טל שהם: "בשבי אתה רק רוצה לשרוד, כשחזרתי אכלתי הכל, כל מה שזז"

במשך 505 יום נאבק על חייו החטוף לשעבר טל שהם. אשתו עדי ושני ילדיו נווה ויהל נחטפו גם הם, ושוחררו בעסקה הראשונה. בתקופת השבי הארוכה הוא עבר בין בדירות מסתור, ולבסוף גם ירד למנהרות, שם שהה עד השחרור. במשך חודשים רבים, ללא שמש, אוכל או אוויר, הוא נאבק לשרוד, יחד עם עומר ונקרט, ששוחרר גם הוא, ועם אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל - שעדיין נמצאים שם. לאחר הסרטון המזעזע שחשף את מצבו הקשה של אביתר, סיפר שהם לאברי ושרקי על התנאים הקשים וההסברים אותם סיפקו שוביו על סיבת הרעבתם.

איך אתה מרגיש?
"זה משתנה מדקה לדקה. מצד אחד אני פשוט מאושר שחזרתי למשפחה ולילדים המדהימים שלי, ומצד שני, התמונות מהמנהרה שכולנו היינו עדים אליהן לפני קצת יותר משלושה שבועות, פשוט לא מפסיקות לרדוף אותי. אני כל כך מכיר את תחושת ההרעבה והמצוקה". 

כמה מצבו של אביתר הידרדר מאז הפעם האחרונה שראית אותו בשבי?
"המצב שלו הידרדר המון מאז שהיינו ביחד. כל הזמן אמרנו שברגע שאנחנו נצא, הם לפחות יקבלו את פיסת המזון שלנו, אז יהיה להם כפול. לצערנו זה כנראה לא קרה. ידענו שזו הרעבה מכוונת. השובים פלטו את זה באחת הפעמים, שהם רוצים שאנחנו נסבול גם כמו שהעם שלהם סובל, אבל גם שכשנצא בעסקה - נפעיל לחץ פסיכולוגי על המשפחות ועל הציבור בישראל כדי ללחוץ על הממשלה לסיים את המלחמה".

איך התמודדת עם המחשבה שמרעיבים אותך רק בשביל שתפעיל לחץ?
"בסופו של דבר האינטרס היחיד שמעניין אותך בשבי זה לשרוד, לא רק פיזית, אלא גם נפשית. חוץ מזה, אין לי מה לעשות בעניין. אני לא כלי משחק לא של חמאס ולא של ישראל. לצערנו הרב, אני חושב שמדינת ישראל כמכלול היא קורבן של ארגון טרור רצחני אולי הכי גדול בעולם".

שהם הביע את דעתו בנושא הימשכות המלחמה וההחלטות שנעשו בנוגע לכבישת שטחה של עזה, מהלך שעלול לסכן מאוד את החטופים שנותרו ברצועה. "אני שמח שישראל בחרה הפעם להיכנס למלחמה אינטנסיבית ועמוקה כדי למנוע בעתיד אירוע דומה", הוא אמר, "ויחד עם זאת יש 20 חטופים חיים ועוד 28 חללים שצריך להחזיר אותם הביתה. ובתקווה שה-20 יחזרו חיים ולא יצטרפו לחללים". 

"כששמעתי שחמאס נעתר לעסקה חלקית, שמחתי מאוד כי חשבתי שישראל תלך על ההצעה", המשיך החטוף לשעבר. "אם באמת רוצים לסיים את המלחמה, אז נסיים את זה במהלך ה-60 ימים לאחר מכן - לצערי, זה לא מה שקורה עכשיו. מה שמטריד אותי מעבר למצב המחפיר בו החטופים נמצאים כרגע, זה שלא נראה שיש תוכנית ליום שאחרי. עזה נרמסה, היא נכתשה, ולצערנו הרב, חמאס זה לא רק ארגון צבאי, זו אידיאולוגיה, ולא משנה כמה טרוריסטים אנחנו נהרוג, יש עשרות אלפים שמחכים בתור להתקבל. לכן המערכה הזאת לא יכולה להיות רק צבאית, היא גם צריכה להיות כלכלית ותודעתית. וזה יקרה כמובן אחרי המלחמה".

מה אכלת כשחזרת מהשבי?
"אני לא ממש זוכר, אבל אכלתי הכול, פשוט כל מה שזז. למזלי הרב, כבר כשאלי שרעבי  ואוהד בן עמי יצאו, חמאס הבינו שהם טעו, והתחילו להאכיל אותנו יותר בשבועיים האלה לפני שאנחנו השתחררנו. זה היה הרגע האחרון ועברתי את הסכנה המיידית מאיזושהי מחלה. לא ידענו שאנחנו בסכנה, אבל אכלתי כל מה שנתנו לי, זה לא היה הרבה, אבל זה היה הרבה יותר ממה שקיבלתי לפני זה".