כולנו כבר נחשפנו לדרכים השונות בהם רופאים יוצרים קשר עם המטופלים שלהם במחלקות המבודדות לחולי הקורונה בבתי החולים וקשה לומר שאלו תנאים אידיאלים. התמונות של רופאה מדברת עם חולה קורונה דרך מסך, כשהוא נמצא לבדו בתוך חדר קטן במשך ימים ושבועות ארוכים, מזכירה פחות שהייה בבית מלון ויותר פרק לא כיפי של מראה שחורה, אבל אפשר להסכים שמצבים קיצוניים דורשים צעדים קיצוניים, השאלה עד כמה?

"כשאתה נכנס לאשפוז אומרים לך שהחדר מצולם ויש מיקרופון. סיקרן אותי לדעת איפה הוא נמצא, אז יצאתי למשימת בילוש", סיפר אמש (ראשון) לנדב בורנשטיין חולה מספר 441 על המיקרופון הנסתר שמצא בתקרה, "ניתקתי אותו ממקור החשמל שלו ויום אחר כך נכנס אלי רופא ואמר לי שהם צריכים את זה כשאני לוקח מדדים כדי להקטין את החיכוך. הוא הבטיח לי שהם לא מסתכלים במצלמה ולא משתמשים במיקרופון שלא לצורך. להגיד לך שאני מאמין להם? לא". 

"כל בית חולים עושה את זה אחרת", אמרה פרופסור גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא שהתארחה בפאנל, "כשקלטנו את החולים שחזרו מהספינה רצינו ליצור רפואה מרחוק ואם אדם לא רצה לדבר הוא סגר את הווידאו. כן חשוב לבדוק מאושפזים קשים אם רוצים לראות אם קרה משהו, אבל אני חושבת שזה מוגזם".  

פרק 37 22.03.20
צילום: מתוך "חי בלילה", קשת 12

גם עו"ד גיא אופיר חשב שהמעקב שמבצעים בבית החולים לניאדו מוגזם ושיגר מכתב בהול לשר הבריאות יעקב ליצמן, בדרישה לאסור את מה שהוא מכנה האזנות סתר. "התרענו שאם הוא לא יוציא הנחיות לגבי שמירת הפרטיות למבודדים וחולי הקורונה שנמצאים בבתי החולים לא יהיה מנוס מעתירה לבג"צ", אמר עו"ד אופיר, "קיבלנו דיווחים מחולי קורונה שנמצאים בבידוד שמצלמים אותם בכל רגע נתון ומאזינים להם דרך מיקרופונים, לרבות סמויים". 

משרד הבריאות מסר בתגובה: 
"השימוש באמצעי ניטור מרחוק כוללים גם יכולת צפייה בחולה וגם אפשרות שיח איתו, נועדו לצמצם עד כמה שאפשר את חשיפת הצוותים הרפואיים לחולים מאומתים, ועל ידי כך להקטין ולצמצם כמה שניתן הדבקה של אנשי צוות".