"השנה יש בין השופטים הרבה ויכוחים וחוסר הסכמות"

הוא שופט בתחרויות מסביב לעולם, מלמד ריקוד - וגם מחלק ציונים והערות לכוכבים הכי גדולים בישראל בתוכנית "רוקדים עם כוכבים". אלי מזרחי מעיד שהוא משתדל להיות סלחן כלפיי המתמודדים, בעיקר בגלל ההיכרות עם העבודה הקשה בחדר החזרות - אבל גם נתפס כשופט דיי קפדן, כזה שלא ממהר לחלק עשיריות. "זו עונה מפתיעה ולא רגילה. הגעתי עם דעה ומחשבות מסוימות - והכל התהפך", שיתף בריאיון ל-mako. "רמת הריקודים השתנתה, יש אנשים שבאו ככה-ככה ואחרי זה הפתיעו, והיו אנשים שנתנו מופע מדהים ופתאום הכל נפל. לוקח זמן עד שהדברים מתייצבים".

איך שומרים על אובייקטיביות אחרי שמתחברים רגשית למתמודדים?
"זה מה שאני עושה במקצוע שלי, לכן אני יודע להפריד בין השניים. אני יכול להיות חבר שלהם, אבל כשהם על הרחבה השיפוט צריך להיות אובייקטיבי, אחרת זה לא נותן להם אפשרות להתקדם. אם אני לא עושה את זה אז אני לא במקום הנכון".

איך הדינמיקה בשולחן השופטים?
"השנה יש לנו הרבה ויכוחים וחוסר הסכמות, אנחנו לא מסכימים על הכל ולא רואים את אותם אנשים באותו אור. אנחנו באים מאסכולות שונות, אז לכל אחד מדבר משהו אחר. כל אחד נותן את הזווית שלו אבל זה גורם לנו לא להסכים בינינו ויש הרבה מלחמות. זה ממשיך גם אחרי הצילומים".

הצופים רגילים להתייחס לדוד דביר בתור השופט הכי קשוח בפאנל, אבל דווקא הציונים שמזרחי מחלק הם הקפדניים ביותר. "תמיד יש קורלציה בין הקושי של הריקוד לביצוע שלו. לא כל השופטים באים מהעולם הזה", הוא מסביר. "אם הריקוד מסובך והמתמודד הצליח להביא רמה מסוימת, אני מבין מה נדרש כדי להגיע לשם - וזה מוערך בעיני. השופטים האחרים רואים את זה אחרת, אבל אני יודע כרקדן מה הוא עשה כדי להגיע לרמה הזו. לפעמים אני אומר שזה לא היה משהו אבל נותן ציון גבוה כי אני יודע מה נדרש כדי להגיע לשם. אם הם יתקדמו הם יקבלו ציונים יותר גבוהים".

העבודה של מזרחי מול המצלמות לא נגמרת על הסט. כשהוא מגיע הביתה הוא עובר למשמרת ב', הפעם לצד בתו בר מזרחי, איתה הוא מצלם סרטונים לרשתות. "הבת שלי אוהבת את זה. היא זמרת, רוקדת סלונים כמו כל המשפחה. היא נולדה לזה, הטלוויזיה והמסך מאוד אוהבים אותה", סיפר בחיוך גאה.

"כשמעלים אותה לטיקטוק זה מתפוצץ ומגיע למאות אלפי צפיות, אוהבים אותה כי יש לה את מגע הקסם הזה, אני שמח בשבילה. אנחנו נהנים לצלם סרטונים יחד, זה קטע של אבא ובת", מזרחי שיתף על היפוך התפקידים בקשר ביניהם, "היא מעירה לי כל מיני דברים 'אתה לא לבוש יפה, אתה לא נראה טוב, אבא נראה לך?'".

אז יש לך שופטת בבית.
"מה זה שופטת, חבל על הזמן. אני צריך לחכות שהיא תסדר את השיער, אנחנו עושים את הטיקטוק והיא אומרת שזה לא מוצלח וצריך שוב, למרות שזה ממש בסדר. יש לי משטר קטן, אבל היא פקאצה אמיתית".

אתה תתמוך בה אם היא תרצה להיות באור הזרקורים?
"אני אתמוך בכל דבר שהיא תרצה, אבל זה צריך בוא ממנה. אני יכול לתת את הפלטפורמה. בין אם אני רוצה או לא היא כבר 'הבת של'. אבל זה שלה, אם היא תחליט שהיא רוצה ללכת עם זה קדימה - אני אתן לה את ההורות הליקופטר הזאת. אני נורא נזהר עם זה, גם לגביי הבנים שלי, אם להכניס אותם לעולם הריקוד או לא, זה צריך לבוא מהם".

יש לך רגעים שאתה מסתכל על המנטורים והעבודה שהם עושים ובא לך לעשות את זה גם?
"בא לי לרדת מכיסא השופט לרחבה ולהגיד להם: 'אם תעשו ככה - נגמר הסיפור'. התלמידים שלי יודעים שכשאני מסתכל עליהם רוקדים, אני יודע לשים את האצבע ולהגיד מה נכון לעשות. הקטע השיפוטי והמנטורי שבי הוא בילד-אין, אז אני כל הזמן נמצא שם גם על הרחבה וגם כשאני רואה אותם מתאמנים. אבל אני לא מתערב עד שלא מבקשים ממני".

"הדבר הכי קשה עבור המפורסמים שמגיעים לכאן זה להיחשף בחולשות", הסביר מזרחי. "אלה אנשים שהם כוכבים בתחומם, ופה הם מתחילים פחות או יותר מאפס. לדעתי זה הקטע הכי מביך וקשה, פתאום אתה שווה בין כולם, בוא נראה באמת מה אתם שווים בעולם אחר. ואז גם להופיע בפריים טיים בתחום שאתה לא חזק בו. אני מעריך אותם ואילו רק על זה שהם שמו את עצמם שם, לכן צריך להיות קצת סלחני".

מי הפתעת העונה בעינך?
"אמיר שורוש מאוד מפתיע, הוא עובד קשה ולא משתמש ביכולות הקומיות כדי להיות סטאר. בעבר זה לא היה ככה, כל אחד לקח את זה לקומדיה, הוא פשוט מבין את השפה שאני מבין ועושה את המקסימום. ידענו שרוני דלומי תהיה כוכבת והיא מצדיקה את זה. גם עומר נודלמן היא וואו וחזקה מאוד. יש עוד כמה שמות".

מה משפיע יותר על הציון שאתה נותן, הכריזמה והפרפומנס או הטכניקה?
"זה שילוב. אני מסתכל על הטכניקה בעולם השיפוטי שלי, אבל מצד שני כריזמה מדברת המון. ריקוד בסוף זו תשוקה, אדם שיודע לעלות על הבמה ולתת את עצמו זה לדעתי הכי חזק. על זה צריכה להתחבר הטכניקה, שהיא משהו שרוכשים לאט לאט. זה לוקח זמן, ואין להם הרבה זמן פה. כריזמה אי אפשר לרכוש, זה או שיש לך או שאין".

מה הטיפ שלך למשתתפים?
"שייהנו מהתהליך, הוא מדהים והם לומדים על עצמם המון. העבודה מאוד קשה ואינטנסיבית, עובדים עם עוד מישהו ונכנסים למערכת יחסים עם מנטור. זה כמו זוג נשוי, יש ריבים, וויכוחים ועצבים - אבל צריך לנסות ליהנות מזה וללמוד על עצמך, זה ממש בית ספר".