41 ימים לאחר שנחטפה לרצועה, אמש (ה') דובר צה"ל הותיר לפרסום כי גופתה של יהודית וייס, תושבת בארי בת ה-64, נמצאה בלב העיר עזה, בסמוך לבית החולים שיפאא'. כאמור, בשבוע האחרון כוחות צה"ל העמיקו את פעילותם על בתי החולים בעיר, כחלק מהפגיעה ביכולות הצבאיות של חמאס וכחלק מהגברת המאמץ לאיתור חטופים שנלקחו לרצועה באותה שבת שחורה.
לפי הערכת מערכת הביטחון יהודית, ששלושה חודשים לפני שנחטפה אובחנה עם סרטן השד, נלקחה מביתה כשהיא בחיים לאחר שבעלה שמוליק נרצח. הבוקר (ו') אחיה של יהודית, אבישי, שוחח עם גלית ויואב וסיפר מתי המשפחה קיבלה את הבשורה המרה. "אתמול היינו בציון שלושים לשמוליק גיסי זכרונו לברכה. הייתה כל כך הרבה אופטימיות, הדפיסו חולצות וכרזות להחזיר יהודית הביתה, נעשה כל מה שניתן על מנת לנסות ולהפעיל מנופים ולחצים להחזירה הביתה. חצי שעה לפני שדובר צה"ל עלה לשידור קיבלנו את הבשורה כשכל המשפחה הקרובה קיבלה את הידיעה. זה יום לא פשוט", סיפר.
אתם יודעים משהו על נסיבות החטיפה, מידע מעבר לכך שנלקחה מהבית בשבעה באוקטובר?
"כל מה שאנו יודעים זה שהיא נלקחה מהבית, היו סימני דם של שמוליק ממה שאנחנו יודעים. הערכה אני מניח שנקבל בהמשך. ממה שאמר דובר צה"ל התרשמתי והבנתי שהיא נמצאה ירויה ונרצחה בעזה, כלומר שהיא הוצאה בחיים. הוציאו אותה בחיים מבארי לעזה, מעבר לכך הכל ספקולציות. היינו בקשר עם הצוות של גל הירש, היו שתי קצינות שליוו אותנו לאורך כל התקופה, היינו עטופים אבל לא היה מידע. לפני שלושה ימים קצינת מודיעין הייתה אצלי בבית, ואני מעריך שזו התקופה שכבר ידעו לגבי יהודית, והיא לא ידעה. אנחנו נמצאים בסיטואציה שגם מי שאמור היה לדעת או לעדכן לא ידע, ואני לא בא בטענות חלילה. זה לא היה עוזר לנו להחזיר אותה הביתה לצערי".
אתם כבר מצליחים איך ייראה היום שאחרי?
"כל הגוף שלי צמרמורת, אני מעכל את הבשורה שקיבלנו אתמול אחרי מאבק ארוך וממושך להחזיר אותה הביתה. לחשוב על היום שאחרי זה עוד טיפה מוקדם לנו. בסופו של יום אנחנו צריכים להסתכל קדימה ברמה הגדולה יותר ולהבין שיש פה מחיר כבד מאוד. העברנו מסר חד של המשפחה: צריך לעשות הכל כדי להחזיר את כל החטופים, לא היום אלא אתמול. אנו מבקשים מכל מי שיכול לעזור לשחרר את החטופים, לנו זה כבר לא יעזור, אבל למשפחות האחרות זה קריטי. צריך להחזיר אותם הביתה מיד, וליבנו עם כל משפחות החטופים הנוספות שיקיריהם יחזרו במהרה. אנחנו לא רוצים שיהיה להם גורל דומה לגורלה של אחותי. אנחנו רוצים שיחזירו אותם חיים עכשיו, אני פונה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולקבינט המלחמה שיעשו הכל כדי להחזיר אותם הביתה עוד היום. אנחנו יודעים שכל דקה שעוברת היא קריטית ויכולה להסתיים בצורה לא טובה, כמו שקרה לאחותי".
שאלה מעט מורכבת, אתם יודעים איפה תקברו? רבים היו רוצים להיקבר בבארי וכעת זה מורכב בגלל הלחימה, קיבלתם החלטה?
"ההחלטה לא בידיים שלי, אבל אנחנו יודעים ששמוליק ויהודית היו סופר ציוניים ואהבו את בארי אהבת נפש, זה היה הבית שלהם. לא מעט פעמים יצא לי לשוחח עם אחותי על המגורים שלה שם וכל הבלאגן שיש שם, והיא הייתה מסתכלת עליי ואומרת: 'זה הבית שלנו'. כרגע אנחנו עושים קבורה זמנית, וכשהמצב יאפשר נעביר אותם לקבורה בקיבוץ בארי".