כשאיתן נפגש עם סייג כדי לשכנע אותו לתת לו לטוס לרוסיה, סייג אומר לו שבחיים "צריך לדעת מתי לוותר". במובנים מסוימים, המשפט הזה הוא הסיפור של הפרק החמישי של "כפולים". מתי צריך לוותר? מתי משתלם לא לוותר? איך יודעים מתי לוותר? אלה שאלות שכל הדמויות שאלו את עצמן אתמול - ואלה שלא, בהחלט צריכות לשאול אותה.
בתחילת הפרק, העצב על הפנים של אסיה ממלא את המסך עד להתפוצץ. היא היתה הדמות היחידה עד עכשיו שבאמת לקחה את הסיפור הזה בחיוך, נהנתה מ-15 דקות התהילה המפוקפקות שקיבלה ואפילו השיגה לעצמה דייט, סתם כי למה לא - ועכשיו היא יושבת בחדר החקירות במצב צבירה שבר-כלי, בניגוד מוחלט לאסיה שהכרנו מהפרקים הראשונים.
ליונתן כל זה לא כל כך משנה - נראה שאם יש מישהו בסיפור הזה שלא יודע מתי לוותר, ולא בקטע טוב, זה יונתן. בינינו, מילא להתחיל עם בחורה באופן בוטה בפייסבוק, אבל מי מגיע לבית של מישהי שהרגע הבריזה לו מדייט? על טלפון נייד שמעת? אתה יודע להשתמש בו כדי לעבוד על סוכני שב"כ כשאתה צריך, אין סיבה שלא תשתמש בו כדי להתקשר לאסיה ולבדוק למה לא הגיעה. אם היית עושה את זה היית חוסך מאיתנו את אחת הסצינות המביכות בהיסטוריה. לא חבל?
אבל נגיד שהצלחנו לשים את זה בצד - מתברר שיונתן הוא האקר מוצלח ברמה מחשידה. וכשאני אומרת מחשידה, אני לא מדברת רק בשמנו הצופים. אפילו בן לא מבין איך אמה סומכת עליו, ושואל אם היא לא חושבת שהוא קצת מוזר? (עוד מישהו צעק על המסך באותו רגע "כן! שיא המוזר!" - או שזו רק אני?). אמה, מצדה, טוענת שכזה הוא יונתן - מצד שני, היא מתכתבת בחשאי עם סוכנים מסתוריים, אז גם האמינות שלה מוטלת בספק. ולדברים יותר חשובים: אותו איש המסתורין בצדו השני של הטלפון של אמה כותב לה שהבטיחות של יתר הכפולים שלא באחריותה. זה אומר שפעם היא היתה באחריותה? האם היא קשורה לחטיפה? או שאולי היא סוכנת מוסד שמפקחת על הכפולים?
הדמות של אמה מעלה הרבה שאלות, אבל דווקא כשזה מגיע לקשר עם בן נראה שהמניעים שלה הרבה יותר חד משמעיים. כשהיא משכנעת את בן להיפגש, ברור לכולנו שהיה עדיף (מכל הבחינות) אם היא הייתה פשוט מוותרת עליו. אבל לפעמים אנחנו לא רוצים לוותר על אנשים כי אנחנו חושבים שנתקלנו במשהו ייחודי, כי אנחנו מרגישים משהו שגורם לנו לא לרצות לעזוב, אפילו אם זה לא הגיוני. או שזה בגלל שאנחנו מרגלים אחריהם ויש לנו מניע נסתר? על כל פנים, גם אם לא ברור עדיין מה גורם לאמה לא לוותר על בן, אבל ברור לנו למה הוא לא מוותר על אפי.
מערכת היחסים של בן ואפי היא אולי החלק המציאותי והארצי ביותר בעלילה, סוג של עוגן בתוך ים של זהויות כפולות וטוויסטים. המשפחה שלהם לא קשורה כל כך לאקשן, וכל עיסוק בה מאט קצת את העניינים, אבל השיחות שלהם מעוררות תחושה של משהו אמיתי. ההתעקשות של בן לא לוותר על אפי, היא לא רק רומנטית (כמו ההתנהלות שלו ושל אמה זה עם זו) - היא גם הגיונית ומתבקשת. זאת המשפחה שלו, ומשפחה זה משהו שעובד רק בגלל שלא מוותרים עליה.
אבל אם כבר משפחה: מה הקטע של גבי ושון? כשגבי מספר לבן טיפוחיו (לכאורה) על המוות של מאריק ורומז שאולי אסיה הבאה בתור, שון מתעצבן (טוב, הרבה יותר ממתעצבן) ותוהה, בצדק, אם גבי יהרוג גם אותו. גבי מבהיר ש"איתך זה אחרת". לא ברור מה זאת אומרת אחרת, אלא אם שון הוא הבן המאומץ שלו, אחיין שלו, או שהיה להם רומן סוער שלא יכול היה להתממש כי עולם הברחות הנשק לא היה מוכן לכך עדיין. בקיצור, הרבה סימני שאלה.
החשוד המרכזי של הפרק: הכלל של סדרות מתח טלוויזיוניות הוא שהחשוד הברור ביותר בתחילת העונה הוא לא החשוד האמיתי. אבל למרות זאת, כרגע אני הכי חושדת ביונתן. אף אחד לא מופיע ככה בבית של דייט שהבריזה לו. אף אחד.
הטוויסט הכי מוצלח: כשיובל פתח את הדלת והתברר שאליו בני התקשר, אלפי לסתות ברחבי הארץ נשמטו. סוף סוף נראה חלק מקווי העלילה מתחברים. עכשיו השאלה היא איך מחכים שבוע שלם עד שזה יקרה.
עוד ב"כפולים":
- אל תפספסו: נפגעי "כפולים" מדברים
- בכיר מוסד לשעבר: "חיסול מבחוח היה הצלחה"
- הקריאה על אחריותכם בלבד: הספוילרים הגדולים של כל הזמנים
"כפולים", רביעי ב-21:00