כוכב נולד: כשאלמוג שור ורועי צברי הפכו סוף סוף למשפחה

כשזוג הסטנדאפיסטים אלמוג שור ורועי צברי הבינו שהם הולכים ללידת חירום מוקדמת, הם ראו לנגד עיניהם רק אופציה אחת: אופטימיות. כוכב (שמי שעוקב ברשתות יודע שהאופי שלו תואם את השם במדויק), נולד במשקל 990 גרם בשבוע 27 בלבד ועבר מסע בלתי נתפס רק כדי להישאר בחיים. לאורך כל הדרך ליוו אותו זוג הורים קצת משוגעים, אוהבים מאוד, עם ערימות של אופטימיות ושמחת חיים. עכשיו, כשהם באופן רשמי משפחה, הם מסתכלים על הרגעים המטלטלים שעברו ומבינים כמה כוח היה להם בבחירה לראות את הטוב: "זה מאוד מרגש לראות את הסיפור שלנו כשפתאום מישהו אחר מספר אותו. זה היה מאוד יפה לראות את כל העריכה, ישבנו ובכינו כמו ילדים".

בתחילת הפרק עוד אפשר לראות את התקווה של הזוג שאלמוג תצליח להחזיק כמה שאפשר את ההיריון, אבל ככל שהשעות עוברות והצירים מתחזקים נהיה ברור מאוד שזה הולך לכיוון של לידת חירום: "הכל קרה נורא מהר. עד לרגע בו אמרו לי שהולכים לחדר לידה, האמנתי שאני חוזרת לאשפוז ומחכה לתאריך לידה האמיתי. נורא רציתי להאמין וקיוויתי, אבל מהרגע שאמרו לי את זה קודם כל השתנה לי משהו בראש והבנתי שאין דרך חזרה. זה מקרה חירום ופשוט הבנתי שיש לי כמה דקות אחרונות שהעובר הזה מחובר אליי וצורך ממני אנרגיה ואני צריכה לשחרר אותו לעולם באנרגיה טובה ורוגע. בכל תקופת האשפוז לפני זה, כבר שם היה לי שינוי של הבנה שכל דבר שקורה הוא לטובה. אני מאמינה בטוב ולא רואה אופציה שמשהו משתבש ולכן לא היו לי מחשבות רעות, רק טובות. הוא בחר את זה ואני רוצה לסמוך עליו שהוא בחר איך להגיע לעולם. האמונה והאופטימיות הן מה שהחזיקו אותי והביאו למצבים הכל כך טובים שהגענו אליהם".

רועי, איזה מחשבות עברו לך בראש? מה הרגשת כשהבנת שהולכים ללידת חירום לפני הזמן?
"הייתי בחרדה קיומית שם. עברנו שתי חוויות שונות לגמרי, אלמוג הייתה בפנים ואני הייתי בחוץ וממש מפוחד. לא ידעתי מה קורה עם אלמוג והעובר, הרי דקה לפני שהיא נכנסה לחדר לידה היה לה דימום והיא לא ראתה אותו. הייתי בפחד, בכיתי והתפללתי בתוך ליבי שיהיה טוב".

כשכוכב יגדל קצת, אתם הולכים להראות לו את הלידה שלו? לספר לו את הסיפור שמאחוריה?
"ברור. הוא הולך לראות הכל כולל את הלידה שלו, זה הסיפור שלו וגם כתבתי לו ספר על המסע בפגיה וזה שהוא הגיע מוקדם. אנחנו לא רואים את זה כמשהו רע, להרבה אנשים זו חוויה מאוד לא קלה להתמודדות והתעסקות אבל אנחנו רואים את זה בתור הסיפור וההתחלה של החיים שלו. הוא לגמרי חייב לראות ואני חושבת שהוא יהיה גאה בעצמו על הכוחות שיש לו מאז שהוא קטנטן".

תארו לי קצת איך נראו הימים שאחרי הלידה והזמן של כוכב באשפוז בחודשים הראשונים. איך הצלחתם לשמור על אופטימיות?
אלמוג: "קודם כל יש ביוטיוב יומן פגיה ששם ריכזנו את כל הסרטונים שתיעדנו ועד היום יש לזה השפעה מדהימה ואדוות שמגיעות לאנשים אחרים. כל יום אני מקבלת הודעה מבן אדם שנמצא באיזה שהיא פגיה ורואה את זה, זו זכות ענקית שהתיעוד שלנו הצליח לעודד ולשפר קצת זווית מחשבה למישהו אחר".

רועי: "זה גם ילד ראשון ולא היינו מודעים כל כך. שנינו אופטימיים ומצחיקנים אז השילוב של זה ניצח הכל".

אלמוג: "זו הגישה הכי טובה שיכולה להיות. כשהתינוק מאושפז כפג בטיפול נמרץ, לנו כהורים כשאין עוד ילד בבית, אין יותר מדי מה לעשות. אנחנו לא מטפלים בו, לא מחליפים לא חיתול או מאכילים אותו, עד היום אנחנו מתגעגעים לשם. הרגשתי שכל מה שיש לי לעשות זה לבוא לשם ולהיות ב'גוד וייבס', היינו קצת עוף מוזר שם אבל זה עבד. עד היום הוא באנרגיות טובות. יש פה רגעים שהם לא קלים, כי הילד נשאר בבית חולים והולכים לישון בלעדיו בלילה, אבל ברגע שיודעים להסתכל על החיובי כמו למשל שיצאנו לחתונות ולא היינו צריכים לשלם לבייביסיטר. יכולתי להחלים מהקיסרי, לחזור לעצמי וכל דבר יש יתרונות וחסרונות, תלוי איך בוחרים להסתכל".

איזה תכונות שלכם אתם רואים בכוכב ככל שהוא גדל?
רועי: "בוסיות כמו אמא שלו. סקרן כמוני, עצמאי, מצחיק, לא זקוק לאף אחד".

אלמוג: "חולה על בגדים כמוני וצבעוניות. הוא גם בן אדם של קומדיה, זה נורא מדהים שהוא רוצה להצחיק ואוהב לעלות על במות. חולה על מיקרופון ובידורית, זה פשוט הילד שלנו".

תספרו לי קצת על כוכב. איזה מין ילד הוא?
"הוא מביא כל כך הרבה אור לעולם, שזה בדיוק מה שהתכוונו כשקראנו לו כוכב. הוא כל הזמן רוצה לשמח, להצחיק, הוא חברותי ברמות קשות. מרגיש בבית ובנוח בכל מקום, הוא פשוט ילד מצחיק, כיפי, הכי זורם שיש. כאילו יש לנו שותף איתנו בבית, זה כל כך כיף להראות אותו ברשת כי הוא פשוט ילד אגדי ואיקוני ברמות. אנשים ברשת מתים עליו ומרגישים שיש בו משהו שנכנס ללב, זה נשמע כאילו אני לא אובייקטיבית כי אני אמא שלו. פשוט נכנס לנו אור לחיים, אני שרופה לו על התחת, הגיעה לי מתנה מהשמיים. יש לו גם מלא אמפתיה".

מה הייתם אומרים לזוגות אחרים שחלילה מוצאים את עצמם במצב שהייתם בו? איך מתמודדים עם זה?
רועי: "שמרו על האופטימיות, תראו רק את הטוב, לחשוב חיובי והכל יהיה בסדר זאת האמת".

אלמוג: "יש לנו דברים מסוימים שיש לנו שליטה עליהם. על מה שאין, אנחנו יכולים להתמקד רק באיך אנחנו מסתכלים על זה. מה שעובד זה פשוט לראות איך מסתכלים על הדברים אחרת, לכוון הכי גבוה שאפשר, לקשט את החדר, לעשות מניפסט שהכל הולך להיות בסדר. להיות באשליות זה לא תמיד משהו רע, לפעמים זה עוזר קצת לראות מציאות ורודה זה משהו טוב ולא רע. להבין כמה שליטה יש לנו על איך אנחנו רואים את הדברים ולדעת שיש לזה כוח. האמנתי שזה שאני שרה לכוכב שירי דיסקו משנות ה-70, זה הולך לשנות לו את החיים. אני מקבלת כל הזמן מאנשים שמרגישים מאוד לבד בסיטואציה הזאת, לא כל כך מבינים אותה מהצד. אני עם דמעות בעיניים כי הייתי כל כך הרבה זמן בפגיה ועברתי כל כך הרבה אנשים וסיפורים ואני יכולה להגיד שקודם כל צריך לדבר עם אחרים שעוברים את זה, כי הם יכולים להבין אתכם. תבקשו עזרה אם צריך, אתם עוברים עכשיו משהו מטורף אבל תדעו שיש לכם כוח לראות את הדברים בצורה שונה. אתם יכולים לשחרר את הפחד ולראות את זה בטוב, זאת תהיה חוויה שתגדיל ותעצים אתכם ורק תחבר אתכם לילד. רק תדאגו לנפש שלכם וזה לא פחות חשוב, כשהרגשתי פחות טוב וכאב לי הלכתי הביתה לנוח. תסמכו על הצוות הרפואי ועל עצמכם שאתם יודעים מה טוב, תנצלו את הזמן רק לדברים טובים והכל יהיה בסדר".