נסו להיזכר בסיפור קמצא ובר קמצא, אותו נוהגים לקשור בחורבן בית ראשון. לפי חיים הכט, הסיפור על העשיר הירושלמי שגירש מביתו את בר קמצא, שנוא נפשו שהוזמן בטעות. בזמן שהלבין את פניו במהלך סעודה גדולה שערך, איש לא קם ודיבר למענו.
דרך הפריזמה של תשעה באב, חוזר חיים הכט אל כמה מהסיטואציות הקשות אותן העמיד בפני עוברי אורח: ילד רעב מחפש אוכל, גבר נוהג באלימות כלפי אשתו ואישה שתופסת חניית נכה - הכל לפני עוברים ושבים. כיצד יגיבו? האם יתערבו, או יעדיפו להמשיך בדרכם ולהתעלם? צפו בקטע.
מה אתם הייתם עושים, 21:00, ערב ט' באב
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן