"אוולין הגואל המופלאה", זאת הכותרת שפתחה את הכתבה ב"ניו יורק טיימס" ששיבחה את תפקיד המופת שלה בסרט "ישמח חתני". אחרי 400,000 צופים בבתי הקולנוע בישראל וסיבוב מוצלח בארצות הברית, השבוע, חמש שנים אחרי שהסרט עלה לאקרנים, הדמויות האהובות התעוררו לחיים עם סיפורים חדשים לגמרי, בסדרה החדשה "ישמח חתני" (פרק חדש ביום ראשון הקרוב, אחרי החדשות בערוץ 12).
בפתיחת הסדרה אנו מגלים כי אתי, דמותה של הגואל, התאלמנה באחרונה מבעלה ציון (יגאל נאור). כשנזכרים בזוגיות החמה והאוהבת של השניים - געגועים לסלט הפירות האגדי של ציון שחיכה לאתי מדי ערב בחנות - נצבט הלב. "ציון חסר לאתי, ולאוולין יגאל חסר", היא מודה, "הייתה לי כימיה קסומה עם יגאל. כשפוגשים בפרטנר כזה, מה שנשאר זה רק ללמוד את הטקסט בעל פה ופשוט להיות. הוא חסר לי מאוד כשחקנית".
האובדן הוא לא ההתמודדות היחידה של אתי בסדרה. קובי פליסיאן (צחי הלוי), כריש נדל"ן שחוזר לשכונה אחרי שהייה ארוכה באמריקה, רוצה לקנות את הבתים בשכונה ולהשתלט עליה. על הדרך, הוא גם מאיים לחשוף סוד אפל שאתי מסתירה שקשור לפרידה שלו ושל אהבת נעוריו, יפה (יפית אסולין). אתי שיחדה את קובי בכסף כדי שיעזוב את השכונה ויניח לבת אחותה במנוחה. עד היום יפה לא יודעת מה הסיבה האמיתית לכך שקובי עזב אותה.
"הסוד הזה מכביד על אתי. היא גידלה את יפה, הייתה כמו אמא בשבילה", מתארת הגואל, "כהורים, נעשה הכל בשביל הילדים שלנו. אם אנחנו מרגישים שהם מאויימים, הכל כשר. קובי לא היה טוב ליפה ואתי קנתה את ההסתלקות שלו מהשכונה. היא האמינה שהיא מגנה עליה. זה סוג של כתם לאתי, היא עשתה משהו שיפה לא מודעת לו".
ממה אתי הכי חוששת?
"אתי פוחדת שהסוד יתגלה ושיפה תדע שהיא לא נישאה לאהבת חייה בגלל זה. קובי חוזר לשכונה עם המון כוח וכסף. צחי הביא איתו לתפקיד את הכריזמה והמשקל שלו. האם הוא יערער את הנישואים של יפה ונפתלי? האם הוא יערער את האמון בתוך הקהילה הזאת? אתי היא אישה ישרה ומוסרית, לא מתאים לה לעשות משהו כזה. אם הסוד יחשף, היא תצא מניפולטיבית ולא ישרה".
היא מתחרטת על המהלך שעשתה?
"כהורים, אנחנו תמיד חסרי ביטחון לגבי החלטות שעשינו בנוגע לילדים שלנו. אתי רצתה שליפה יהיה הכי טוב שאפשר, אבל בסוף היא שואלת את עצמה - האם עשיתי נכון שהתערבתי? האם עשיתי לה שריטה לכל החיים? זה מה שאתי סוחבת איתה, וכל אמא ואבא מרגישים ככה לפעמים".
"איציק כהן הצחיק אותי עד כדי כך שהייתי יוצאת מריכוז"
לצד אוולין, חזרו לסדרה גם רבים מחברי הקאסט המקורי - אורנה בנאי (תקווה), עינת שרוף (מרגלית), שרונה אלימלך (אורה), איציק כהן (אהרון), הרצל טובי (ניסן) וחיים זנאתי (רחמים). "אנחנו כמו משפחה כבר. קיבלנו בזרועות פתוחות את צחי ואור בן מלך, שעושים עבודה מדהימה", מספרת הגואל, "מרגש אותי להמשיך עם הדמות של אתי, אני מאוד אוהבת אותה. נתנו לי חותמת - 'עכשיו תגדלי איתה'. היא הייתה תינוקת, עכשיו תהיי ילדה, נערה ואישה בתוך הדמות הזאת. אני אוהבת כל דבר בעבודה שלי שיש לו המשכיות, כי אני מגיעה לזה כשהקרקע יותר בטוחה, פחות בפחד ובחוסר ביטחון כמו בפעם הראשונה. אני כבר יודעת את הדמות, וידע זה כוח".
"כשאני מגלמת דמות אני קודם כל מתאהבת בה, אחר כך לומדת אותה בעל פה - ואז מצליחה לשחק אותה", היא מסבירה, "יש בי מאתי מהמקום הזה של המוסר, היושרה, החברות והנאמנות. זה מאוד אני. לפעמים אני נופלת, אבל אלה צבעים שאני מכירה בעצמי. כל דמות שאני עושה אני לוחצת עליה על 100 כדי לייצג אותה נכונה, 50-60 זה לא מספיק".
את מרגישה קרובה אליה גם ביחס שלה לדת ולאמונה?
"הקהילה בסדרה היא לא חרדית אלא מסורתית, יזדית. זאת קהילה של 'דרך ארץ קדמה לתורה', זה בנפשם וזה מה שיפה. הם לא פוחדים מאלוהים, הם אוהבים את אלוהים. ככה גם אני חונכתי, ככה אני מעדיפה את זה. בלב שלי אני אוהבת את אלוהים ומאמינה בו, גם אם אני מעשנת בשבת. זה לא עניין של נוחות, אני מאמינה שאלוהים רואה את הכנות שברצונות ובמעשים שלי, אפילו אם אני טועה לפעמים".
לצד רגעי הדרמה, יש גם לא מעט הומור בסדרה.
"איציק כהן הצחיק אותי כל הזמן. הוא נורא בתוך הדמות ויש לו את הניואנסים הקומיים הקטנים האלה שיכולים לפעמים להוציא אותי מריכוז. איציק עובד מעכשיו לעכשיו, לא מתכנן יותר מדי - הוא חי ונושם מרגע לרגע, וזה היופי שבו. הוא פשוט מתקיל אותך. הוא מביא לסצינות דברים מצחיקים ואותנטיים מהחיים. זאת חוויה וגם אתגר לא להתפזר ולהישאר מרוכז לידו, ואני אומרת את זה כמחמאה כמובן".
ב"ישמח חתני" הנשים הן החזקות, המובילות, הן מייצגות סוג של פמיניזם דתי-מזרחי חדש.
"זה נכון שאנחנו חזקות ומובילות את הסיפור, אבל עדיין מאוד נאמנות לבעלים שלנו. לגברים יש משקל עצום. אתי לא מסוגלת להיכנס לחנות מהגעגוע לציון, אז מי פה יותר חזק? כשמרגלית מדברת עם בעלה ניסן, היא מבקשת - 'תבטיח שלא תיקח עוד הלוואה'. הוא זה שיוביל ויקבע האם הם יהיו קבצנים או לא. כשאישה חרדית היא המפרנסת והבעל לומד בחדר, יגידו שהיא המובילה והחזקה כי היא המפרנסת. אבל היא מפרנסת כדי שהוא ישב, ילמד ויקדש את השם, ואז תהיה פרנסה. זאת אומרת שהוא עדיין המוביל".
ועדיין הן אלו שמדברות בקול רם וברור ויוצאות למאבק.
"לעומת העבר, הנשים היום מדברות ומציפות דברים. זה נותן להן יותר כוח. אנשים יבואו ויגידו עליהן שזה 'עממי', אבל מה רע בעממי? 'עממי' זו מילה גסה? עממי בא מלשון 'העם'. למה שאדבר במבטא אמריקאי כמו אלה שעזבו לאמריקה ושכחו פתאום עברית? אני קודם כל יהודיה, אחר כך מרוקאית ורק אז ישראלית. אני חיה בישראל ועם זה דבר יפה. עממי זה טוב".
"יש מלחמת שבטים בעם שלנו, זה שובר וקורע"
אחרי ארבע מערכות בחירות רעילות בתוך שנתיים ושנה של מגפת קורונה שהעמיקה את השבר בין חילונים לחרדים, "ישמח חתני" מבקשת להביא למסך מסר של סובלנות, אחדות וגישור על פערים. "לא יכולנו לבקש טיימינג מדוייק מזה לסדרה", אומרת הגואל, "משבר הקורונה חידד בשנה החולפת את הבעיות שיש לנו בארץ, הפך אותן ליהלום מזוקק. הסדרה נותנת לנו געגוע לביחד ומזכירה לנו שאם נהיה ביחד, דברים טובים יקרו".
"פעם המלחמה הייתה מול אויב מבחוץ והיום זה אויב מתוך הבית, מהמשפחה שלך", מבכה הגואל, "היום יש לנו בעיות בתוך עצמנו וזה שובר, זה קורע, זה מפלג. ארץ ישראל זו משפחה, אנחנו עם אחד. ברגע שיש פילוג בעם - זה הכי גרוע. המלחמה בתוך השבטיות היא הבעייתית ביותר בעיניי. קשה מה שהשנה הזאת עשתה לנו, אבל אם ננשום לרגע ונחזור אחורה, אפשר לתקן את זה".
השאלה אם זה לא מאוחר מדי.
"אנחנו מדינה קטנה מאוד, פתית ממש. אנחנו יכולים להתגבר על הכל אם נקשיב אחד לשני ונכבד אחד את השני. אני לא חייבת להסכים איתך, אתה לא חייב להסכים איתי - אבל בוא נכבד אחד את השני. אם נעשה זאת, יכול להיות שגם נגיע להסכמה. ברגע שאני לא מקשיבה לך ואתה לא מקשיב לי, הקרע הולך והופך עמוק יותר. זה החשש שלי בתוך הקיום בארץ הזאת. החשש שיהיה כזה קרע שיהיה לנו קשה לאחות אותו אחר כך".
הרגשת את המתח הזה גם במהלך צילומי הסדרה?
"צילמנו בירושלים וזו היה לא פשוט לצלם ברחובות הדתיים מאוד. הם לא מבינים מה את עושה שם, אבל ברגע שאת עוצרת ומסבירה להם שאת נלחמת למען הדת ולא נגד הדת, הם איתך. לבוא ולהסביר לאותה רבנית שאנחנו לא מדברים רעה על הדת ולקבל ממנה אישור לצלם את הסצינה, זאת חוויה מאתגרת".
בנוסף למתחים הפנימיים ולמשבר בריאותי חמור, הקורונה גרמה להשבתה מוחלטת של עולם התרבות למשך שנה שלמה. בשביל אוולין, שחקנית עסוקה מאוד שזכתה בשני פרסי אופיר על תפקידיה בסרטים "שבעה" ו"אחותי היפה" ושיחקה בעשרות סדרות וסרטי קולנוע כמו "סוף העולם שמאלה", "איזה מקום נפלא", "סיפור גדול", "ילדי ראש הממשלה", "המובילים", "אחותי היפה" ועוד, זאת הייתה מכה לא פשוטה.
"זאת הייתה שנה של 'שאט-דאון'. פתאום נכבה המחשב. הייתה לי שאלה קיומית, לא קיום כלכלי כמו קיום של מה אני, מי אני ולאיפה אני", מודה הגואל, "אני שחקנית, ואם לא אעבוד מול קהל ובצילומים, אני כאילו לא קיימת. זה לא תחביב מבחינתי, זה קיום ייעודי ונפשי".
ועכשיו עולם התרבות חוזר לשגרה.
"הוא חוזר כמו שהוא נגמר - בבום. זה לונה פארק ממש. ברוך השם הטלפון לא מפסיק לצלצל, טפו טפו טפו, יש הרבה דברים מדהימים בעתיד שאני עדיין לא יכולה לדבר עליהם, אבל אני מאושרת מאוד".