בין משימות מותחות ואתגרים קולינריים, חצי הגמר של MKR המטבח המנצח הביא עמו גם את אחד מהרגעים המרגשים ביותר ששודרו כאן לאחרונה. זה קרה כשהמתמודד שמעון וקנין, חצי מהצמד דורון ושמעון ממסעדת "נגד וחצי", התוודה בפני המצלמה ולמעשה בפני כולנו על הנחיתות הרגשית שמלווה אותו ביחס לאחיו ובכלל. בכיתי עם שמעון כשסיפר על הצורך שלו לקבל הכרה, ובכיתי איתו גם כשהוא קיבל סופסוף את החותמת היוקרתית שהוא כל כך ציפה לה: צל"ש מאסטלה, כוהנת הקינוחים והגורו האישית שלו כקונדיטור.
כבר בשם המסעדה "נגד וחצי", ברור מי פה הנגד ומי החצי. ההקטנה של שמעון אולי באה לציין את המימדים הפיזיים שלו בהשוואה לשותפו בתחרות דורון רווה, אבל בעיניי לפחות, זה לא מסתכם בזה. הם אולי חברים טובים ושותפים לדרך, אבל כבר מההתחלה שמעון תיאר את דורון בתור המנטור הקולינרי שלו, בעל הניסיון והידע. במשך שנים הם עבדו יחד במטבח הצבאי של בסיס ג'וליס עד שדורון יצא לגמלאות והותיר אותו, לראשונה בחייו, בראש הפירמידה.
הקסם והאותנטיות של שמעון הצליחו לחדור מבעד למסך ולגעת בכל מי שאי פעם הזדהה, גם אם באופן חלקי, עם תחושת האנדרדוג. השבוע גילינו שמתחת לשכבות העבות של ההומור העצמי מסתתר גבר רגיש ולעיתים חסר ביטחון. "כמה חיכיתי שמישהו יאכל קינוח שלי ויגיד 'וואו', אבל לא סתם מישהו, מישהו שמבין. יש לי אחות בתחום היהלומים, יש לי אחות שיש לה משרד עורכי דין ואח אדריכל, ואתה לא יכול להגיד על שמעון שיש במה להתגאות בו", הוא אמר השבוע בכנות יוצאת דופן. "אין לי תואר, אני לא איזה מנכ"ל ואין לי עובדים. אני כולה טבח בצבא".
הרגע הזה שבו האיש הכי מצחיק בחדר הופך פתאום להכי עצוב היה מכמיר ונוגע ללב. לא סתם התעכב שמעון על העובדה שהוא "כולה טבח בצבא": גם בהיררכיה של הטבחים, הטבח הצבאי לרוב מושמץ ומואשם בשימוש עודף בשמן או בקופסאות שימורים. רק מעטים זוכים להכיר באמת את מה שמסתתר מאחורי תפקיד הטבח צבאי ואת האחריות העצומה שכרוכה בו, בתור מי שאחראי לא רק למטבח ולחומרי הגלם אלא גם לאנשים שעובדים בו. לא פעם, אלו חיילים שמגיעים ממשפחות קשות יום שהצבא מהווה עבורם מפלט האחרון.
לא די בכך, אלא שגם כקונדיטור ומתמודד בתחרות שמעון ספג מהלומות רבות. כמעט כל הקינוחים שהכין קיבלו ביקורות קשות מהשופטים, מה שגרם לו אפילו להישבר ולפרוץ בבכי בגלל פחזנית סוררת. חוסר הביטחון וחוסר ההצלחה של שמעון בתחרות התנקזו לאותו רגע שבו הוא נשא עיניים לקהל וחיפש בו את שתי הנשים המשמעותיות ביותר בחייו, אורטל אשתו ואמו. ברגע הזה הוא כבר לא היה שמעון, אלא הנציג של כל מי שאי פעם ציפה לטפיחה על השכם ולא קיבל. כל מי שאי פעם הרגיש שהוא מאכזב את ההורים שלו, את האחים או את המורים שלו, אבל חשוב מזה, את עצמו.
דווקא מהקושי צמחה ההצלחה הגדולה ביותר של שמעון עד כה בתחרות. הקינוח שהכין, קנולי ממולא בקרם מלבי עם סירופ ורדים, זכה לביקורות מהללות מהשופטים חיים כהן ורותי ברודו וכמובן שגם מהשופטת האורחת אסטלה. "עכשיו הוא באמת הקונדיטור הכי טוב בצבא", סיכמה ברודו ובעצם לימדה את שמעון ואת כולנו שיעור לחיים. הדרך יכולה להיות ארוכה ומפותלת, אבל בזכות עבודה קשה ואמונה עצמית, אפשר להגיע לפסגה. בשבוע הבא נגלה אם שמעון ודורון יצליחו להבטיח את מקומם בגמר, אבל גם אם לא, תהיו בטוחים ששמעון יוצא מהתחרות הזאת מחוזק – וגם מחזק.