והם (לא?) חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. כשהייתי קטנה, הייתי צופה בסרטי ילדים בהערצה ותקווה. הנסיך פוגש את הנסיכה, יש להם קצת הרפתקאות בדרך, אבל זה תמיד נגמר בסוף טוב. כזה שבו הם מאוהבים מעל הראש. אין פלא אם כך, שכולנו גדלנו קצת מוכי אשליות, קצת מאמינים שלא משנה מה יקרה - הסיפור חייב להיגמר בטוב ואין שום מקום לסוף רע או עצוב. עד שלא מזמן נכנסו לחיינו מור רדמי ושניר שלו מ"חתונה ממבט ראשון", שבתוך עונה של סיפורי אגדות מבטיחים, דוחפים לנו את המציאות הקשה ישר לפרצוף. גם אם נרצה ממש ממש חזק וניכנס בו בטירוף, הנסיך פשוט לא נמשך לנסיכה ונחשו מה? זה לגמרי לגיטימי מצידו.
מערכת היחסים של מור ושניר התחילה ברע. במהלך החתונה שניר היה לחוץ, ובדיעבד גילינו בשיחת לחישות עם חבר שמור לא הטעם שלו. בדיוק שם בנקודה ההיא, התחילה האנטיתזה שלנו לסיפור "האגדות" שאנחנו כל כך חולמים לראות. על הנייר, זה לא הגיוני. מור נראית טוב ואפילו מעולה. היא מושכת, אינטליגנטית, כיפית, משוחררת, בעלת ביטחון עצמי וחסרת אגו ואם כל אלו לא הספיקו היא גם מחזקת בטונות של קסם אישי. אז איך בשם כל הסופים הטובים של העולם, שניר לא נמשך אליה כבר והם נוסעים יחד אל עבר השקיעה בחוף הילטון על קורקינט חשמלי לבן?
אז זהו, שזה בדיוק החלק שבו המציאות מכה לנו יפה וחזק בפרצוף ובאה לתת תזכורת נחמדה - לא תמיד הכל עובד כמו שאנחנו מצפים. למקרה ששכחנו, מדובר באנשים. יש להם דעות, רגשות, תחושות, העדפות וגם טעם אישי. למרות שהפסיכולוגים עושים את מיטב המאמצים, חוקרים ועושים מבחני התאמה, לפעמים ברגע האמת, הניצוץ פשוט לא קורה וזו האמת הכואבת של החיים.
אני די בטוחה שכששניר נרשם לתוכנית, הוא לא תכנן שהדרך שלו תראה ככה. הוא קיווה לפגוש מישהי שתזיז אצלו משהו ותמלא לו את הבטן בפרפרים ותעשה לו חשק אמיתי לקחת את הבגדים שלה ולהפריד אותם כל יום עד סוף חייהם לערימה של 30 ו-40 מעלות. אבל לצערו, לצער מור וגם לצערנו, הרגע הזה פשוט לא הגיע. הוא לא הבחור הרע בסיפור, פשוט מישהו שנמצא בסיטואציה בלתי אפשרית וזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.
אם הוא היה יוצא לדייט מחוץ לגבולות התוכנית ולא היה נמשך לבחורה, הוא היה יכול פשוט לא להמשיך את זה. אבל כאן הוא נכנס לתהליך שבו הוא התחייב בפני עצמו לנסות ולתת צ'אנס אמיתי לאהבה, שזה בעצם חלק גדול מהקסם של "חתונה ממבט ראשון" - ההתחייבות לתהליך. אז הם יצאו לירח דבש, הם עברו לגור יחד, הם ניסו באמת ובתמים לפתח את הדבר הזה למשהו רומנטי שהוא מעבר לחברות.
אפשר לראות שכיף להם ביחד. זה לא כל כך קשה, כי מור בחורה כיפית וזורמת והיא נותנת קונטרה מושלמת לאופי של שניר. לאט לאט התחיל מגע, צצו חיבוקים, ליטופים בשיער וכן, הסתבר שגם הייתה שם נשיקה קטנה. הסוף הטוב שלהם כבר הסתתר מאחורי הפינה ורק חיכה לצאת ולמלא את הלב שלנו באופטימיות, פרפרים ואבק פיות, אלא ששיחה אחת של החתן עם רונן במפגש הזוגות ניפצה את הכל לרסיסים.
אחרי המפגש זוגות ראינו בפעם הראשונה את הכאב של שניהם. שניר ישב באוטו, ניסה להסביר את עצמו והשתנק עד לרמת שיעול מרוב לחץ לפגוע במור (והיא כמובן ברגישות קסומה, שלפה בקבוק סודה והציעה לו). הוא באמת מחבב אותה, הם עוברים חוויה משותפת והזויה ביחד שרק שניהם מבינים, אבל המשיכה פשוט לא מגיעה מבחינתו וזה שורף לו, רואים את זה על הפנים שלו. היא הבת זוג האידיאלית, יש בה המון דברים שהוא היה רוצה לעצמו אבל חסר לו דבר אחד קריטי שמשליך על הכל. מהצד שלה, היא כואבת אבל עדיין מקבלת את זה בהבנה חסרת אגו ומסבירה הכל בחינניות שקשה לעמוד בפניה. מה שמקשה על שניר עוד יותר ולבסוף היא בוחרת להשאיר אותו לבד ולעזוב לדירה שלה, אבל להמשיך ולתת צ'אנס לדבר הזה מרחוק.
אני לא יודעת מה יקרה עם שניר ומור, כבר היו זוגות שהצליחו להתגבר על מכשול חוסר המשיכה כמו רוני לוי ונועם קציר מהעונה השלישית. יכול להיות שהחברות ביניהם מספיק חזקה וטובה, שבסוף שניר יצליח לפתח אליה משיכה והם יזכו בסוף הטוב שלהם. אבל כל זה לא משנה, כי המסר הוא אלינו: החיים הם לא אגדה. אי אפשר לצפות שבגלל שהכל טוב ויפה והולך להם נחמד בסך הכל, אנשים יפתחו משיכה יש מאין.
באמת של החיים, זו שלא יספרו לכם עליה באגדות, חלק מהסופים הם עצובים. אהבה לפעמים זה לא מספיק, משיכה לא תמיד מגיעה ותפוח אדום זה מגעיל גם אם הוא לא מורעל. אנחנו צריכים ללמוד ממור ולקחת את הדברים יותר קליל, להיות בטוחים בעצמנו ובמה שיש לנו להציע ולקוות שזה מספיק. וגם אם לא - בסוף יגיע האדם הנכון שירגיש את הניצוץ; וגם אם לא - תמיד אפשר לאמץ חמישה כלבים.