אחרי ימים של שמועות הותר לפרסום בישראל מה שרץ כבר ימים בתקשורת העולמית. ענת קם, כתבת באתר "וואלה", שרתה כחיילת בלשכת אלוף פיקוד מרכז, הורידה על דיסק אלפי מסמכים, שחלקם סודיים מאוד, והעבירה אותם לידי העיתונאי אורי בלאו מעיתון "הארץ".
כעת היא עומדת לדין באשמת ריגול חמור ובלאו נסע מכאן לחו"ל. בשנה האחרונה פעל עורך הדין מיבי מוזר מאחורי הקלעים ונחשף לפרטי הפרטים של הפרשה. "החזרה של אורי תלויה בשאלה, האם התבונה או הנקמנות תנצח?", הוא אומר.
הפרשה היא דרמה גדולה וגם סיפור אישי של שני אנשים, ממנה עולות שאלות גדולות על חופש הביטוי וביטחון המדינה. בספטמבר, שנה שעברה, הגיע עו"ד מוזר להסכם עם היועץ המשפטי של השב"כ, לפיו בלאו ימסור חלק מהמסמכים הסודיים שברשותו והשב"כ מתחייב לא לחקור אותו כחשוד, לא לנהל חקירה פלילית וגם לא להתחקות אחר המקורות שלו.
"העניין התעורר חודשים רבים אחרי מימוש ההסכם מצד בלאו, אחרי שהשב"כ גילה מי לטענתם המדליף", מספר עו"ד מוזר. לדבריו, חודשים אחרי שבלאו העביר את המסמכים שנדרש, השב"כ דרש להעביר לידיו את שאר המסמכים שלא נכללו בהסכם, כולל אלו שכלל לא קשורים לפרשה.
לדברי יובל דיסקין, ראש השב"כ, אורי בלאו לא מילא בתום לב אחר ההסכם משום שנתן רק כחמישים מסמכים ונשארו בידיו מסמכים מאוד סודיים בהם מסמכים על סדרי כוח של הצבא, פקודות מבצע סודיות ותרחישי לחימה סודיים ביותר. מסמכים שעדיין מסכנים את ביטחון המדינה, לטענת השב"כ.
"אם יש כאלו אז אפשר בקלות למיין אותם, להחליט מה באמת מסוכן לשלום המדינה ולהשמיד", אומר מוזר. "המסמכים האחרים יישארו בידי העיתונאי, כי זה לחם חוקו ואין שום צורך לעשות מהעיתונאי אויב או עבריין רק כי מילא את תפקידו.
"תפקידו של העיתונאי הוא לאסוף חומרים. כל דיווח שאורי בלאו נתן, על פי החומרים שהיו בידיו, עבר צנזורה צבאית. במקרה אחד הצנזורה אפילו אישרה מאמר שלו על יסוד מסמכים שהיו בידיו ולאחר מכן הודתה 'טעיתי'. ברגע האחרון, ממש לפני שהעיתון הופץ, הם ביקשו לתקן את הטעות ואורי בלאו נכנע משום שהמטרה לא הייתה להזיק או לפגוע בשלום המדינה".
לשאלה, האם השב"כ הגיע אל מי שלדעתם היא המקור, ענת קם, שהודתה בסופו של דבר בלקיחת המסמכים מלשכת האלוף פיקוד המרכז, לא מתוך בדיקת המסמכים עצמם, הוא אומר כי "יש יסוד להניח שהגיעו אליה בעזרת פעולות אחרות".
"אני יכול לומר בוודאות שלא המסמך שפורסם בעיתון או המסמכים שאורי בלאו מסר, מפני שהוא האמין שהם אכן מסכנים את שלום המדינה, הם שהביאו את השב"כ אל ענת קם".
איפה לטעמך נחצה פה קו אדום בפרשה הזאת?
"נחצה קו אדום בכמה מקומות. קודם כל בניסיון הגס לעשות שימוש בבתי המשפט על מנת לאכוף את הצנזורה. יש מי שרוצה לעצור יותר דברים והדרך לעשות את זה היא לפנות לבית המשפט, לבקש צו איסור פרסום ואז הצנזורה לא מתערבת, לפי הוראה של הפרקליטות. זו מן צנזורה חדשה.
"קו אדום שני הוא הניסיון להשתמש בעובדה ששיקול הדעת של אורי בלאו אולי לא היה מדויק ולנסות לקבל עכשיו את כל המסמכים שהיו ברשותו. מסמכים שישמשו כראיה במשפטה של ענת קם. להודיע לו 'אנחנו נחקור אותך בפוליגרף ואם צריך נעמיד אותך לדין פלילי'.
"אם רוצים את המסמכים אפשר לפתור את הבעיה בדרך סבירה והגיונית, אם רוצים לנקום אז המצב קשה יותר".
עורך הדין מיבי מוזר ועורכת הדין טל ליבליך מייצגים את העיתונאי אורי בלאו ואת עיתון "הארץ".
עוד בעובדה: עזרת נשים | נבדל | כל כתבות עובדה