יפית אטיאס, בתו של רמי לוי: "ניסו להכפיש את השם של אבא, הזמינו לנו שוטרים"

השם יפית לוי אטיאס לא נקשר לכולם ישירות עם שמו של איש העסקים ובעל השליטה על רשת המרכולים הידועה, רמי לוי, אבל למעשה היא בתו הבכורה ואשת הסוד שלו שעומדת לצידו בראש ההצלחות של העסק. לאחר שמונתה השנה למנכ"לית קבוצת "רמי לוי שיווק השקמה", וספגה ביקורות על היותה בתו - מספרת לרפי רשף ב"אינטימי" על השקעתה הרבה בתור הראש, וגם על הרגעים הפחות נעימים כאשר ניסו להכפיש את שם אביה וירדו למקומות נמוכים.

אפשר לומר שאטיאס נולדה לתוך העסק המשפחתי שנקרא "רמי לוי", כבר בכיתה א' סידרה צ'קים במעטפות, בגיל 14 עבדה כקופאית ושלוש שנים אחר כך ניהלה בעצמה את הסניף פעם בשבוע. כיום היא נשואה לאופיר, סמנכ"ל פיתוח עסקי ברשת "רמי לוי", יחד הם חזרו בתשובה ומגדלים יחד שישה ילדים.

העלית על דעתך שתגיעי לכזה מעמד בגיל הזה?
"כשאבא שלי הודיע לי לפני קצת יותר משנה, להתכונן למינוי הזה, זה מאוד החמיא לי ופתאום הרגשתי שהפעם זה נכון. הוא זרק את זה כמה פעמים וכל פעם הרגשתי שזה לא הנקודה הנכונה בשבילי. בפעם האחרונה הרגשתי שזה הזמן ושהפעם אני באמת אשתדל לעשות את התפקיד כראוי".

מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
"הזיכרונות שלי הם בעיקר בשוק מחנה יהודה, גדלתי שם עד גיל 11, לפני שנפתח הסופר הראשון. היה אירוע שביגר אותי מאוד. בגיל 16 הייתה לנו חנות בתלפיות, בכל יום היו לנו תורים, כל השבוע. יום אחד נפתח מולנו סופר מגה ופשוט לא הגיע אלינו אף אחד. אני זוכרת ששני הדודים שלי, אחים של אבא שלי, נעלו את הסופר והתחילו לבכות. הייתי בהלם שכל זה בשעות נגמר. זה אחד הדברים שלימדו אותי מה זה עבודה קשה והתמדה. הייתי הולכת עולה למגה כל יום ואוספת קבלות מהרצפה כדי לראות שאנחנו הכי זולים. היינו מדפיסים פליירים, ולמחרת בבוקר מחלקת אותם מול מגה ואומרת לכולם שאנחנו יותר זולים. וכל יום היו מזמינים לי משטרה".

זה מורכב להיות הבת של רמי לוי?
"מאוד. קודם כל חובת ההוכחה היא כל הזמן עליי, גם היום כשאני כמעט כבר שני עשורים ברשת ועובדת מאוד קשה, ולמרות שמכירים ורואים את התוצאות של העבודה שלי לאורך שנים, עדיין, תמיד נולדתי 'הבת של'. עדיין יש את המקום שצריך לבוא ולהראות שאני פה בזכות עצמי ובזכות הדברים שהובלתי, זה תמיד יהיה. הרבה אנשים לא מכירים את השם שלי. הם אומרים, 'את הבת של רמי לוי'".

לריאיון המלא של יפית אטיאס ל"אינטימי" ב+12>>

"אני לא יכולה לקרוא לעצמי פמיניסטית, אם בעלי לא ירצה לקום לילדה באמצע הלילה לא אגיד לו כלום - אני באה ממקום שרוצה לחזק נשים בעבודה"

מציק לך שאומרים שמונית למנכ"לית בזכות אבא שלך?
"למנות לעסק שמוכר מעל 7 מיליארד ועם אחריות כזאת, מישהי רק בגלל שהיא 'הבת של' זה לא דבר אחראי. לא נראה לי שמי שיקים את העסק הזה בעשר אצבעותיו, יעביר את השרביט למישהי שלא יכולה להחזיק את זה. יכולים להגיד הכל אבל זה לא מה שקורה בפועל, מי שצריך לדעת את זה יודע".

היו החלטות שקיבלת בניגוד לדעתו של אביך?
"החלטות אנחנו מקבלים ביחד, בחלק מהדברים. אם יש דברים שאני לא מסכימה איתם כמובן שאני מציפה וגם מסבירה מדוע. הרבה פעמים הוא גם מסכים איתי אחרי שאני מסבירה ומנמקת - מביאה את המספרים ואת הדברים שצריך להוכיח. לפעמים הוא מסכים ומתיישר לכיווני ולפעמים כשזה לא מקובל עליו, הוא מסביר לי את הצד שלו ואנחנו מחליטים אחרת. הוא מנכ"ל משותף ואני תמיד שואפת ולומדת כל כך הרבה כדי להגיע לניסיון שיש לו ולכישרון שלו. בסופו של דבר אבא שלי מוביל את העסק הזה קדימה, והעסק הזה עובד ומצליח, אז אני צריכה עכשיו לקחת מפה, קודם כל לשמר ולהוביל קדימה. זה מאוד מלחיץ".

יעצבן אותך אם אשאל איך את מגדלת שישה ילדים?
"אם היה מנכ"ל לא היית שואל אותו את השאלה הזאת, פעם שאלו איזה מנכ"ל, איך אתה מגדל את הילדים שלך? לא. אני חושבת שלמדתי לא להיות מנוהלת, אלא להיות מנהלת גם בבית. אני משאירה את המצפון שלי נעול בארון, וככה אני מצליחה לנהל את הבית ולא להתנהל. ילדים בסוף הם קצת אינטרסנטים, הם לא רואים את כל התמונה. הם יכולים לשאוב אותי לעשות המון ויתורים. אני חייבת להגיד שבעלי לא מחליף אותי בבית, כי הוא עובד לא פחות קשה ממני, אבל הוא לא מציק לי - הוא לא נוגע לי בנקודות. נגיד סתם דוגמה, הילדה היום לא הרגישה טוב, והייתי צריכה ללכת, אפילו שזה קשה לי והייתי צריכה להשאיר אותה עם מישהו - הוא לא יגיד לי למה הלכת ולמה השארת אותה. אני חושבת שזה שיש לי את הפירגון הזה ואת הכוח הזה, שדוחף אותי קדימה, זה דבר שהוא מאוד מקל עליי, ומאפשר לי".

את מגדירה את עצמך פמיניסטית?
"אני לא יכולה לקרוא לעצמי פמיניסטית. אם בעלי לא רוצה לקום בלילה, אני לא אגיד לו כלום. הפמיניסטיות שלי באה ממקום שכן רוצה לחזק ולכבד את הנשים בבחירות וביכולות שלהן, ולהאמין בכוח שיש לאישה".

מעל 35% מהנהלה הבכירה ברשת רמי לוי ומעל 40% מסך כלל התפקידים הניהוליים מאוישים על ידי נשים, על כך קיבלה אטיאס, שאחראית על המינויים את אות WM PLATINUM שמעיד על איזון בין נשים וגברים בדרגי הניהול.

הנתונים שהצגת מרשימים מאוד, אני מסיר את הכובע.
"זה לא בחסד, זה בזכות. הן באמת מעולות. בדרך כלל מה שקורה לנשים זה שהן צריכות לבחור, או קריירה או בית, לרוב זה העניין. אז גם הנטייה הרגשית, גם אם היא יכולה לעבוד, היא בסוף תבחר בבית. ברגע שהארגון מאפשר ולא לוחץ, זה מוציא מהאישה יכולות פשוט מצוינות".

אטיאס מאמינה בכל ליבה שאם נשים יקבלו את התנאים שמגיעים להן, בתור מנהלות שצריכות לנהל גם משק בית ומשפחה - אז הן יצליחו לעשות את עבודתן כראוי מבלי שזה יהפוך למשימה בלתי אפשרית. "אם הנשים בארגון צריכות לצאת יותר מוקדם, או שקרה משהו - אנחנו מאפשרים להן. זה משהו שאני מאוד מאמינה בו וזה מוכיח את עצמו. אז אני באמת ממליצה לכל הארגונים".

"זאת הייתה תקופה מאוד קשה, אמרו שאנחנו מרגלים אחרי העובדים שלנו. זה ברור שאין לי מה לרדוף אחרי קופאיות"

מי שהתעניין קצת בסיפור המשפחתי והעסקי של רמי לוי כבר הספיק להבין שלאורך השנים המשפחה התמודדה עם כמה וכמה סיטואציות מסובכות, בין אם באופן מכוון ובין אם במקרה. אחד הרגעים הקשים שאטיאס מתארת התרחש כאשר נחשדה החברה בשימוש במאגרי מידע בניגוד למטרה ועקבה אחרי עובדיה. בסופו של דבר הוחלט על הסכם טיעון בין הצדדים. "הייתה תקופה, שהיה עלינו עליהום, ודעת קהל מאוד שלילית", מסבירה אטיאס. "לימים גם הובהר למה: היה לנו מתחרה, שפשוט לקח חברה, ששילם לה, רק כדי להשפיל את רמי לוי כאיש. זה נגרר והפך להיות כמו כדור שלג. אנשים התחילו להגיד דברים לא נכונים, גם אם הם לא מכירים, כי הם התכתבו עם מה שקורה. זו הייתה תקופה מאוד קשה. אבל מצד שני, למדנו, שמה שאנחנו מרגישים, זה לא מה שרצפת המכירה מרגישה".

איך זה מגיע בסוף לשוטרים שהוזמנו בשש בבוקר לבית ומה זה נקרא להכפיש את אבא?
"מה שהיה באותה תקופה זה שאמרו שאנחנו מרגלים, או מצוטטים לעובדים, ברור שזה לא נכון, אבל בסופו של דבר, זה מה שהיה. זה ברור שאין לי מה לאכן, ולרדוף לא אחרי קופאית, ולא אחרי אף אחד. הלכנו על הסכם טיעון כי זה כבר היה צריך להיגמר איכשהו. לפעמים את לא יכולה ללכת נגד המערכת - פשוט צריך לסיים עם זה".

לאחר אותו המקרה, התפרסם גם כי בן זוגה של אטיאס, אופיר אטיאס, הסתבך במקרה אחר של שוחד שוטר. באותה תקופה הוא היה בחקירות של שבועיים ולא ראה את משפחתו וילדיו. "זה היה מאוד קשה, אבל עברנו את זה, ואני חושבת שהתחזקנו מזה מאוד, גם בקשר האישי וגם במקצועי", אמרה.

"יכול להיות שפיתחנו כולנו עור של פיל. פעם כותרות היו מעסיקה אותי מאוד, היום אני לא רואה את זה בכלל", המשיכה לספר אטיאס. "הדבר היחיד שכן מעסיק אותי, זה איך יצאנו בסל. את זה אני לוקחת ללב ומנתחת לעומק, אבל כל כותרת אחרת כבר לא נוגעת בי. זה לא משפיע עליי בכלל".

"פעם הייתי לוקחת כותרות על רמי לוי מאוד ללב, היום זה כבר לא נוגע בי. יכול להיות שכולנו במשפחה פיתחנו עור של פיל"

כמה העושר האישי משפיע?
"הוא קיים אבל אני לא חיה במניירות. יכול להיות שאנשים, שיהיה להם את מה שיש לי, אולי היו חיים אחרת, אולי עובדים פחות או היו נוסעים יותר, אולי היו קונים דברים אחרים, אבל זה לא אישיו עבורי וזה לא מה שמניע אותי. מה שמניע אותי זה עשייה, שנוכל להשפיע על השוק בצורה טובה. גם הילדים שלי מחונכים לעבודה, הם מבינים, שאם הם לא יעבדו לא יהיה להם. כולם אצלי היום עובדים, עכשיו בחופש גדול כל הגדולים עבדו בסופר".

בתור הבת הבכורה של רמי לוי, יכול להיות שזה היה ברור שהיא זו שתירש את תואר המנכ"לית, אבל, כמו שיודעים - לא תמיד מה שברור מאליו הוא מה שקורה, ולא תמיד יש פרגון במשפחה. אטיאס טוענת שאצלה במשפחה לא היה שום עניין סביב מינוייה: "כולם קיבלו את הבחירה בי, זה אפילו לא היה אישיו".