כל פעם שעפר שכטר וסנה סוקול עולים לרחבה, ברור לכולם שמשהו מיוחד הולך לקרות. אם זה לעלות לריקוד הודי מבריק או להיכנס לרחבה עם שני בלוני ענק על הראש. גם בריאיון ל-mako, רגע לפני שהם עולים לבמה של "רוקדים עם כוכבים", לשלב השידורים החיים (הערב, אחרי החדשות, קשת 12), אפשר לראות את הגישה המיוחדת שלהם לתחרות - סנה נרגעת על אחת הכורסאות בחדר כשמוזיקה מתנגנת ברקע, ועפר בפוזיציית יוגה מורכבת משתף אותנו בתחושות: "הורדתי מעליי את העול של לאן אני אגיע ומה השופטים יגידו, אני רוצה ליהנות ולשמח, שאנשים בבית ייהנו ויצחקו. כל השאר לא בידנו".

השניים שיודעים שעכשיו זה המאני טיים של התחרות, מספרים שהם דווקא לא נלחצים ממעמד השידורים החיים. "בסוף כשרקדנו בתוכניות שהם לא בלייב, אז היה לנו צ'אנס אחד ככה או ככה, אז זה לא משנה הרבה", מספר עפר אבל אז מסתייג ומוסיף, "אולי כן יש טיפה יותר לחץ, כי כל מה שנאמר אין דרך להצניע, וכידוע אני לא בן אדם שבורר במילים".

אחד המאפיינים הבולטים בסגנון הריקוד של עפר וסנה זה ההומור והכיף שהם מכניסים לכל ביצוע שהם עושים. עפר מודה שההתעקשות שלו על ריקודים יותר משוחררים ופחות "קשוחים" זה לא דבר שבא בקלות לסנה. "לקח לה זמן לעשות אדפטציה, היה לה קשה, היא ממש התנגדה. היא באה מהסלונים והיא רגילה לרגליים ישרות, ידיים ישרות וגו זקוף. אני לא כל כך מחבב את זה, אני אוהב פריסיטייל, שהגוף שלי רפוי, אני לא אוהב שכואב לי בגוף. אני אוהב צחוקים, אני באתי במטרה להצחיק".

סנה מצדה יודעת להגיד שהדרך המיוחדת של עפר רק פתחה לה את הראש לדברים חדשים: "אני ממש נהנית, זה מוציא אותי מהקופסה שלי וזה מלמד אותי להמשך החיים, כבר בלי קשר לתוכנית עצמה. בסוף המקצועיות שלנו בתור רקדנים זה להבין את הכוכב שאנחנו מקבלים, לקחת את הדברים החיובים ממנו ולהוציא את זה לפועל, וזה גם מה שקרה עם עפר".

ריקודים הבלונים היה מטורף. איך סנה קיבלה אותו?
עפר: "סנה זורמת על הכל, אבל לפעמים קשה לה ויש לה התנגדויות, עם הבלון היה לה ממש משבר".

איך הגעתם לזה באמת?
עפר: "אני ואלדר גוהר גוריסמן, במאי המופע, נזכרנו באיזה נאמבר מריאליטי ישן עם בלונים, ואמרתי לו בוא ננסה. אז הגיע הרעיון עם הבלון ואיך שראינו את זה עפנו על זה בטירוף".

סנה צחקה, נכנסה למשפט של עפר וסימנה 'לא' עם האצבע: "אני אגיד לך איך זה באמת היה. אני קלסטרופובית ובהתחלה הרעיון עם הבלון היה שונה לגמרי, היינו אמורים להיכנס לתוך אותו בלון ביחד, וכשנכנסתי זה היה כמו טיפול פסיכולוגי, זה היה מטורף. בינתיים מהצד אני רואה את עפר נהנה לו, 'אני בשיא שלי, חי את החלום'".

עפר: "היא באה מעולם הסלונים והיא מאוד קשוחה, היא רצתה הכל מאוד מדויק וברור. אני הבנתי תוך כדי התוכנית שלי זה פחות מתאים, אני רוצה לרקוד אבל גם לשמח. אני רוצה שהורים וילדים יצחקו מול המסך".

סנה: "אנחנו רוצים כל נאמבר לבוא עם חתימה, שיזכרו את הנאמבר שלנו. את הריקוד ההודי זוכרים עד היום.

איך התגובות ברחוב?
עפר: "מדהימות, מרימים באופן מפתיע. לפעמים זה גם קצת מבאס אותי כי אנשים אומרים לי 'איזה רקדן איזה רקדן', 20 שנה אני עושה סטנדאפ, מה זוכרים לי? את זה שאני רקדן, אבל נורא כיף. לפעמים גם זה ממקומות שאתה הכי לא מצפה, פעם אחת הלכתי עם אשתי קסניה והילד, ומישהו חתיך בן 35 רץ מולי, הוריד את האוזנייה ואמר לי: 'אתה מספר אחת'. זה נורא כיף לראות את התגובות של המשפחות, זה מחמם את הלב".

קסניה מפרגנת?
עפר: "מאוד, זה לא קל, יש ילד קטן בבית ואני לא נמצא מספיק, אבל היא אישה מדהימה ותומכת".

מה אתם מכינים לנו לשידורים החיים?
עפר: "אתם תראו, יש דברים מיוחדים ומגניבים".