הבטחתי לעצמי כל הדרך שלא משנה מה, יהיה כיף, חוויה. לא יילך, לא נורא, המוכר מחכה לי בבית, שום דבר ישתנה. ניתנה לי הזדמנות ואני צריכה להוקיר ליקום תודה, אני באמונה שלמה שתמיד הכל לטובה כך או כך. 'חייבת לזכור לחייך!' (מחשבה שכל הזמן רצה לי בראש), בעיה ה'ספר הפתוח' שאני נמצאת בו בחיי. לא מסוגלת To fake it. אני מעייפת את עצמי, קצרה, חסרת סבלנות.
מרושם ראשוני מאוד מתוסכלת מבחירת המומחים. נזכרת לנשום – אולי הם רואים משהו שאני לא מצליחה כרגע לראות? מכירים 72 שעות וכבר יש איזו ציפייה שאני אהיה ב-100% פתיחות – אני לא. אני שותקת, בוחנת, לא מוצאת תחומי עניין משותפים. דרישה בלתי פוסקת מצד המצלמות לרגש, מה אני לא בסדר, אם אני עדיין לא מרגישה כלום? אם אני לא מרגישה כלום זה כי אני חסומה או שהוא פשוט לא זה? למה קשה לי לקבל אותו כאחד האדם? אני הרי מקבלת את כולם כפי שהם.
>> פספסתם את הפרק הרביעי של "חתונה ממבט ראשון"? היכנסו עכשיו ל-makoTV
זהו! אמרתי לו הכל! הקלה. ואז מועקה. אני הורגת את השליח – התסכול שלי מהמומחים, התסכול שלי מהמצלמות שדורשות ממני רגש מהרגע שעינינו נפגשו. נהייתי חסרת סבלנות כלפי עצמי, לקחתי על עצמי את מלוא האחריות להצלחת הדבר הזה וזה גרם ליותר תסכול, יותר חוסר סבלנות – שבסופו של דבר יצא עליו. אם נשים דברים על השולחן, ברור לי שהאחריות לא רק עליי. צריך שניים לטנגו.
אז כן, אני אכן לא נמשכת וכן, אני לא מצליחה לשחרר, אבל אני מתנהגת במצב ההזוי הזה כמו שאני מתנהגת. אני מרגישה שמול המצלמות תומר אדם אחר, מה שמקשה על החוויה שלי. מנקודת המוצא הזו אני יוצאת, ומנסה כל הזמן להוכיח אותו על התנהגותו במקום פשוט לזרום עם זה. לצחוק על זה.
בכל מקרה, אם נשים את כל זה בצד - פירנצה מדהימה! סדנת הבישול הייתה טעימה – ברגע שיהיה לי זמן פנוי, דבר ראשון הולכת לקנות מכונה לרידוד בצק פסטה! מזג אוויר מושלם! אני משמינה פה להנאתי ונהנית מהנוף. בשורה התחתונה הכל טוב! מודה על ההזדמנות, החוויה וכל הטוב שהיא תביא איתה.
לזכור לנשום ולחייך.
עוד ב"חתונה ממבט ראשון":
- המשתתפת שלא נמצאה עבורה התאמה: "לא יכלו לסדר לי את חיים?"
- רוצים גם להשתתף בתכנית? ההרשמה לעונה החדשה החלה
- אלבום החתונה של יעל וחיים
"חתונה ממבט ראשון": מחר (שלישי) ב-21:00, קשת, ערוץ 12