הסצינה הבלתי נשכחת של התמוטטות מרפסת עזרת הנשים בפתיחת הסרט "ישמח חתני", נחרטה לרבים מאיתנו בזיכרון. קרוב ל-400,000 ישראלים צפו בבתי הקולנוע במאבק של נשות קהילת מוסייף לשיפוץ עזרת הנשים ההרוסה, אל מול גורמים קיצוניים שביקשו להדיר אותן מבית הכנסת. בחמש השנים שחלפו מאז שהסרט יצא לאקרנים, רבים נוספים גילו את סיפורה של הקהילה הירושלמית הקטנה והתאהבו בארבע הגיבורות החזקות שהחליטו שלא לעמוד מנגד בזמן שהקהילה שלהן נמצאת בסכנה.
מחר (שלישי, אחרי החדשות, ערוץ 12) ישודר פרק הבכורה הכפול של "ישמח חתני", סדרה חדשה שמבוססת על הדמויות האהובות מהסרט המצליח. אוולין הגואל, עינת שרוף, אורנה בנאי ושרונה אלימלך חוזרות לגלם את אתי, מרגלית, תקווה ואורה, ולצידן חוזרים גם איציק כהן (אהרון), יפית אסולין (יפה), הרצל טובי (ניסן), חיים זנאתי (רחמים) ועוד חברים מהקאסט המקורי של הסרט.
בעוד שבסרט התמודדו חברי הקהילה הדתית המתונה עם רב שניסה לסכסך ביניהם ולשנות את צביון השכונה, בסדרה הם יפגשו איום חדש. קובי פליסיאן, בן השכונה שהיגר למיאמי והפך לכריש נדל"ן, חוזר אחרי 15 שנה עם מזימה הרסנית: לקנות את כל הנכסים בשכונה ולהשתלט עליה. את פליסיאן יגלם צחי הלוי ("השוטרים", "הזמר במסכה"). נשות הקהילה יתאחדו כדי להגן על דרך חייהן, פרנסתן ואמונתן וייצאו למלחמה על השכונה.
"פליסיאן מביא איום חדש לשכונה - הוא פועל בכל הדרכים כדי לקנות אותה", מגלה שלומית נחמה, יוצרת הסדרה והסרט, "הוא מייצר סכסוך מתוך אינטרס אישי שלו, כי הוא מבין שאם יסכסך את חברי הקהילה עם החרדים, השכונה תבער והם לא יירצו להישאר שם יותר. נוצר קונפליקט בין היהדות החרדית ליהדות המתונה. הסדרה מראה כמה קל לבעלי אינטרס להיכנס בין שתי קהילות, כשהאחת קיצונית והשנייה מתונה יותר".
"מעבר לזה, בסדרה לעומת הסרט, ניכנס יותר אל הבתים של הדמויות ונעסוק בסיפורים האישיים של הזוגות וביחסים שבין הנשים לגברים", היא מתארת, "בנוסף, בסדרה לכל אחת מהנשים יש גם מלחמה משלה שהיא יוצאת אליה".
הדמויות הנשיות שאת כותבת משדרות עוצמה גדולה. הן יוצאות, נאבקות ומזיזות את העולם.
"נכון, ועם זאת - הן לא גיבורות על. אלה נשים שאנחנו פוגשים כל הזמן, הן קיימות בינינו. אם נעמיד גברים באותן הסיטואציות בדיוק זה לא ייראה כמו משהו יוצא דופן, אבל כשאלה נשים זה מקבל תחושה פמיניסטית מאוד. הנשים בסדרה לא יודעות שהן פמיניסטיות, הן פשוט יודעות את המקום שלהן בעולם. הן לא מרגישות פחותות מהגברים אלא מתמודדות עם מה שצריך להתמודד ולא מתוך מקום של קיטון מעמד האישה".
"הסרט נגע בהתעוררות הפמיניסטית הדתית, התגובות מהנשים הדתיות ריגשו אותי"
אחרי שנים שבהן עבדה בטלוויזיה, ערכה תוכניות לילדים והייתה תחקירנית בחדשות, שלומית התיישבה לכתוב את היצירה הראשונה שלה והאישית מאוד, "ישמח חתני". במידה רבה, היא שאבה את סיפור המסגרת והדמויות האותנטיות והכובשות מתוך חייה שלה - הילדות שהעבירה בשכונת הבוכרים בירושלים והתחרדות משפחתה.
"גדלתי במשפחה דתית והייתה תקופה שאבא שלי התחרד ממש. עברנו לירושלים וגרנו שנתיים בקהילת הבוכרים", מספרת שלומית, "היינו משפחה שנפגשת המון ואני חושבת שהדמויות שכתבתי הן האנשים האלה. הסיפור בסדרה הוא החוויה שלי מול הדת, הכוחניות של הדת וההפחדה שבדת, וגם מקום הנשים בדת שכבר כילדה הפריע לי".
כבר כילדה היית ערה לזה?
"יש לי אח תאום וקינאתי בו מאוד על הכבוד שהוא זכה לו בבית הכנסת לעומת זה שלי. בין אם זה בת מצווה לעומת בר מצווה, או במנהג ברכת הכהנים כשהאבות מכסים בטלית את הבנים שלהם. הייתי רואה את זה מלמעלה, מעזרת נשים, וקומם אותי שאני לא יכולה להיות שם גם. העלילה לא קרתה באמת, אבל אלה כן האווירה ודמויות הנשים שהיו סביבי. אני מזהה את עצמי בנשים האלה ובאידיאלים שלהן".
סיפור הסרט שהתבסס כאמור על נוף ילדותה של שלומית, סחף אחריו מאות אלפי ישראלים, הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בטורונטו וזכה להצלחה אדירה בבתי הקולנוע בארצות הברית, עם הכנסות של מעל 1.2 מיליון דולר ומעמד של אחד מארבעת הסרטים הזרים המצליחים ביותר בשנה שבה יצא לאקרנים.
"הסרט מאוד ישראלי ולכן לא העלתי בדעתי שהוא יצליח ככה בחוץ לארץ", מודה שלומית, "זאת הפתעה גדולה. הסרט התקבל יפה אצל הקהל הרחב וגם בחברה הדתית. היה לי נורא חשוב מה הדתיים יגידו על הסרט. רציתי לבוא מאהבה, לא להיות מניפוליטיבית אלא מדוייקת מאוד. גם הרב בסרט שהוא כאילו האיש הרע, יש לו אג'נדה, הוא לא מושחת ואין לו עניין פוליטי. הוא מתכתב קצת עם ש"ס ועם המהפכה שש"ס עושה עם הדתיים המזרחיים, אבל הכוונות שלו טובות".
למה היה לך חשוב לקבל את ההכרה הזאת מהמגזר הדתי?
"גדלתי בבני עקיבא ובחברה הדתית. זה הדהים אותי כמה הדתיים אהבו את הסרט וכמה זה נגע בהתעוררות הפמיניסטית הדתית שיש עכשיו. המון נשים דתיות כתבו לי ודיברו איתי בהקרנות, זה היה מרגש. הסרט הצליח מאוד בקהילות יהודיות בארצות הברית, הצופים התחברו לזה בגלל התחושה שבישראל לא מכבדים את הרפורמים ושהאורתודוקסיה היא ששולטת. הפלורליזם הדתי הוא שחיבר אותם לסרט, זה היה מקסים".
"סיפרתי לקאסט על הסדרה מהרגע הראשון, לא יכולתי להתאפק"
עבור הקאסט המשובח של "ישמח חתני", האיחוד אחרי חמש שנים והכניסה מחדש לנעלי הדמויות שגילמו, היה מרגש ומתבקש מאוד מבחינתם. "פחדתי נורא לעשות סרט המשך, אבל ממש התגעגעתי לדמויות", מעידה שלומית, "הפכתי לחברה שלהן ממש. בסרט של 90 דקות לא תמיד הכל נכנס, חלקן לא באו לידי ביטוי. הסדרה היא פתרון מקסים לזה. הרגשתי שיש עוד המון מה לספר על הדמויות. אנחנו ניכנס יותר אל הבתים שלהן ונביא את סיפוריהן. זה מרגש לפתוח את זה עוד הפעם, זה נורא כיף".
"הקאסט פשוט אדיר. לרובם סיפרתי על הסדרה מהרגע הראשון, לא יכולתי להתאפק", היא צוחקת, "האיחוד הזה היה נורא כיף לכולם. הם כל כך רצו סרט המשך ואז באתי פתאום עם הסדרה. בכתיבה עצמה התנתקתי לגמרי כדי להיזכר שוב בדמויות שהיו לי בראש כשכתבתי את הסרט, זה היה מאתגר מאוד".
הסדרה והסרט מתובלים בהמון הומור. מה הסוד שלך שגורם לצופים גם להתרגש וגם לצחוק?
"אני משתדלת להצחיק את עצמי תוך כדי הכתיבה. זאת הדרך שלי להגיד דברים, ואני גם אוהבת את אווירת ה"פיל גוד". זה קצת טריקי להגיד 'נורא מצחיק פה' ואז להכניס דברים שהם יותר דרמטיים, אבל כשזה מצחיק אז זה גם צובט יותר כשעצוב וכשדרמטי. זה הז'אנר שאני הכי אוהבת וזה הסגנון כתיבה שאימצתי".
אם שמים רגע את ההומור בצד, בתקופה האחרונה העם שלנו די מפולג ומשוסע. הקרע בין החילוניים לחרדים התגבר מאוד בשנת הקורונה. איך הסדרה מתייחסת לקונפליקט הזה?
"בבסיס הסדרה, היא מגחכת את הקיצוניות הזאת ואת הקרע הזה. היא באה ממקום מאחד. אני שמחה שהסדרה עולה עכשיו כי זה זמן נכון להכיל את המסר הזה. סכסוכים בין קהילות שונות וזרמים שונים נוצרים בגלל בעלי אינטרסים שרוצים שלא נסתדר ומחממים אותנו. זה מה שקורה גם בסדרה. זה עיתוי מושלם להגיד את זה. אמנם אני לא מתיימרת לשנות משהו, אבל זאת זווית ששווה להתעכב עליה".