"הייתי בטוחה שעליי זה לא יכול להיראות טוב, אז פשוט ויתרתי מראש"
ההשתתפות ב"רוקדים עם כוכבים" מעמתת את אלונה סער עם אתגרים שלא התמודדה איתם לפני כן - הצורך ללמוד משהו חדש ומלהיב, התחרותיות שלה וגם הפחד שהיה לה מלרקוד. אחרי שני נאמברים על הרחבה עם איתן קריפס, היא סיפרה בסדרה המלווה ל-V1 על ההחלטה לקחת את ההזדמנות לרקוד בתוכנית: "אין עוד צ'אנס כזה לפגוש את עצמך במקום שעוד לא פגשת"
אלונה סער אף פעם לא חשבה שתעשה משהו כמו "רוקדים עם כוכבים", אך כשהגיעה אליה ההזדמנות היא ידעה שלא תוכל לוותר עליה. בזמן שרבים ממשתתפי התוכנית מספרים על הקשיים הפיזיים, השחקנית מתמודדת בעיקר עם הרגשות שמגיעים עם לעשות משהו שלא עשתה אף פעם (פרק חדש הערב, חמישי, אחרי החדשות, קשת 12). יחד עם הרקדן איתן קריפס היא עוברת תהליך משמעותי בחדרי החזרות, כך היא סיפרה בסדרה המלווה של V1 ב12+: "לא נעים לי להגיד אבל כיף לנו, למרות שרוצים שאסבול כל הזמן ושיהיה לי קשה".
זה מאתגר כמו שחשבת שיהיה?
"ידעתי שיהיה מאוד קשה, אבל הופתעתי. ידעתי שהפיזיות תאתגר אותי, אבל לא תיארתי לעצמי שגם רגשית. בסוף אין מה לעשות, את עובדת המון אז נהיה לך מאוד אכפת כי השקעת בזה. קשה להשאיר את הפרופורציות ופשוט להחליט שכיף".
קריפס הרקדן שיתף גם הוא: "מאוד קל במהלך התוכנית להיכנס לטירוף, שנינו אנשים מאוד תחרותיים. היא מאוד דורשת מעצמה, ולא ביחס לשאר. האובססיה בתחרות יכולה להוביל לפציעות וחוסר איזון פיזי ורגשי, אבל אנחנו משתדלים לשמור על ראש בריא. אני לומד הרבה מהתהליך עם אלונה, הייתי רגיל רק לדחוף אבל אחרי יום חופש חזרה בסטודיו עוברת הרבה יותר טוב".
איך הולכת העבודה המשותפת?
סער: "יותר כיף ממה שחושבים, הוא קשוח אבל יודע גם לכייף ולצחוק. לא נעים לי להגיד כמה שכיף לנו".
קריפס: "מדהים עם אלונה. אני מודה שממש לא ציפיתי להיות איתה, אבל זו ההפתעה הכי חיובית שיכלה לקרות. אני לומד ממנה הרבה, היא שחקנית מעולה ומאוד עוזרת בפן המשחקי של הריקוד ובדמות מאחורי. זה משהו שעושה בוסט גדול יותר מיד שנמצאת במקום או רגל מתוחה אבל שאין בפרצוף שלו כלום. לאלונה תמיד יש צורך להבין למה דברים נראים ככה, היא לומדת הכל כמו טקסט".
סער צחקה ושיתפה: "יש את מנהרת הידיים, החניקה - שהיא בתוך הוואלס וזה מפתיע, פרחים נפתחים, אריסטוקרים ברוורס, כל תנועה והשם שהיא מבקשת לעצמה. יש עדיין תיעוד של הדפים".
למה החלטת להגיע לתוכנית?
"לצאת עם משהו חדש, לקבל יכולת אחרת ולפגוש את עצמי במקום שעוד לא פגשתי. למדתי דבר אחד כל החיים, משחק, ולא תואר. לא הלך לי בחוגים האחרים. היו תמיד שיעורי תנועה וריקוד והייתי משוכנעת שעליי זה לא ייראה טוב, שאני גמלונית ומצחיקה ושאני צריכה לוותר מראש. אכן בחירה מוזרה לבחור לעשות את התהליך הזה מול כל המדינה, ולכן גם החלק המנטלי והרגשי אצלי מושפע מאוד".