"קובנעימה", "MOI כיפתאס" ו"קראנץ' פיסטוק": השחקן האהוב איציק כהן ובתו דניאל נכנסו אמש למטבח וסיפקו ארוחה מקורית, טעימה ויפהפיה. הם סיימו את הערב עם 78 נקודות, אחת יותר מאנה ארונוב ואייל אלגבי - אבל ההישג הגדול באמת שלהם בערב הזה, היה השיחה החשופה והחשובה שניהלו על מערכת היחסים שלהם שידעה עליות ומורדות. ובינתיים, בשולחן? שיר ואלון אבוטבול חשפו את הסיבות שנפרדו ורותי ברודו תפסה צד - אתם בטח מנחשים איזה. אלה הרגעים הגדולים מ"המטבח המנצח VIP" אמש.
גלגול הפרפר
עד כמה הייתם מוכנים להשתנות עבור בן או בת הזוג שלכם, או לחלופין - עד כמה היה חשוב לכם לשנות אותם ואת ההרגלים וההתנהגויות שמפריעות לכם? בתחילת הקשר עם אנה ארונוב, אייל אלגבי ניסה להילחם בחוסר הסדר שלה, אבל די מהר הרים ידיים. "הייתי חוזר הביתה, מוצא 17 תיקים על האי במטבח וחושב: אוקיי, זה קצת עבר את גבול הכיפיות, מרגיש שזה לבדוק את הגבולות קצת. בואי ננסה להשאיר את זה בשניים, שלושה תיקים, עם זה אני יכול לחיות".
אייל הבין שעדיף להשלים עם זה מאשר לנסות ולשנות את בת הזוג: "הייתה לי תקווה כזו, שאיפשהו בדרך הלכה לאיבוד. אני באמת בסדר עם זה. קשה מאוד לקחת בן אדם בגיל 30, 35, 40, ולנסות לעשות לו שינויים. זה לא קשה - זה בלתי אפשרי. הוא יכול לנסות לעשות את זה תקופה, אבל בשלב מסוים יחזור למקורות שלו".
אבי כאכון שיתף שהוא דווקא כן השתנה למען בת הזוג שלו: "השתניתי הרבה בשביל אשתי. הייתי פרפר לילה ושיניתי את זה. פעם הייתי יוצא ל'רמי' אצל חברים, ערב גברים, פאבים. אשתי בדיוק ההפך מהמקום הזה. אני איש לילה, אוהב את הלילות, אבל בשביל אשתי - אשנה את זה. היום בשמונה-תשע בערב אני כבר בבית, הולך לישון". אלגבי הזדהה: "הייתי פרפר לילה, היו לי חיי רווקות. פתאום, כשיש לך זוגיות, יש לבית משמעות. בא לך להיות קצת להיות בבית ולבלות בבית".
צריך שניים לברנג'ו
אחרי שעיכלנו והתרגלנו לתואר הפרושים, אלון אבוטבול ושיר ביליה חשפו את הסיבה שבגללה בחרו להיפרד. "הבאתי ארבעה ילדים בשש וחצי שנים. תקתקתי. הייתי מאוד פיפי-קקי, לא הרמתי את הראש", סיפרה שיר. רותי קבעה: "שיר סחבה את הכל על הגב שלה, זה מה שאני מרגישה. כל כובד המשקל היה עליה, כולל אתה" - ואלון נדלק והגיב מיד.
"את מדומיינת, את יודעת את זה?", תקף, "לא הייתי אומר לך את זה, אלמלא היה אכפת לי ממך. אם מישהו אחד מתוסכל, השני מתוסכל. אם מישהו אחד סוחב, השני סוחב. את מדברת עלייך ועל מערכות היחסים שלך כל הזמן. להישאר בתוך הקובייה של 'היא סחבה הכל, הוא סחב הכל', אלה קשקושים. צריך שניים לטנגו וצריך שניים לברנג'ו".
שיר הודתה כי "היינו כמו חתול ועכבר. מאוד רציתי לשנות, אבל נתקלתי בקיר. הרגשתי נורא לבד. רציתי ביחד, אבל כל הזמן הייתי לבד". לדברי אלון, "זה היה פער בלתי נסבל, שאין לי אהבה בבית שלי. הייתי מכור למשהו אצל שיר, צורך רגשי שנובע מחסך רגשי שהיא מספקת אותו מעולה. זה עיוור אותי מלראות אותה, לשים לב אליה. למה? כי כמו ג'נקי, הייתי צריך משהו שאני בכלל לא אוהב. פתאום קלטתי שאני לא מכור רק לדבר הזה, שאני בפנטזיות ששיר תהיה ככה וככה. היא לא תהיה. ההבנה שהדבר הזה בינינו לא משרת, אלא כובל - זו הייתה הנקודה שבה אמרתי: אוקיי, זהו".
יד מתחברת ליד
איציק ובתו דניאל לא תמיד היו קרובים זה לזו. בתקופות שונות בחיים, אפילו מצאו עצמם מרוחקים ומנותקים האחד מהשנייה. תוך כדי הבישולים, שקעו בשיחת נפש מרגשת כמו שאולי לא עשו מעולם קודם לכן. "אני שמחה שהבאת אותי לכאן", אמרה דניאל לאביה, "כל ניסיון כזה שלנו לקרב אחד את השנייה, גורם לי להסתכל בצורה אחרת על הדברים מאיך שראיתי אותם לפני שלוש או ארבע שנים, כשהרגשתי שאני רוצה אותך בחיים שלי אבל לא ידעתי איך לגרום לזה לקרות. לא ידעתי אם לך זה עובר בראש".
"הרגשתי הרבה פעמים שאת מתייחסת אליי כמו מישהו שהוא האויב שלך", העיד איציק, "זאת הייתה התחושה, 'פשוט תעוף ממני'". דניאל הסבירה: "הרגשת שאתה רוצה לתת לי את המקום שלי, אבל ילדים לא תמיד יודעים מה באמת טוב להם. לא רציתי להתמודד עם זה, לא רציתי לחשוב למה יש לי קושי רגשי איתך - בגלל זה גם לא אמרתי כלום. הייתי ילדה מאוד רגשית, לא ידעתי איך לא להגיד לך 'תעוף ממני'. לא ידעתי איך להתמודד עם הרגשות שלי".
איציק הודה שלהביע רגשות ולהתמודד איתם זה אתגר גם עבורו: "לא ידעתי להגיד לך: את יכולה להגיד את זה, ובכל זאת אשים עלייך את היד כי אני תמיד שם. את יודעת למה? כי אנחנו נורא דומים. הכי קשה זה עם מי שמאוד דומה לך. זו התמודדות עם מראה. גם אני בן אדם שקשה לו לחלוק רגשות או לשתף. אני נורא שומר את זה לעצמי. אף פעם לא סיפרתי לך, אבל הייתי צריך להתמודד עם סביבה מאוד לא פשוטה בתור ילד, סביבה מאוד עוינת. בית מאוד קצר, שאין בו מקום לדמעות ולבכי. נושא הרגישות והדרמטיות היה חייב איכשהו להינעל. באיזשהו שלב הייתי חייב לפתח מחסומים מאוד רציניים. במקומות האלה פספסתי אותך, כי לא באמת יכולתי להכיל את המצוקה שלך, ניסיתי להשתיק את זה. אני מסתכל עלייך ורואה את מה שאני הייתי".
כשסיימו את הסרוויס, איציק חיבק את בתו ואמר: "לא יכול להסביר לך כמה אני גאה בך ובמי שאת, בכמה שאת חכמה, רגישה, טובה ונדיבה. כמה אני שמח שבאנו הנה לבשל. כשאנחנו נפגשים יד מתחברת ליד. לבשל ביחד מחזק את החיבור בינינו - וזה חיבור שמבחינתי יותר חזק ממה שנגיד או מזה שאבקש ממך סליחה אם פגעתי. כמובן שאני מבקש".