אורי פפר: "הדור הצעיר מגיע ולוקח לי את התפקידים"

קריירת המשחק של אורי פפר מתפרשת על כשני עשורים, עם תפקידים ראשיים בסדרות וסרטים בארץ ובחו"ל. עכשיו עליו לקחת את הניסיון שלו על המסך ולנסות לתרגם אותו לרחבה של "רוקדים עם כוכבים" (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12). בריאיון ל-mako יחד עם הפרטנרית בתוכנית, אליסה שריקי, הוא הסביר את ההבדל בינו לבין המתחרים הצעירים, איך זה להתמודד מול גיסתו מיה דגן ומה אמרו בבית על ההצטרפות לתוכנית.

"הדור הצעיר מגיע ולוקח לי את התפקידים", אמר בהומור פפר ובתוכנית הוא מרגיש שהנוכחות של הצעירים יותר, היא דווקא טובה לו: "הגיל שלהם הוא כאין וכאפס לעומת הניסיון שלנו. מהמקום שבו אני נמצא, הרצון שלי הוא לקחת כמה שיותר ממה שיש לתוכנית הזאת ולהציע כמתנה לעצמי, לא כאיזה מרוץ שאני נמצא בו, שאני צריך להוכיח או לתבוע את מקומי. אני אוהב את האנרגיה של הצעירים, זה מפיח בי איזושהי רוח חדשה, אני פוגש את זה בסדרות ובסרטים שאני עושה".

פפר פגש מאחורי הקלעים ועל הרחבה כמה דמויות שהוא מכיר לא רע, גם משיתופי פעולה על המסך וגם מחייו הפרטיים: "נועה כהן פה איתנו, צילמנו סרט לפני שנה וחצי, היא הייתה הבת שלי, מריה הקדושה. מיה דגן היא גיסתי והיא פה, ואת שירי (מימון) אני גם מכיר שנים, שירי ומלי (לוי) חברות מאוד טובות של יעל (גולדמן). זה מרגיש לי שזה שלנו, החבר'ה, והכנסנו כמה ילדים שרצו להשתתף, נתנו להם פס שיבואו".

איך זה באמת להתחרות בגיסתך?
אורי: "עד עכשיו, זה לא הרגיש תחרות, לצערי שמו אותנו באותה קבוצה, אז באיזשהו שלב אנחנו נגיע לראש בראש. כרגע זה עדיין מרגיש קייטנה, פחות תחרות, אני מניח שברגע שנראה תוצאות וריקודים אחרים, השיניים הטורפות יצאו ואנשים יגזרו אחד את השני.

אליסה: "אצל זוגות אחרים הכל פרטי, כשאתה נכנס לסטודיו כולם מפסיקים לרקוד, לא רוצים להראות לך את הנאמבר. אורי הוא ההפך המוחלט, הוא מזמין אנשים לחדר ואני בטוחה שמיה שומעת על כל מה שקורה בסטודיו שלנו. תחרות היא לא דבר שלילי, זה מייצר יותר אש ותשוקה, זאת המהות של התוכנית בזאת, אז אנחנו צריכים את זה".

איך יעל והילדים הגיבו?
"הילדות אמרו בהתחלה שזה פדיחה ושהן לא מוכנות שאני אעשה את זה, אבל אז הן התפקחו ועכשיו נראה לי שהן מאוד בעניין. חלק גדול מהסיבה שאני עושה את זה, זה בשביל להיות 'אבא פדיחה' מול הילדים בפריים טיים, אני אשרוף את עצמי בצורה טוטלית ולא יהיה איפה להתחבא יותר. הבת הגדולה שלי רוקדת בלט שש שנים ואנחנו תמיד רוקדים ביחד, זה משהו שאנחנו עושים כחוויה הורית בשבילי וכמשפחה מאז שהם קטנים, אני חושב שזה חוגג את זה".

איך התחושות מהחזרות?
"ההתרגשות בשיאה, שישה שבועות של עבודה סיזיפית, מענגת ומאתגרת, פורצת יכולת אנושית שלי אישית והכל מתנקז לרגע הזה. ריקוד זה משהו שאנחנו חווים אותו בגוף, פה זה דורש הרבה למידה קשה, רפטטיבית ומעייפת, אבל כשזה נקלט בגוף, אז אפשר להתחיל ליהנות ואני מרגיש שאנחנו כבר נהנים".

יש לך רקע בריקוד?
"אני אוהב לרקוד, אני 'רקדן מקלחות'. זה הדבר שמכניס בי הכי הרבה מצב רוח טוב, זה השימון הסוציאלי שלי גם כשאני בחוץ בעולם. הרבה פעמים כשיש מוזיקה, זה נותן לי איזשהו שימון לכל הסיטואציה ואני יכול ככה להציג את עצמי ולהתחבר לאנשים דרך הריקוד".

ואיך העבודה עם אליסה?
"שיגעון, פגז. לקחת מישהו כמוני זה לא פשוט, אבל היא עושה עבודה נאמנה. לפעמים יש לה סבלנות ולפעמים אין וגם לי, אבל לרוב אני חושב שאנחנו צוות טוב. היא באה עם הרבה אש ותשוקה, משהו שאני מאוד מתחבר אליו, הרבה אהבה לריקוד ולהעביר בעין את התורה. אני צריך לעבוד עם אליסה, אז היא צריכה לעשות את זה לאט לאט, כמו בכתב חרטומים, זה לא עובד כל כך מהר, אבל אני חושב שיש לנו אחלה חיבור".

ואיך לך, אליסה?
"זאת העונה השלישית שלי ובכל פעם עם מישהו שונה. אני אוהבת לעשות את התוכנית כי אני אוהבת להיות סביב אומנים שהם הכי טובים בארץ. הם מלאי תשוקה, יש להם הרבה משמעת ויותר מעניין לחיות חיים כשאת מסתובבת אנשים כאלה. אורי הוא שחקן ויש לי קצת ניסיון עם שחקנים, רקדתי עם שי אביבי בשנה שעברה. לפעמים הם אוהבים לכתוב בפתק צעדים עם שמות, אנחנו כותבים את התנועות כמו תסריט. צריך ללמד אנשים בדרך שלהם, אז בגלל שאורי הוא שחקן, אנחנו מנסים לעבוד באופן שהמוח שלו סופג מידע וזוכר דברים".

אורי, אתה חושב שנראה פה צד אחר שלך?
"אין לי משהו שאני מחביא בתוך כיס פנימי של מעיל שאני אוציא פה, אבל הפורמט הזה הוא מקום שאני לא בדרך כלל שוחה בו. אני אוהב להיות עם שורות שנותנים לי לקרוא, דברים שהם יותר ברורים, אני מוצא שם את החופש שלי, להסתתר מאחורי דמות אחרת".

שריקי טענה שלצעירים קל יותר עם המעבר: "הם מאוד מחוברים וחיים ברשתות החברתיות, אז האווירה מאחורי הקלעים ובסטודיו היא שונה". פפר שיתף בהדלים מהזווית שלו: "את רואה משתתפים מסתובבים בחמולות, אני בא עם התיק שלי ולהם יש איש תוכן, צלם, מלביש ואתה שואל 'מה קורה?', אנחנו בסך הכל מאחורי הקלעים מתאמנים. זה שהמכשיר הזה ביד של כולם והטלפון הפך לתחנת ממסר, לכל אחד יש יכולת לשדר 24 שעות מה שהוא רוצה. הם ממש מתייחסים לטלפון שלהם כערוץ ו'רוקדים עם כוכבים' זה הפרסומות של הערוץ שלהם, הגולם קם על יוצרו".