שבע חתונות כבר מאחורינו, שישה זוגות מתקדמים לעבר 42 ימי התהליך של חתונה ממבט ראשון וזה הרגע שבו צריך לעצור לרגע ולהבין מה עברנו. או ליתר דיוק, מה קרה ברגע שהזוגות נעמדו מתחת לטקס החופה, ועוד יותר – מה יקרה מבחינה משפטית אם ירצו למסד את הקשר או להיפרד בסוף הדרך? אז שוחחנו עם עו"ד יהונתן קניר, היועץ המשפטי לדיני משפחה של התכנית, שאחראי על הייעוץ בנוגע לסוגיות הקידושין, נישואין והגירושין שעולות מהתכנית. אז האם הזוגות בתכנית נישאים כדת משה וישראל, ומה בעצם כל זוג שמבקש להתקדם לשלב הבא חייב לדעת?
האם הזוגות של "חתונה ממבט ראשון" נישאים כדת וכדין?
"לא, אין קידושין בטקס ולכן הטקס אינו יוצר חיוב".
אז אם הם לא נישאים כדת וכדין, מה קורה אם הם נפרדים?
"במקרה שהזוגות מחליטים להיפרד בתום תקופת הימים המשותפים על פי פורמט התכנית – אין לכך משמעות משפטית".
איזה סוגיות משפטיות זוגות לפני חתונה פרק א' חייבים להכיר?
"הזוגות צריכים להתמקד בעיקר בהסדרי הרכוש, שיחולו על יחסיהם במהלך חייהם המשותפים (שיתוף מלא / חלקי / היעדר שיתוף לחלוטין), הסדרי מזונות וסוגיות נוספות כדוגמת סמכות שיפוט. בני הזוג צריכים לבדוק האם יש נכסים מלפני החתונה, אותם הם מעוניינים לשמור בהפרדה על ידי עריכת הסכם; האם יש נכסים משמעותיים שנתקבלו או עתידים להתקבל במתנה או בירושה, לרבות פירות מנכסים אלו, אותם הזוג מעוניין לשמור בנפרד; האם יש חברה או זכויות מלפני הנישואין או במהלכם, אותם בני הזוג מעוניינים לשמור כנפרדים גם בעת החיים המשותפים ועוד. חשוב מאוד להפסיק לפחד וכמעט תמיד לחתום על הסכם ממון".
מה האלטרנטיבות למיסוד הזוגיות שלא דרך חתונה ברבנות?
"כיום ישנן שתי אלטרנטיבות. הראשונה היא מיסוד הזוגיות בטקס חתונה א-פורמלי (טקס שאינו מהווה שינוי סטטוס) – בני הזוג שמנהלים חיים משותפים ואינם מעוניינים להינשא בנישואין אזרחיים או נישואין ברבנות, יכולים לקיים מתכונת של חיים משותפים הנקראת 'ידועים בציבור'. מושג זה הינו סטטוס משפטי, שמוחל בדרך כלל על בני זוג שלא מיסדו את הקשר כדת משה וישראל / נישואין אזרחיים (לא ניתן להיות גם ידועים בציבור וגם נשואים). הכרה בבני זוג כידועים בציבור מאפשרת לבני הזוג ליהנות מזכויות מהם נהנים זוגות נשואים, וגם להחיל עליהם חובות כדוגמת תשלום דמי מזונות וכו'".
"חשוב להבהיר שידועים בציבור אינם נרשמים ברישום פורמלי במשרד הפנים, כאשר ישנם גופים מוסדיים כמו המוסד לביטוח לאומי, עיריות, בנקים, מקומות עבודה וכו', מולם בני הזוג יכולים להצהיר ולקבל את כל הזכויות המגיעות לבני זוג נשואים. האלטרנטיבה השנייה היא נישואין אזרחיים. מי שלא יכול או לא מעוניין להינשא דרך הרבנות, יכול להינשא בנישואין אזרחיים. בטקס שנערך במדינה זרה על פי הדין האזרחי שחל באותה מדינה. לאחר מכן, בני הזוג יכולים להירשם במדינת ישראל כזוג נשוי. אין נישואין אזרחיים מוכרים בגבולות ישראל, שכן על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים, נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. חשוב לציין שלזוגות של 'חתונה ממבט ראשון' אין שום מעמד שתקף, אלא אם כן הזוג יבחר למסד את הקשר בתום צילומי התכנית".
האם כל יהודי חייב להתגרש דרך הרבנות, גם אם לא נישא דרכה?
"אם הנישואין מוכרים במדינה שבה התחתנת (קפריסין לדוגמה) ושני בני הזוג הם יהודים, התשובה היא כן, למעט יהודים ידועים בציבור שלא צריכים להתגרש ברבנות. בני זוג ששניהם יהודים והתחתנו כדת משה וישראל יתגרשו דרך הרבנות, וגם כאשר בני זוג ששניהם יהודים, נישאו בנישואין אזרחיים במדינה זרה מבקשים להתגרש, יהיה עליהם לעשות זאת בפני בית הדין הרבני, כשהליך הגירושין מבחינה פרוצדורלית והלכתית בבית הדין הוא שונה. אם מדובר בבני זוג בני דתות שונות (כלומר שאחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת או כאשר אחד מהם או שניהם לא שייך לעדה דתית כלשהיא) שנישאו בנישואין אזרחיים במדינה זרה, יהיה עליהם להיפרד באמצעות הליך הנקרא 'התרת נישואין' המתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה".
מלבד גירושים, מה ההבדל בהיבט המשפטי בין זוג נשוי לידועים בציבור?
"ההבדל המשפטי הינו בעיקר בהיבט של המשטר הרכושי. ראשית אציין כי גם בני זוג נשואים וגם בני זוג ידועים בציבור יכולים לערוך הסכם ממון ולהסדיר ביניהם את המשטר הרכושי החל עליהם כרצונם, ובכפוף להוראות החוק. על רכושם של בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 הן בנישואין כדמו"י והן בנישואין אזרחיים, חל חוק יחסי ממון, הקובע הסדר איזון המשאבים, שבקצרה פירושו שלכל אחד מבני הזוג מחצית משווי כלל הנכסים של בני הזוג, למעט נכסים שצברו בני הזוג לפני הנישואין, או נכסים שנתקבלו בירושה או במתנה בתקופת הנישואין. כמובן שישנם מקרים חריגים, ובאיזון המשאבים כל מקרה נבחן לגופו ולכן חשוב להיוועץ בעו"ד המומחה לדיני משפחה".
"בשונה מבני זוג נשואים, המשטר הרכושי החל על בני זוג ידועים בציבור הנו חזקת השיתוף בין בני זוג, שזו חזקה קניינית במהותה. חזקת השיתוף היא יציר פסיקה, המבוססת על גישה שאם הוכחה כוונה לשתף ברכוש, אז כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מכלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, אשר הוכרו כמשותפים. גם חזקה זו קיימת כל עוד אין בין בני הזוג הסכם הקובע אחרת. חזקת השיתוף עשויה לחול על כל זכות או נכס בעלת שווי כלכלי, לדוגמא דירת מגורים, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות, נכסים עסקיים וכו'. חזקת השיתוף יכולה לחול גם על נכסים שרשומים רק על שם אחד מבני הזוג, ועוד. בדומה לזוגות נשואים, חזקת השיתוף אינה חלה בד"כ על נכסים שצברו בני הזוג לפני הנישואין, ונכסים שנתקבלו בירושה או במתנה. כל מקרה בין ידועים בציבור נבחן לגופו ולכן חשוב להיוועץ בעו"ד המומחה לדיני משפחה. אציין כי מבחינת דיני הירושה לבני זוג ידועים בציבור יש את אותן הזכויות לבני זוג נשואים בכל הנובע מהירושה".
אז מה בעצם ההבדל בין זוגות שנישאו בנשואים אזרחיים לזוגות ידועים בציבור?
"בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים נרשמים במרשם האוכלוסין כנשואים, חל עליהם חוק יחסי ממון ובמקרה של גירושים צריך להתגרש בבית דין רבני. לעומתם בני זוג ידועים ציבור לא משנים את הסטטוס, לא ניתן להירשם במרשם האוכלוסין כנשואין, הפירוד הפיזי הוא מהיר ורק אם בית המשפט קבע שחלה כוונת שיתוף, תחול חזקת השיתוף על יחסיהם הכלכליים. אציין שבני זוג רבים שנישאים בנישואין אזרחיים חתומים על הסכם ממון, שתכליתו היא להסדיר את המשטר הרכושי ביניהם. וכן ישנם בני זוג ידועים בציבור החותמים על הסכם 'חיים משותפים'".
איזה דגשים צריך לדעת לקראת חתימת הסכם ממון?
"קודם כל לא לפחד לדבר על הסכם ממון. המחלוקות שתחסכו שוות המון כאב, עצבים וכסף בעתיד. בדרך כלל רצוי לערוך הסכמי ממון טרם הנישואין, אך ייתכן וגם תוך כדי הנישואין תעלה דרישה מאחד מבני הזוג לערוך הסכם ממון. חשוב מאוד שכל אחד מהצדדים יבין היטב על מה הוא חותם, על מה מסכימים ומה משמעות ויתור/פשרה שכל צד עושה. לעיתים הסכמה בין בני זוג להחיל על עצמם את הוראות חוק יחסי ממון יכולה גם היא לחסוך המון כאב ראש, גם אם לכאורה הדברים ברורים. בהסכם הממון ניתן גם לקבוע הסדרים לעת פרידה. הסכם הממון מבחינה פרוצדורלית צריך להיות מאושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני או לפני הנישואין אפשר גם לאשר בפני נוטריון".
האם יש הסכמים נוספים שכדאי לחתום עליהם?
"חשוב מאוד לערוך צוואות שישקפו את רצונו של כל אחד מבני הזוג לעת פטירה. בעלים משותפים בחברות, כדוגמת חברות הזנק צריכים לתת התייחסות בתקנון למקרה של פירוד של מי מהשותפים מבן/בת זוגו, למקרה של פטירה. חשוב להיוועץ בעו"ד המומחה לדיני משפחה".
אז אם אני רווק ורוצה להקים ביחד עם חבר סטארט אפ, למה אני צריך להתייעץ גם עם עורך דין למשפחה?
"חברה שמוקמת לפני או במהלך חיים זוגיים יכולה להיות זכות משותפת ברת איזון או ברת חלוקה, כך שאתם לא שותפים רק עם בעלי המניות אלא גם עם בני או בנות זוגם. מעבר לכך מניות, אופציות שהתקבלו במהלך נישואין, דיבידנדים וכו' יכולים להיות חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, ולכן חשוב להיוועץ גם עם עורך דין לענייני משפחה, ולהבין את המשמעויות השונות שיכולות לקרות במקרה של פירוד".
האם זוגות שלא נרשמים במשרד הפנים נחשבים לעבריינים פליליים?
"כאשר מדובר בנישואין מוכרים, בני הזוג מחויבים להירשם במרשם האוכלוסין כזוג נשוי. כלומר, בני זוג שהתחתנו כדת משה וישראל (ברבנות), ולא נרשמו במרשם האוכלוסין או בנישואין המוכרים במרשם האוכלוסין עוברים עבירה פלילית. הרישום חשוב מבחינת ההלכה בגלל שיש חשש לממזרות (ממזר הוא ילד שנולד לאישה יהודייה, נשואה כדת משה וישראל, מאב שאינו בעלה), כיוון ועל פי ההלכה במדינת ישראל אין קידושי סתר".
כיצד נכון להיערך לזוגיות פרק ב'?
"חשוב לזכור שבני הזוג בפרק ב' מגיעים עם רקע והיסטוריה של זוגיות קודמת, עם או בלי ילדים מקשר קודם, ולכן חשוב להגיע ללא משקעים, להתחשב בעובדה שלבני הזוג יש משפחה וילדים ולדעת להכיל גם את העבר שלהם. מבחינה רכוש חשוב לערוך הסכם ממון בו בני הזוג מגבשים את המשטר הרכושי שהם מעוניינים להחיל על עצמם, שכן כל אחד מבני הזוג מגיע עם זכויות וחובות משלו הן מבחינה רכושית, והן מבחינת הילדים. כמו כן מומלץ לערוך צוואות בהן כל אחד מבני הזוג בוחר למי הוא רוצה להוריש את רכושו לאחר 120".