את סיפור חייה של ניקול ראידמן קשה לתמצת במספר מילים. היא החלה את דרכה בשוק העבודה כשהייתה בת 14 בלבד, לאחר שמשפחתה שהייתה אמידה באוקראינה, עלתה ארצה ונקלעה לקשיים כלכליים. ארבע שנים לאחר מכן, היא כבר פתחה משרד פרסום וחברת הפקות שהתמחה בהפקת אירועים לאלפיון העליון. בגיל 21, היא הכירה את מי שלימים הפך לבן זוגה ואב ילדיה, איל ההון מיכאל צ'רנוי.
במספר שנים, היא הספיקה לעשות את הבלתי ייאמן – כיכבה בסדרה "מעושרות" בעקבותיה התפרסמה, הגישה תכניות אירוח, הוציאה סינגלים וקליפים בהשקעה של מיליוני שקלים, ונפרדה מאב ילדיה, מישל וריצ'רד. אמש (חמישי) ראידמן התיישבה לשיחה צפופה עם רפי רשף ופתחה את הלב על הילדות בצל האב האלים ועל מערכת היחסים עם צ'רנוי שלא פעם עלתה לכותרות.
>> פספסתם את הפרק? בואו להשלים ב+12 אפליקציית הסטרימינג החדשה של ישראל
ניקול, שנולדה עם השם נחמה ניקול קרוטיאנסקי, סיפרה על ההחלטה לשנות את שם משפחתה לשם הנעורים של סבתה. "ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת עשר, לפני שעלינו לארץ. לאורך הזמן הבנתי שהוא לא חלק מהחיים שלי", סיפרה ראידמן, "וכשהלכתי למשרד הפנים לקבל את תעודת הזהות שלי בגיל 16 – אמרתי שאני לא אתן לו את הכבוד. יש הרבה כעס, אבל אני לא שומרת אותו בלב. אני כבר שחררתי וסלחתי ממזמן, הוא לא חלק מהחיים שלי מבחירה שלו – זה כאב שלעולם לא ייצא מנשמתי. אני עם שני הורים בחיים, ואני לבד. אני והילדים שלי, זו המשפחה".
בהמשך סיפרה כי לא פעם הייתה עדה לריבים של הוריה, שבמהלכם ניסתה להגן על אמה מפני אביה. "הוא היה חוזר בבוקר שיכור, עם סימנים של שפתון על ההלבשה התחתונה ועם זר פרחים. בתגובה אמא שלי הייתה הופכת את הפרחים, ועם הקוצים מרביצה לו. כמובן שזה היה מתפתח לאלימות, ולהתקפים שחוויתי בתור ילדה. הבטחתי לעצמי שאני לא אגיע למקום הזה בחיים שלי, אני רוצה שלילדים שלי יהיה אבא. לי אף פעם לא היה אבא. ויכול להיות שבאיזשהו מקום בחיים שלי, חיפשתי את דמות האב שמעולם לא הייתה לי".
למה בעצם עליתם לארץ?
"הייתה שמה אנטישמיות מאוד קשה, והתחילו לחטוף ילדים מהבית ספר שלמדתי בו, כי הוא היה בית ספר של האלפיון העליון. הם היו שולחים להורים של אותם ילדים, את האצבעות שלהם במעטפה ומבקשים כסף. בעקבות העובדה שאני דור חמישי לרבנים, ההורים שלי מאוד פחדו. עלינו לארץ, ולקחו לנו את כל הנכסים. סבא שלי, שהיה מנהל בית חרושת לתעשייה אווירית, נאלץ לנקות חדרי מדרגות בשביל לעזור למשפחה. זה לא היה פשוט, אנחנו לא היינו רגילים להיכנס לסופר ולהסתכל על מחיר הקוטג'. בגיל 14 יצאתי לעבוד בשביל לעזור למשפחה לשלם שכר דירה".
יחד עם הקשיים הכלכליים, ניקול נאלצה להתמודד גם עם גזענות. "גם כאן, נתקלתי בגזענות. ועד היום אני מתמודדת עם סטיגמות, דעות קדומות וצורך להוכיח כל הזמן, גם לאחרים אבל קודם כול גם לעצמי, שאני לא כמו שאנשים חושבים – זה משהו שמלווה אותי מילדות".
מה חושבים?
"נובורישית, חיה עם אוליגרך בשביל ההון שלו, בשביל הכסף שלו".
בזמן ששאר הילדים היו הולכים ומבלים עם חברים, ראידמן הייתה יוצאת לעבוד כדי לפרנס את משפחתה. אך, היא לא נתנה לנסיבות החיים להכריע אותה והחליטה ללכת ללמוד באוניברסיטה. "הלכתי לאוניברסיטה ללמוד יחסים בין-לאומיים ותקשורת. ואחרי שלא דיברתי עם אבא שלי מגיל 10, התקשרתי אליו ושאלתי אותו אם הוא יכול לעזור. הוא איש מאוד אמיד, שבקבוק קוניאק עבורו שווה ערך לשכר לימוד שנתי שלי. הוא אמר שלי משפט שלקחתי אותו לחיים, ואני חושבת שעד היום זה המשפט שמתניע אותי כל בוקר - ולא עזר לי".
שלוש שנים לאחר מכן, ניקול כבר הייתה בעלת משרד פרסום והפקות משלה. ביום אחד, אביה הגיע ארצה והופתע לראות את גודל ההצלחה של בתו. בפגישה הזו, הוא ביקש ממנה כסף. "הוא התרסק עם העסקים שלו וביקש כסף, כמובן שעזרתי לו. אחרי הכל זה אבא שלי".
מה כבש אותך במיכאל צ'רנוי?
"את מיכאל הכרתי בפגישת עבודה, חוג החברים שלו היו הלקוחות שלי. שישה חודשים הוא חיזר אחריי מאוד מאוד יפה. הוא בן אדם מדהים, ויש לו לב טוב. בתוך תוכי הייתי בטוחה שכמו שהוא אבא לילדים הגדולים שלו, ככה הוא גם יהיה אבא טוב לילדים שלי. אני רציתי את המשפחה שמעולם לא הייתה לי. גם נורא קרץ לי שיש לו ילדים ונכדים שהיו קוראים לי סבתא, אז דמיינתי לעצמי את המשפחה האידאלית. אחרי זה לאט לאט הבנתי, שכנראה שכוח הכסף הוא יותר חזק מאהבה, ולא משנה כמה אני אהיה טובה ואתן את הנשמה שלי, תמיד בראש שלהם יהיה 'חס וחלילה שהוא ישאיר לילדים שלי, יותר ממה שהוא השאיר להם'. הם לא הבינו שאני לא האויב, שאני באתי להיות חברה, וזה משהו שמאוד כאב לי. במבחן התוצאה, היום לילדים שלי יש רק את מה שיש לי – והילדים שלו מסודרים".
בחוויה שלך כמה זמן הקשר היה טוב?
"כשמישל נולדה זה היה טוב, אפילו כשהילדים שלו היו מגיעים לארץ הם היו גרים אצלי וקוראים לי 'מאמי'. באותה תקופה, הייתי כל הזמן באובססיה לבגר את עצמי, כשהיום אני מרשה לעצמי ללכת עם ג'ינס. פעם נורא פחדתי שאנשים יחשבו שמדובר בסבא עם נכדה, השתדלתי לטשטש את הפער. אחרי עשר שנות זוגיות הוא הציע לי נישואים, זה היה ניסיון אחרון וכושל שלו לשקם, וזה לא הצליח – 23 קראט לא קנו אותי".
להצעת הנישואים, ראידמן חיכתה עשור. באותה עת, הזוג כבר היה שרוי בקשיים ולפי דבריה של ראידמן נראה שההצעה הפומבית הייתה ניסיון להציל את הקשר. בימים שלאחר מכן, היא נתנה צ'אנס אמתי לזוגיות, עד שהבינה שהחיים שלה מתקדמים במסלול הלא נכון עבורה. "פחדתי שהילדים שלי יעברו את אותו מסלול חיים שאני עברתי בלי אבא. אני הייתי מוכנה להקריב את החיים שלי ואת האושר שלי, למען זה שלילדים שלי יהיה אבא. סבלתי מאלימות מילולית ואלימות פיזית בשקט. את כל ההתעללויות ואת מה שהילדים שלו עשו לי. זה היה נורא קשה למכור לכל עם ישראל שאני אישה חזקה, קרייריסטית, ולתחזק שנים את התדמית של אשת האוליגרך, שזו הייתה טעות - ובתוך תוכי לבכות בלילה. חייתי בבדידות וסבלתי מאותם דברים שהרבה מאוד נשים בארץ סובלות מהם – ושותקות. באיזשהו שלב הבנתי שיכול להיות שלילדים שלי לא תהיה אמא, וכשאת מבינה את זה את קמה והולכת".
כמה זמן זה נמשך?
"זה תלוי בתקופה".
"אנשים שוכחים שאני בניתי את עצמי במו ידיי", שיתפה ניקול בגילוי לב על הביקורות מהחברה, "פחדתי שיגידו שאני בזכותו ולא בזכות עצמי. עד הרגע האחרון שמרתי על הזהות שלו, כי נורא רציתי להראות שזאת ההצלחה שלי. יש תחומים מסוימים שלא אכפת לי מה יגידו, אני גם מאמינה שככל שכותבים עלייך רע, ככה את יותר קיימת ורלוונטית. אבל יש לי חשבון, בטח למשפחה, לכבוד העצמי ולילדים שלי. כל מי שחושב שנשארתי עם מיליארדים או טריליונים אחרי הגירושים אז ממש לא – אני חושבת שההוצאות שלי על עורכי הדין זה יותר ממה שהוא ישלם אי פעם מרצונו".
בהמשך, סיפרה על מערכת היחסים הקרובה שלה משפחת נתניהו – בפרט עם שרה. "אני חושבת שהבן אדם הראשון שידע שמיכל עזב את הבית – זו הייתה שרה. כשהיא שמעה בקול שלי שאני עוברת משהו, הם הגיעו אליי בשלוש בלילה מירושלים. ישבתי עד שש בבוקר וסיפרתי להם מה קרה. אני לא יכולה להגדיר את היחסים שלנו כחברות, זה סוג של בת מאומצת והורים. כשאני צריכה עצה אני מתקשרת לשרה ולביבי – הם נכנסו לי ללב".
על שאלתו של רפי, מדוע היא בוחרת לעשות לעשות קליפים גרנדיוזים והפקות ענק, בדיוק בתקופה שבה היא מתנערת מתדמית הנובורישית ענתה: "אני תורמת יותר מכל טייקון במדינה, גנבתי את הכסף הזה ממישהו? למה לביונסה מותר ולי אסור? חיים פעם אחת. כל עוד זה יוצא לי מהכיס, זכותי לעשות עם הכף שלי מה שאני רוצה, בדרך שאני רוצה ובממדים שאני רוצה".
את בנויה לאהבה חדשה?
"מאוד, אבל זה לא פשוט. מצד אחד אני לא רוצה לחיות את הסרט הזה של 'אשתו של' - היינו שם. מצד שני, אני גם לא יכולה לחיות עם הומלס, כי אז הוא לא ירגיש גבר לידי, אם אני צריכה כל הזמן לשלם, ואז אני הופכת לשוגר מאמא, זה נורא דואלי. אז כשמנסים להכיר לי מישהו, מראש אני קודם כל שוללת - כי אני כבר חשדנית ואני מפחדת. אבל יש את הרצון, כי אני רוצה עוד ילדים ומשפחה נורמלית".
מצידו של מיכאל צ'רנוי נמסר בתגובה:
מר צ'רנוי אינו נוהג לברר את ענייניו הפרטיים והמשפטיים בתקשורת. הוא דוחה מכל וכל כל טענה בגין אלימות כנגדו המועלית על ידי גב' ראידמן, אמם של ילדיהם המשותפים, ומצר על הפגיעה הקשה שנגרמת להם עקב העלאת טענות סרק אלה.