כל סוף - הוא התחלה חדשה. שלושה חודשים עברו מאז שהאורות באולפן "רוקדים עם כוכבים" נדלקו ו-18 זוגות עלו זה אחר זה על הרחבה. שלושה חודשים בהם התרגשנו, צחקנו עד דמעות ואפילו מעט כעסנו, שלושה חודשים בהם ראינו את הכוכבים הגדולים במדינה הופכים לרקדנים. שלושה חודשים בהם הם חשפו שכבה אחר שכבה, הסירו מגננות, הראו את מי שהם בפני מדינה שלמה.
הערב (רביעי אחרי החדשות, קשת 12) הגמר הגדול "רוקדים עם כוכבים 2023" יצא לדרך ובסופו יוכתר הזוכה - זה שיניף את הגביע לאחר חודשים ארוכים של עבודה קשה. האורות בחדר החזרות בו הם קילפו את השכבות, יכבו, ודווקא שם - חזרנו איתם למקורות, לריקוד הראשון אי פעם על הרחבה, הריקוד שבו העניקו הצצה למי שהם, ולריקוד שהוביל אותם למעמד הגמר, בו הם יעמדו חשופים יותר מתמיד. זה יהיה פנומנלי, זה יהיה מרהיב, אבל יותר מכל זה יהיה רגע השיא של תקופה במהלכה הגוף שלהם דיבר את מי שהם, במהלכה נחשפו כפי שלא נחשפו מעולם.
הריקוד הראשון של עדי חבשוש וארטיום ליאסקובסקי הכתיב את הטון. הם עלו על הרחבה של "רוקדים עם כוכבים" בתלבושות לבנות ומבריקות - והפכו אותה לשלהם. העשיריות נזרקו, ההיסטוריה נכתבה, וחבשוש זוכרת היטב את התחושות שהציפו אותה ברגעים שקדמו לעלייה לרחבה: "זה היה מפחיד, רעדו לי הרגליים", מספרת חבשוש, "הייתי ממש מפוחדת, אבל כשעליתי על הבמה, אז עליתי".
שלושה חודשים לאחר מכן, הצ'ה צ'ה הפכה לג'ייב חצוף, כזה שאפילו מרשה לעצמו לעשות הומאז' למקורות של חבשוש. ומה לגבי ארטיום? לאחר עונה שלמה, במהלכה הם צמחו והיוו את אחד מהזוגות הבולטים ביותר בתחרות, נפצע ומי שהתייצב לרקוד לצד חבשוש היה מתנאל קונבסקי. "זה היה מרגש מאוד, עצוב", היא מספרת, "אחרי שירדתי מהרחבה עם מתנאל ישבתי על הספה וירדו לי דמעות. זה היה גם הלחץ וגם רגשות שקשה לעבד אותם; של התרגשות, שמחה ועצב, הכל ביחד. בעיקר הייתי גאה בעצמי שהצלחתי להעביר אותנו לשלב הבא. הרגשתי שקיבלתי את אהבת הקהל ובכיתי".
כאמור, זה היה מסע מלא באמוציות וכעת חבשוש עוצרת ומאחלת לעצמה באירוע הערב להביא את מי שהיא, את מה שהיא למדה. "מאחלת לעצמי להביא את כל מה שלמדתי, לתת כבוד לצופים, לארטיום, למתנאל, לעצמי", היא אומרת, "כמה שיותר להנות על הרחבה, להפציץ עליה - עם כל הקשיים שארטיום לא איתי". האם עדי, מתנאל וארטיום יניפו הערב את הגביע?
גיה באר גורביץ' וחיים פרשטיין פתחו את העונה של "רוקדים עם כוכבים". הם היו הזוג הראשון שעלה על הרחבה, וכבר אז היה ברור שהשניים הם פייטרים, כאלה שבאים לתת את הכל, לא משנה מה, וגיה זוכרת היטב את מה שהרגישה אז: "הייתה התרגשות גדולה, זה היה לעלות בפעם הראשונה על הרחבה מבלי לדעת מה יהיה. אחרי כל סיבוב פחדתי שלא אצליח לעמוד, הייתי בתחילת הדרך", היא אומרת ומתייחסת לעובדה שהם היו הריקוד הראשון של העונה: "זה היה עניין, אבל ברגע ששמענו את לוסי מכריזה: 'גיה וחיים', והתחלנו לרקוד, זה היה כיף אדיר".
שלושה חודשים אחרי, חצי הגמר הגיע. אז היא העלתה על הרחבה לריקוד קברט מרהיב בשידור חי שבסיומו מאות אלפי אנשים הצביעו לזוגות. "אני לא מצליחה להכיל את הכמויות האלה", היא אומרת, "אחרי שאסי אמר שהצביעו מאות אלפים, פתאום אמרתי: 'מה אם היו מכניסים את כל האנשים האלה לאולם אחד זה היה מופע ענק. בשידורים החיים כשאנחנו רוקדים אנחנו באמת מופיעים מול כל המדינה - ולי זה עושה מאוד טוב. אני מרגישה שאנחנו מצליחים לשמח את כולם, לתת רגע של אסקפיזם ושמחה, זה באמת מרגש ולא מובן מאליו".
מעבר לתגובות הקהל, גיה מרגישה כי היא צמחה במהלך התחרות - והיא גאה על הדרך שהיא עברה. "לפעמים אני מסתכלת על עצמי ולא מאמינה שזאת אני שם על המסך", היא אומרת, "שאני נראית ככה ורוקדת ככה. אני חושבת שזה המון בזכות המורה והפרטנר שלי חיים שלקח אותי וכיוון הכי גבוה שרק אפשר. אני גאה בדרך שעשינו".
כעת, כשרגע האמת עומד בפתח היא מאחלת לשניים פשוט להנות. "אני מאחלת לנו שנהנה, שנהיה ברגע", היא אומרת, "שנחגוג את הריקוד האחרון שלנו. שבאמת נצליח לגעת בלבבות של האנשים, לשמח אותם - ולתת קצת תקווה. בסופו של דבר אנחנו עושים את זה בשביל הקהל בבית". האם גיה וחיים הם יהיו אלה שיניפו את הגביע?
לי בירן צוות למנצחת של העונה הראשונה, נינה סול, כך שלא היה סיכוי שהציפיות ממנו לא יהיו גבוהות. זה יכול להיות מלחיץ, אבל לי ברגישות ובסבלנות שכה מאפיינת אותו, הניח את התחושות הללו בצד והביט באנשים החשובים בחייו - ויצא לדרך."אני זוכר שעליתי על הרחבה ואמרתי לעצמי: 'אוקיי, אני מכיר במות, הייתי על במות, וזה לא מרגיש לי מוזר אלא מאוד טבעי - אבל זה לא היה דומה לשום דבר שעשיתי לפני כן, לבטא את עצמי דרך הגוף מבלי לשיר או לשחק, זה היה לי מאוד מיוחד. אני זוכר שהסתכלתי על אמא שלי, אחותי ואליאנה ואמרתי: 'אני רוקד בשבילכן'. יש גם את הלחץ וההתרגשות אבל לא נתתי לזה להפריע, אמרתי שהפחד לא רלוונטי, כי אם אני אפחד אני לא אהנה מהריקוד".
שלושה חודשים אחרי, ליבי שרף את הבמה בריקוד טנגו בועט, ואת כך הוא לא ישכח. "אני מרגיש זכות גדולה לרקוד. הרגשתי שקורה משהו מיוחד, שאני נמצא ברגע מאוד מיוחד, שאני אזכור אותו כל החיים. עשיתי את מה שאני תמיד עושה, פשוט רקדתי מהלב".
ועכשיו הוא לוקח נשימה ומנקה את כל רעשי הרקע לקראת הערב הגדול. "אני מאחל לעצמי להנות ולהצליח לנקות את כל רעשי הרקע, להיות מרוכז בדבר האמיתי שזה לרקוד", הוא אומר וממשיך, "להיות הפרטנר הכי טב שאני יכול ולהצליח שהריקוד הזה ישמח אותנו ואת מי שרואה אותו. שזה יפתח לו את הלב, ייתן לו השראה ושאולי מישהו יבוא ויגיד: 'בואנה, הבחור הזה לא רקד לפני, אולי אני אלך לרקוד. אולי אני אעשה משהו שלא חשבתי לפני, אולי אני לא צריך לפחד מדברים שלא עשינו לפני'". האם לי ונינה יזכו הערב?