דוד דביר: "מצצתי אצבע עד גיל 12, זו הייתה הנחמה שלי"
השופט שמטיל אימה על רקדנים בטלוויזיה כבר שנים ארוכות, היה גם ילד שהתמודד עם קשיים משלו. בגילוי לב, הוא מספר הערב (חמישי) על ההרגל המגונה שליווה אותו עד גיל מאוחר ואשתו דליה מסבירה איך נבנתה האישיות הקשוחה שלמדנו להכיר: "זאת בפירוש הדחקה"

לאורך השנים שלו בטלוויזיה, דוד דביר פיתח לעצמו דמות של שופט קשוח במיוחד ולא מתפשר. מסתבר שחלק משמעותי מהאישיות שלו על המסך מבוסס במידה רבה על מגננות שאימץ לעצמו במהלך חייו. בפרק שישודר הערב (חמישי) ב"המטבח המנצח VIP" (אחרי החדשות, קשת 12), הוא מדבר על ההרגל המגונה בו נאבק, האם שילם מחיר על הגישה שלו ורעייתו דליה מספרת על החומות שבנה סביבו.
"הייתי ילד מאוד מופנם וביישן, מצצתי אצבע עד גיל 12, גם ביום וגם בלילה, זו הייתה הנחמה שלי", מספר דוד בגילוי לב ומסביר איך הסתדר חברתית למרות ההרגל: "אחרי זה נפטרתי מהכל ובמה שקשור לבמה הייתי תמיד מצוין, אז זה לא נורא, זה מה יצא". ליעד אגמון שואל אותו על ההשפעה של המגננות שפיתח: "אתה לא חושב שיש מחיר גם לגישה הזאת שלך?". דוד עונה בביטחון: "לא נתקלתי במחיר".
רעייתו של דוד, דליה, מספקת צוהר רחב יותר לאישיות שלו: "הוא גם יצר מסביבו כל כך הרבה חומות הגנה, שהוא בעצמו לא יודע איך לפרוץ אותן ולפעמים הוא נהפך להיות אטום". התשובה מעוררת בשי-לי שינדלר שאלת המשך: "היית רוצה שהוא יוריד את כל החומות האלה?". דוד מדגיש: "היא הכירה אותי עם החומות", בזמן שדליה מסבירה: "הוא לא מסכים, במשך השנים דברים יצאו יותר, זאת בפירוש הדחקה".