ראש הממשלה יצחק רבין אישר את ההכנות לחיסולו של שליט עיראק סדאם חוסיין, שנקטעו ב-5 בנובמבר 1992, עם מותם של חמישה לוחמי סיירת מטכ"ל באסון צאלים ב'. כך נחשף לראשונה בתחקיר "עובדה" במלאות 20 שנה לאסון.

אין תמונה
"זהו מבצע שצריך ללכת עליו כשאר הסבירות להצלחה גבוהה מאוד"
בתחקיר ייחשפו לראשונה פרוטוקולים של ישיבות המטכ"ל והממשלה בנושא, ובכללם הישיבה הדרמטית בה אישר ראש הממשלה יצחק רבין לצה"ל להתקדם בהכנות למבצע החיסול. בעבר נטען כי רבין הסתייג מההכנות למבצע ונטה לדחות אותו, אבל הפרוטוקולים לא מתירים מקום לספק. "ראש הממשלה מאשר את היעד", כתב מזכירו הצבאי של רבין תא"ל עזריאל נבו בסיכום הדיון. "זהו מבצע שצריך ללכת עליו כאשר הסבירות להצלחה היא גבוהה מאוד, ועל כן יש לבנות יכולת בצורה הטובה ביותר ולהמשיך בהכנות". רבין עצמו הגדיר את חיסול סדאם כ"יעד בר משמעות, שנוגע לביטחון הפנימי של ישראל, אני לא רואה בעולם הערבי דומה לו".

במסגרת התחקיר ישודרו גם ראיונות בלעדיים עם שני הנאשמים היחידים בתאונה הקשה, שמדברים לראשונה: סרן דרור, מפקד צוות השיגור שאמור היה לחסל את סדאם חוסיין באמצעות טילי תמוז מונחי טלוויזיה; ורב-סרן דורון קמפל, מפקד הכוח, שעזב את הארץ בעקבות התאונה. בראיון שנערך בניו יורק משחזר קמפל כיצד התאמן הכוח במרכז תל אביב לקראת החיסול. על היעד לחיסול, סדאם חוסיין, אמר: "הבנתי שהבן-אדם הזה מהווה איום למדינת ישראל, ולכן נראה לי לגיטימי, אפשרי ונכון להסיר את הסיכון הזה".

כאשר נשאל בראיון אם לא פחד "לסיים תלוי בכיכר בבגדאד", השיב קמפל: "השתתפתי בהרבה מבצעים שבהם המשטרים לא היו מגיבים באופן מנומס אילו היו תופסים אותנו, זה לא משהו שאתה חושב עליו ביום-יום. זה לא משהו שאתה מתכנן שיקרה".

הייתם מתאבדים אם היו תופסים אתכם?
"למה שאנחנו נתאבד?".

אורי שגיא (צילום: חדשות)
אורי שגיא. התנגד למבצע | צילום: חדשות
התחקיר מתפרסם בצמוד לספרו של כתב "עובדה" עמרי אסנהיים על הפרשה - "צאלים:הטראומה של סיירת מטכ"ל" (הוצאת כנרת-זמורה-ביתן). בתכנית ייחשפו גם הפרוטוקולים הסודיים מישיבות המטכ"ל לקראת המבצע. בין השאר, ייחשף המסמך הראשון בנושא מבצע החיסול, שזכה לכינוי "מבצע שיח אטד", אשר הופץ ב-20 בינואר 1992, מלשכתו של הרמטכ"ל אהוד ברק לבכירי מערכת הביטחון. באותו מסמך מורה הרמטכ"ל ברק לתא"ל עמירם לוין להכין מבצע לחיסולו של מנהיג מדינת אויב – הוראה חסרת-תקדים בתולדות צה"ל. "יש לשמור על סודיות מוחלטת לגבי עצם ביצוע מטלת הצוות והדיון ביעד זה", נכתב במסמך.

מסמך אחר, מה-17 באפריל 1992, חושף את המחלוקת בצמרת צה"ל סביב המבצע. הרמטכ"ל אהוד ברק והאלוף עמירם לוין דחפו לביצוע, סגן הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק הסתייג, ואילו ראש אמ"ן האלוף אורי שגיא, שסיירת מטכ"ל נמצאת תחת פיקודו, התנגד. "יש פה כמה החלטות מאוד כבדות", אמר ליפקין-שחק באותו דיון, "לא עשינו שום דיון, היינו צריכים לעשות כבר דיון בכלל על עצם הדבר הזה". האלוף שגיא הזהיר בדיון אחר מלוח הזמנים של המבצע, ואמר: "אני לא זוכר את עצמי שולח... חיילים למבצע שהפערים המודיעיניים עדיין כל-כך גדולים... אנחנו לא יודעים שום-דבר על המודיעין קרוב ליעד... אני מוטרד מאוד".

שגיא פקפק במבצע גם בישיבה שנערכה אצל ראש-הממשלה ב-1 באוקטובר, אותה ישיבה בה אישר רבין את ההכנות למבצע. הוא פנה ישירות אל ראש הממשלה ואמר: "השאלה הראשונה שחידדנו ושחשוב להציג בפניך – האם בכלל טוב מבצע כזה?". רבין, כאמור, הכריע שכן.

כזכור, כל תכניות המבצע נקטעו בבוקר ה-5 בנובמבר 1992, במהלך התרגיל המסכם של סיירת מטכ"ל בפני צמרת צה"ל. במהלך התרגיל בשטחי האש של צאלים ארעה תקלה חמורה: שני טילי "תמוז" שוגרו לעבר קבוצת חיילי סיירת מטכ"ל שביצעו "ביום אויב". חמישה חיילים שגילמו את פמלייתו של סדאם – אריה כהן, שמרי שפרן, אלעד שילה, שרון תמיר וערן ויכסלבאום – נהרגו מפגיעת הטילים; שישה חיילים נוספים, בהם החייל שגילם את הרודן העיראקי, נפצעו קשות.

>> פרשת צאלים: הסיפור שלא סופר - חלק א. הכתבה המלאה