בשיחת הטלפון הראשונה שלי עם עורכת המשנה של התוכנית "איך להיות מאושר בשישה שיעורים", התחלתי לבחון את השאלה הנוגעת לאושר ולמקום של החברים שלי בחיים החדשים האלה. לפני 5 שנים נפלתי מהאופניים ונפצעתי בפציעה פשוטה אך יסודית, שהשאירה אותי משותק בארבע גפיים ויושב בכסא גלגלים. היססתי וכתגובה ראשונית לא מצאתי לנכון להיחשף. אך ככל שהעמקתי לחקור בשאלות: מי הם החברים שלי וכיצד החברות הזאת משפיעה על האושר שלי, הסתקרנתי וראיתי בכך אתגר שלא יחזור אם לא אשתתף בצילומים.
לא נראה לי הגיוני לדבר רק על עצמי
עד אותו יום צילומים חשבתי מי מחבריי ישתתף גם הוא בתוכנית, בחנתי את טיב החברות שלי עימם ואיפה זה פגש אותי בהגדרה של האושר שלי בחיי היום יום. בתהליך הזה גיליתי מי נשאר שם איתי גם ברגעים הקשים, היה וחיזק אותי ולא נתן לי ליפול באותה תקופה שהייתה אולי המורכבת והקשה בחיי. תקופה של פרידה, לימודיי דוקטורט וחזרה לחיים חדשים אחרי אשפוז של שבעה חודשים בבית חולים.
בעצם גיליתי שמבחינתי גם אלו שלא היו שם פיזית בבית החולים מילאו עבורי את תפקיד החבר.
אחד הדברים שהיה קשה לחברים שלי לעשות לאחר שנפצעתי, זה להבין שאנחנו חייבים להמשיך באותה מערכת יחסים ולדבר גם על הקשיים שלהם. נכון שאני באותה נקודת זמן הייתי מונשם ומרותק למיטה אך לא היה נראה לי הגיוני שלא לשאול על העבודה שלהם, על הילדים ועל בכלל.
למדתי לקבל עזרה
במהלך תהליך השיקום הבנתי שעל מנת שאוכל לקבל חופש אצטרך ללמוד לבקש עזרה מחברים. ויתרה מכך, שאצטרך ללמוד לקבל עזרה. היום אני יודע שבזכות החברים שלי וללא ספק גם המשפחה, למדתי לקבל את העובדה הזאת כך שאוכל ליהנות יותר מהדברים הקטנים של החיים.
בשל המגבלות הפיזיות שלי אני נדרש לעזרה המחייבת פתיחות ברמה אינטימית גבוהה. אני וחבריי היינו צריכים לעבור תהליך של התמודדות בעיקר עם הקושי הנפשי בכדי שנוכל להיות ולבלות ביחד. מהיום שיכולתי לצאת מבית החולים נהגנו לצאת לבלות כמו בעבר: מסעדות, סרטים ומסיבות, למרות הקושי הפיזי וההתמודדות הנפשית עם המצב החדש של ליאור, היושב על כסא גלגלים.
דבר נוסף שגיליתי בזכות התוכנית הוא שלא רק האושר שלי היה נושא לדיון בעקבות הפציעה, אלא גם האושר של החברים שלי. נפגשתי עם חבר ילדות קרוב וסיפרתי לו שביקשו ממני להשתתף בתוכנית, לרגע הייתה שתיקה שלו והוא החל לבכות, רגע שלא אשכח לעולם. הוא סיפר לי שהוא ואשתו בחנו את האושר שלהם בחיים בעקבות הפציעה. אצל רב האנשים, המחשבה שאין לדעת מה יקרה עברה במוחם בעקבות המפגש עימי, וחלפה לאחר פרק זמן קצר. אבל לאור העובדה שחבריי הם חלק בלתי נפרד מחיי, חלקם עשו שינויים משמעותיים על מנת להגיע אל האושר שלהם.
אמונה שלמה בי
היום אני מודע לכך שהפציעה והתהליך שעברתי עם חבריי, העמיקו את החברות בינינו וללא ספק החברים שלי מלווים אותי בהתמודדויות וההתלבטויות בחיים, כמו כל אדם. אם בחיפוש עבודה, דירה בת"א או אהבה, ולא מתוך רחמים אלא מתוך אמונה שלמה בי. אין חזק מזה. כשהגשתי את הדוקטורט כתבתי את המשפט הבא שיכולתי להגיע אליו ולהבין את המשמעות שלו בזכות החברים הקרובים והמשפחה, The state of mind can be the impediment to innovation. ללא ספק הודות לאנשים שהיו סביבי והקשר החברי שהיה בינינו הצלחתי ללמוד איך להתמודד עם אורח החיים החדש ואף להגיע לרגעים של אושר.
לסיפור המלא של ליאור כנסו לפרק המלא על אושר ואהבה
עוד על ליאור חביב
רוצים לדעת עוד על האושר? לפרקים המלאים של "איך להיות מאושר בשישה שיעורים?"
איפה עוד מוצאים אושר? בmako רוח