידול של לא יותר מעשרות מקרים חדשים בכל יום ואז יהיה אפשר לקבל החלטה הרבה יותר מושכלת ועם פחות סיכון. לרשות מקבלי ההחלטות עומדות מעט מאוד בדיקות, זאת בעיה גדולה מאוד ולכן תהיה בעיה לקבל החלטות דרמטיות מיד אחרי הפסח".
מי יהיו הראשונים לחזור לשגרה?
"התלמידים בוודאי לא יהיו הראשונים. אנחנו מאוד מפחדים מהאוכלוסיה הזאת של ילדים כי אנחנו יודעים שהם מאגר הדבקה רציני, לכן אני חושב שהילדים לא יהיו המקום הראשון, בטח לא בחודש הקרוב לדעתי".