שחר טבוך משתף: "היא יודעת עליי יותר מדי דברים"

בין שחר טבוך לבין רומי נוף נוצר חיבור חזק מהמפגש הראשון בחדר החזרות. השניים העבירו שעות רבות ביחד והציגו יכולות מרשימות על הרחבה של "רוקדים עם כוכבים", שם הגשימו את החלום של זוגות רבים והגיעו אל שלב השידורים החיים (פרק חדש הערב, שני, אחרי החדשות, קשת 12). בזמן האימונים האינטנסיביים לקראת ההופעה הבאה בתוכנית, סיפרו השניים בריאיון ל-mako על ההתמודדות עם ביקורות השופטים, על התמיכה שמקבלים מבני הזוג - ועל השעות הרבות שהם מעבירים ביחד.

"אנחנו כמו אחים, האימהות שלנו נהפכו להיות בסטיות. רומי יודעת עליי יותר מדי דברים ואני יודע עליה יותר מדי דברים", סיפר טבוך והוסיף על התקופה לצד הרקדנית: "יש לי זכות לעבוד איתה. מעבר לזה שהיא הבן אדם היחידי שיכול לסבול אותי מהרקדנים, יש לה המון הכלה לכל דבר שקשור בפן הדתי וגם בפן של מי שאני בתור בן אדם. היא רקדנית מטורפת, לא סתם כל שבוע היא מקבלת ביקורות שאומרות שהיא גאון".

מחוץ לחדר החזרות, מחכים לשניים בני זוג שתומכים בהם מהצד. "אני בזוגיות גם עם חבר שלה, והיא בזוגיות עם חבר שלי", אמר הזמר. "אנחנו נותנים להם הרגשה שהם חלק במאה אחוז. בכל פעם שיש לנו ריקוד חדש או אפילו סקיצה, אנחנו מראים להם. הם חלק פעיל בריקודים שלנו, בהכלה שלהם. הריקוד הוא לא רק מה שבסוף רואים על המסך - רואים את המסר, את האנשים ברקע ואת המשברים בין לבין". נוף הוסיפה על הכוחות שהם מקבלים מבני הזוג: "זה לא מובן מאליו שיש אנשים שיכולים להכיל את השיגעון, את הלחץ ואת רגעי המשבר. שחר ואני כמעט כל הזמן ביחד, זה גוזל מהזמן שלנו עם בני הזוג. זה שהם מכילים את זה, זה לא מובן מאליו ומרגש".

כאמור, בימים אלו טבוך ונוף עובדים קשה בחדר החזרות לקראת המשך שלב השידורים החיים בתחרות. "זה הכי מרגש בעולם, רציתי מאוד ולא ציפיתי", אמר טבוך על ההתקדמות בתוכנית. "זו חוויה מטורפת והכי כיף לעבור אותה עם רומי, היא הכי מדהימה שיש. זו זכות בשבילי לעשות את הדבר הזה ולהמשיך לשמח בשידור חי את עם ישראל". השניים עברו הרבה בדרך אל השלב המרגש - כולל ביקורות שמיקמו אותם בתחתית הטבלה וגם את הציון המושלם הראשון של העונה.

לנוף יש ניסיון בתוכנית לאחר שבעונה הקודמת הגיעה לחצי הגמר עם מריאנו אידלמן, אבל עדיין מתרגשת מהמחמאות של השופטים. "אנחנו עובדים קשה, לפעמים מקבלים בראש מהשופטים. זה היה ממש כיף שפתאום העריכו את זה", אמרה הרקדנית. "הגענו למסקנה שאנחנו חייבים להקשיב לשופטים, להבין שיש משהו שהם מצפים לראות מאיתנו. אנחנו רוצים להגיע כמה שיותר גבוה, אז אנחנו לוקחים ללב את הדברים שאמרו לנו".

אתם מצליחים גם ליהנות מהרגע?
נוף: "מנסים ליהנות מהרגע ומההצלחות הקטנות. בגלל שזה כל כך אינטנסיבי, אז אנחנו לפעמים צריכים לעבור הלאה מהר - גם מקשיים וגם מדברים כיפיים. צריכים להתאפס, לקחת את עצמנו בידיים ולעבור הלאה לאתגר הבא".

טבוך: "התוכנית היא שיעור מטורף בצניעות ובענווה, רגע אחד אתה יכול להיות במקום האחרון בטבלה ואז אתה יכול להיות במקום הראשון. ככה אנחנו חווים את המסע הזה, מעריכים כל דבר. גם אם יקרה לי משהו גדול, אמשיך בצניעות ובענווה את המשך הדרך כי אי אפשר לדעת מה יהיה ביום שאחרי".

היו נקודות שבירה בסטודיו?
טבוך: "ברור, אבל אנחנו באמת כמו אחים. זה כל היופי בהרגשה שזה כמו המשפחה שלך. אתה יודע שאם אתם רבים, אז הכול יהיה בסדר".

נוף: "זה מונע מאהבה, ממקום משותף שרוצה להצליח. גם כשרבים אנחנו יודעים שיש פה משהו קונקרטי לריב עליו, נצא מזה והכול בסדר. שחר מלמד אותי מלא שיעורים על החיים, על איך להתנהל ועל איך לראות את הטוב בהרבה סיטואציות. זה חשוב מעבר לתוכנית ולריקוד, תפיסת עולם חיובית ויפה שאני לוקחת אותה לעצמי".

ממי מהזוגות אתם הכי חוששים?
טבוך: "אני חושש רק מבורא עולם. אין מה לפחד, מה שיהיה יהיה וזה לטובה. יש פה אנשים מדהימים, לכל אחד מגיע כי כולם עובדים קשה. יש פה אנשים טובים וחזקים, זה נס שכל אחד בצבע שונה. לכל אחד יש מקום וכל אחד מדהים במה שהוא עושה. יש פעמים שעושים את אותו ז'אנר, ובגלל שכל אחד שונה בטירוף אז גם כל נאמבר שונה וזה מרגש".

יש משהו שהייתם עושים אחרת?
טבוך: "לקחתי המון דברים אישית. מאחל לעצמי להבין שזו תוכנית ושזו טלוויזיה. אחרי שהיינו האחרונים בטבלה וכל כך רצינו להצליח, התאכזבתי מעצמי ולקחתי את זה אישית. הלכתי אחר כך לכותל, בכיתי והתפללתי. אני הכי אוהב לרקוד, זה משהו שלא חשבתי שאגיד בקול רם. זה הדבר הראשון שרציתי לגעת בו כשהייתי ילד, ראיתי בובות רוקדות בטלוויזיה והתעלפתי. אמרתי שבא לי גם, אבל לא יצא לי לגעת בזה בחיי הבוגרים כמו עכשיו. הנשמה שלי בוערת כשאני רוקד, וגם בחזרות זה כיף".

נוף: "שחר לקח את זה קצת על עצמו, על מי שהוא ועל מה שהוא במקום להבין שיש את התמונה הגדולה. בסוף זה רק ריקוד ספציפי, נאמבר שאחריו היינו במקום הראשון וקיבלנו ארבעים נקודות. זה משתנה מהר, צריך להבין שהריקוד הוא לא כל מה שאתה. יש לשחר כל כך הרבה דברים להביא ולב גדול, הוא רוצה כל פעם לעשות את זה ולפעמים זה לא קורה. לפעמים הדרך היא מפותלת, בגלל זה נעריך אותה אחרי זה. ריקוד היה מקום המפלט שלי מאז ומתמיד, הייתי בורחת לשם. זה מקום מפלט להרבה אנשים, גם צפייה בתוכנית וגם לרקוד בעצמם".

מה אתם רוצים למסור לשופטים?
טבוך: "שאנחנו אוהבים אותם. הם עושים את העבודה שלהם טוב שהם יכולים. אנשים אומרים: 'זה טלוויזיה', אבל השופטים באמת רואים ומביעים דעה. אחרי שעבדנו כל כך קשה, לפעמים אנחנו מרגישים שזה לא פייר, אבל זו העבודה ותודה להם. רומי מיישמת את ההערות שאנחנו מקבלים, תמיד יש מה לשפר. לא פשוט להיות פשוט והם גורמים לך לאהוב את עצמך בלי המניירות שאתה בא איתן".

נוף: "אנחנו רואים אותם ואנחנו מקשיבים לכל דבר שהם אומרים, זה מאוד חשוב לנו להקשיב להם".