בינואר 2011, בטקס צנוע, במקום שבו התחנכה וגדלה – כפר הנוער בן-שמן, רחוק מחלקת גדולי-האומה, הובאה למנוחות סוניה פרס. בעלה, אז עוד נשיא המדינה, שמעון פרס, ספד לה: "אוהב אותך עד הרגע שייעצמו גם עיניי". השניים התחתנו בשנת 1945, ובשנים האחרונות לחיים גרו בנפרד: סוניה בבית של הזוג בשכונת רמת אביב, ופרס במשכן הנשיא.

"היו בינינו חילוקי דעות לגבי איך ללכת הלאה - סוניה חשבה שאני צריך לצאת לפנסיה ואני חשבתי שאני יכול עוד לשרת הלאה", סיפר שמעון פרס לנפתלי גליקסברג בעת צילומי הסרט "להיות שמעון פרס" שישודר ביום ראשון בשעה 21:00. "אני מתגעגע. הייתי רוצה שזה יהיה אחרת, אבל לא יכולתי למלא את בקשתה של סוניה", הוא אומר בכאב, "אני פשוט לא מסוגל פיזית ונפשית, אני לא יודע מה עושים ביום חופש. אני כל חיי עובד. אני לא יכולתי לתאר את עצמי הולך על שפת הים עם כלב ונהנה מהשמש, אלוהים העניש אותי".

בימים שלאחר פטירתה, מקורבים ששהו עם פרס בבית סיפרו כי הוא חש עצב עמוק: "הוא התכנס בתוך עצמו, ומדבר מעט מאוד. כולם יודעים כמה היא הייתה חשובה לו, היא הייתה אהבת חייו", אמרו.

עוד ב"להיות שמעון פרס":

"אני כל כך מאושר שדמה בדמי ילדיי, נכדיי וניניי"

ביום רביעי האחרון, הגיע פרס יחד עם המשפחה והחברים להקרנת הבכורה החגיגית של סרטו של גליקסברג. רגע לפני שהסרט התחיל הוא עלה על הבמה, דיבר על השנים של העשייה, על תהליך יצירת הסרט ועל המסר שהוא מקווה להעביר. הוא גם לא שכח להודות לסוניה: "תודה עמוקה לסוניה שנתנה למשפחה את מה שיש לה, ולי את הרצון לשרת ולהיות בן אדם ערכי. אני כל כך מאושר שדמה בדמי ילדיי, נכדיי וניניי.

עוד פעם הבכתם אותי כהוגן, אני לא יודע בדיוק מה להגיד, אני רק רוצה להביע את תודתי העמוקה לכולכם. זאת הייתה עבודה קשה מאוד, לא העליתי על דעתי שלעשות סרט לוקח כל כך הרבה זמן, שמדובר בכל כך הרבה עבודה, בכל כך הרבה פרטים וכל כך הרבה אנשים שמכל אחד נדרש לעשות את מיטבו, אני מצדיע לסרט ומודה על היוזמה". 

"להיות שמעון פרס" - יום ראשון ב-21:00