אחרי 20 שנים של שידור כתבי עובדה עדיין מתרגשים לקראת העונה החדשה. רגע לפני פתיחת העונה הם מספרים על התחושות המחשבות והחששות אבל גם מתחושת הסיפוק המלווה את עבודתם.

"עדיין יש פרפרים בבוקר"- אילנה בטור אישי:

אילנה דיין אנשים (תמונת AVI: mako)
תמונת AVI: mako
"זה מתחיל אצלי בערך חודש לפני תחילת עונת השידורים. הפרפרים בבטן, ההתרגשות, המחשבות אל תוך הלילה, וגם השעות הארוכות אל תוך הלילה – בדרך כלל בחדר העריכה.
כבר עשרים פעם זה חוזר על עצמו: עשרים שנה אנחנו באוויר, וזה נשמע המון, כי זה באמת המון זמן. היתה לי ילדה בת חצי שנה כשהתחלנו לשדר, ועכשיו היא כבר משרתת בקבע, ואחיה עוד מעט מתגייס, והצעיר מכולם נולד חודש לפני שצה"ל יצא מלבנון (וגם זה מחובר לי לכתבה שצילמנו, במוצב כרכום, 24 שעות לפני הנסיגה).
ביום שני הקרוב, בתשע בערב, נתחיל את עונת השידורים העשרים שלנו, עם סרט שחושף את הפעילות החשאית של מפיק-העל ארנון מילצ'ן, גם בשירות פרויקט הגרעין הישראלי.
האמת היא שאני לא זוכרת שאי-פעם חוויתי תהליך דומה עם מישהו: משיחות הטלפון הראשונות איתו, לפני כשנתיים, בניסיון לשכנע אותו להתראיין, דרך ניסיונות סרק להגיע איתו לנקודות הרגישות באמת, ועד לרגע אחד בלתי-נשכח, על סיפון מטוסו הפרטי באמריקה, שבו הוא נפתח לגמרי.
ובין-לבין היו עשרות שיחות תחקיר, עם אינסוף אנשים ומקורות, ומאות – אולי אלפי שעות – של עבודה, גם בשטח, גם בחדר העריכה, בניסיון לשרטט תמונה מדויקת ככל האפשר של הסיפור המרתק הזה, שסחף אותנו עד הוליווד הנוצצת, ומשם לעולמות הסוד המוארים פחות. 
ומילה אחת על האנשים: אי אפשר לעשות תכנית כמו "עובדה" בלי עבודת צוות. ואי אפשר לתאר במילים את האנשים שעובדים בצוות הזה: אני יודעת שאין בשום מקום אחר חיבור כזה, ואין בשום מקום אחר מצבור כזה של כישרון ומחויבות טוטאלית לתוצאה שתגיע למסך. 

מבחינתי, העבודה הזאת ביחד, עם האנשים שאני אוהבת, היא כיף אדיר. ועכשיו אנחנו חוזרים אליכם - אחרי קיץ של עבודה על סיפורים חדשים, של ניסיון לתפוס קצות חוט של מידע, לחשוף את מה שסמוי מן העין – ולספר את מה שחשוב שכולנו נדע.
התגעגענו, באמת. נתראה הערב בתשע.

"הזכות לספר סיפור היא נס"- רוני קובן בטור אישי:

רוני קובן (צילום: אלדד רפאלי, עובדה)
רוני קובן | צילום: אלדד רפאלי, עובדה
"בעוד כמה שעות יעלה המסך מעל העונה ה20 של 'עובדה'. 
משנה לשנה (בוודאי על רקע הנוף הנוכחי של הפריים טיים) הזכות לספר סיפור דוקומנטרי מורכב, החיפוש אחר רגעים של אמת - כואבים וקשים לעיכול ככל שיהיו - הזכות הזו היא נס. לא פחות מזה.
אני מריץ במוח רגעים מהעונה הקודמת, רגעים שכולכם ראיתם וייכנסו לתמיד לאלבום הזכרונות הפרטי שלי:
שרון, אוריני ורם פותחים לי את דלת ביתם בחדרה. נחיתתה של סבתא נינג'וק. שרון נפרדת מרם בשדה התעופה. המסע לאוסטרליה.
כמה תגובות קיבלתי ממכם על הסיפור הזה, כמה שאלות מרתקות, כמה אהבה.
שתהיה לנו עונה טובה לפחות כמו קודמותיה ושאתם הצופים, תמשיכו לקיים איתנו דיאלוג פורה ומרגש - דרך המסך, בפייסבוק, בפגישות מקריות ברחוב. התגובות שלכם, לטוב ולרע, הם סם החיים והדלק שלנו להמשיך במירוץ המענג אבל גם הסיזיפי, קדימה, אל הסיפור הבא."

עובדה, שני ב-21:00, ערוץ 2