אופיר שרעבי: "אני מסרבת להאמין שהוא לא בחיים"

יוסי שרעבי ואילן וייס נחטפו מבתיהם בקיבוץ בארי בבוקר שבעה באוקטובר. בנוסף לאילן, נחטפו רעייתו שירי ובתו נוגה, ששוחררו מהשבי לאחר 50 ימים וגילו כי אב המשפחה אינו בחיים. יוסי נלקח כשמאחור אשתו ובנותיו, ביניהן אופיר, אשר התבשרו על דבר מותו בשבי החמאס אחרי כשלושה חודשים. בריאיון שקיימו היום (שישי) אצל גלית גוטמן ולירון זייד, דיברו נוגה וייס ואופיר שרעבי על הקושי להמשיך כשאבותיהן בעזה, איך הן מתמודדות עם האובדן והספק לגבי הצהרות חמאס.

"אנשים זרים באו ואמרו לי שהוא נרצח, אבל אני לא יכולה באמת להבין שהוא לא חי מאמירה כזאת. אני צריכה אותו כאן פיזית, אני לא יכולה להתחיל להתאבל, לחשוב עליו, לדבר עליו בלשון עבר. אני ראיתי את אבא נחטף בחיים והוא היה חי בשבי, כשבאים ואומרים לך שפתאום הוא לא, איך אני יכולה להאמין לזה? זו אמירה טיפשית של החמאס שעוד פעם משקר ורק גורם לנו לסבול, אני מסרבת להאמין שהוא לא בחיים", אמרה שרעבי.

נוגה וייס הייתה חטופה בעזה במשך 50 ימים, מבלי שידעה מה עלה בגורל משפחתה: "לפני שנחטפתי, ראיתי שמוציאים את אמא החוצה וחשבתי שהיא נחטפת. בסופו של דבר כשיצאתי, ראיתי הרבה גופות של אנשים בבארי שהכרתי מגיל אפס, אז חשבתי שרצחו אותה כמו שעשו לשאר האנשים שם. ההודעה האחרונה שקיבלתי מהאחיות שלי לפני שנחטפתי זה שיש יריות באזור שלהם, אז הייתי בטוחה שאף אחד לא נשאר חי, אבל התקווה זה מה שהחזיק. כשפגשתי את אמא זה היה רגע מטורף, הבנתי שיש למה לחזור אליו".

אופיר, ספרי לנו על המפגש שלך עם הדוד אלי.
"אני לא יכולה להסביר במילים את ההרגשה הזאת, זו מתנה שקיבלנו למשפחה והיינו צריכים את זה בשביל להמשיך, בשביל רגע לזכור למה אנחנו פה ולמה אנחנו נלחמים. דוד אלי חזר ואני הכי שמחה בעולם שהוא נמצא איתנו עכשיו".