עשרות עדויות על פגיעות מיניות חמורות המתבצעות על ידי איש חיי הלילה, ניסן גבני וחבריו, במקום המכונה "המכללה" הוצגו ביום חמישי האחרון בתחקיר מיוחד של "עובדה". בין הנשים שנתנו את עדותן, הייתה אירה, שגוללה את מה שעברה באותה דירה בהצללה, וכעת היא החליטה לספר את סיפורה בפנים גלויות.
"ראיתי את התגובות. פנו אליי נשים שחוו דברים כאלה וזה נתן לי קצת יותר כוח", אמרה אירה בראיון ל"חמש עם רפי רשף" שהתרחש היום (שני), "בכנות אחרי שראיתי את התחקיר הבנתי שאין כל כך הבדל בין להיחשף ללא להיחשף - כבר עושים את הצעד".
לפני התחקיר פחדת שהם יחפשו אותך וינקמו? או זה היה הצד שהתבייש שנפלת למלכודת?
"יותר הצד של פרטיות באופן כללי, של חיי יום-יום שהם רגילים לחלוטין ופתאום דבר שהוא כל כך גדול".
כשאומרים לך שאת לא אשמה, שלא תקחי את זה על עצמך, זה לא משכנע אותך להפסיק להתבייש?
"כמובן שזה משכנע אותי, אלה רגשות מעורבים".
אמרת שהכת על חטא. את יחסית מבוגרת מהבנות שהיו בדרך כלל, זאת הכאה על חטא על כך שלא אזהרת?
"בדיעבד אני מבינה שגם אני נפלתי למלכודת, אבל זה בעיקר הכאה על חטא".
זה התחיל בחיפוש חיי חברה?
"בהתחלה זה היה נטו עניין חברתי, והייתי מאבדת עניין מהר מאוד אם לא הייתי מתחברת עם אחד האנשים שגרים שם, שבאמת נהיינו חברים קרובים. משם המשכתי להגיע מספר חודשים".
עד שהתפכחת?
"ראיתי שם סיטואציות עם מספר בחורות, אבל הייתה בחורה ספציפית שמאוד נגעה לליבי והשפיעה על איך שאני רואה את הדברים. מאותו רגע שהיא סיפרה לי את הסיפור, הכל התחיל לרתוח אצלי שזה לא יכול להיות ככה, שהיא לא יכולה לחיות כאן במצב שהיא באה ובמקום שהיא באה ממנו".
קרוב לארבע וחצי שנים עברו מאז שאירה עזבה את המקום, ועד היום התחושות מלוות אותה. "מישהי שאלה אותי לאחרונה למה אני רוצה לחזור על זה, למה אני רוצה כביכול לעורר שדים. וזה לא ככה, לא באמת יוצאים מזה, עד שכל הדבר הזה ממשיך לפעול ונשים ממשיכות להיפגע שם. לא באמת יוצאים כדי לחזור לשם נפשית".
את מתרשמת שזה יפסיק לפעול?
"הייתי רוצה, לא ממהרת להסיק מסקנות".
בהמשך, חן ליברמן שעבדה על התחקיר המדובר במשך חודשיים, התארחה וסיפרה כי אירה היא אינה היחידה שהחליטה לחשוף את פניה. "אתמול אחת המרואיינות שלנו בתחקיר, נועם, שהתראיינה בהצללה, החליטה לפרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלה ובו היא אמרה: 'תמיד יהיה בי את הצד שמתבייש, אבל אני גם מאוד גאה בעצמי'. היא עדיין מתביישת על העובדה שהיא הלכה למקום הזה מרצון ואפילו חזרה לשם".
"אבל היא כן מאוד גאה בעצמה", המשיכה, "הן כל כך חששו מהתגובות ומהשיפוטיות וכשפתאום הן רואות איזה חיבוק הן מקבלות ואיך הרוב מבינים את מה שהן עברו ולמה זה לא הגיע להן, למה זה לא באשמתן, אז זה מקל עליה כמו שזה גם הקל על אירה עכשיו להיחשף ולהגיד זאת אני".
במבחן השטח נכון להיום העולם כמנהגו נוהג.
"יש נשים שעדיין נמצאות שם. במהלך סוף השבוע אני קיבלתי פניות מאנשים שמכירים אותן, משפחות, שרוצות איכשהו להוציא אותן משם. הן זועקות לעזרה, חסרות אונים".
המשטרה בשלה? אומרים שאין תלונות?
"זה מה שהם אמרו עד השלב הזה. בתחקיר הבאנו שיחה של קצין במשטרה שאומר שהבנות לא רצו להתלונן. איזה בנות לא רצו להתלונן? הנשים שהתראיינו ופנו אלינו רוצות - אבל הן צריכות להבין שיהיה להן מענה".
להערכתך המשטרה תתערב והמקומות האלה יסגרו?
"ביום חמישי ובשישי המועדון היה פתוח ואנשים העלו משם סטורי לאינסטגרם. ניסו לשדר עסקים כרגיל. זה רק עניין של זמן עד שהמשטרה תחליט להתערב ותשים לזה סוף".