הערב ב"עובדה": אבינתן אור מספר לראשונה איך במשך חודשים הוא חפר את עצמו החוצה מהקבר
הערב, יום הזיכרון הממלכתי לציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, מתיישב אבינתן אור מול אילנה דיין ומספר לראשונה על מבצע הבריחה המטורף מהשבי במנהרות בעזה. בריאיון ב"אברי ושרקי" שיתפה דיין במפגש עם שורד השבי: "אי אפשר לכתוב תסריט כזה, יש באבינתן הרבה תעצומות נפש"

כשנה בדיוק לאחר ששוחרר במסגרת עסקת החטופים השלישית, זו שבמהלכה הוחזרו 20 החטופים החיים האחרונים שהוחזקו בשבי ברצועה, מתיישב שורד השבי אבינתן אור מול אילנה דיין ב"עובדה" ומשחזר פרט אחר פרט את המבצע שתכנן, ואף הוציא לפועל, מהשבי בעזה (הערב, אחרי החדשות, ערוץ 12).
בריאיון התייחסה דיין לסיפור של אור, היחיד שלא דיבר עד עכשיו. "אני לא זוכרת מפגשים כמו שהיה לי איתו. ביום ה-160 למלחמה, כשהמבט שלו נפל על קיר שקי החול בדופן התא בעומק המנהרה, הוא החליט להשחיל יד פניה והרגיש משב רוח", סיפרה דיין. "הבחור הזה שעבד בבניין מגיל 13, למד הנדסה והיה מהנדס בענקית הטכנולוגיה 'אינבידיה', אמר לעצמו: 'אם האוויר נכנס, הוא גם יוצא מאיזשהו מקום. משהו קורה שם'".
ככה התחיל מבצע "אבינתן". "אור הדגים איך קילף כבל תקשורת, יצר כבל מאריך, ניתק וחיבר נורה בתא. מעבר לעניין הפיזי וכל היכולות שיישם שם, יש פה משהו עמוק יותר. בספרו הוא קרא לזה 'ההכרח לנקוט עמדה'", הוסיפה דיין. "הוא אמר לי: 'יש לי מה להגיד בקשר למציאות הזו, ואיך אגיד? אברח מתחת לאפם של השובים'. חשוב להבין שזה לא אירוע של יום, במשך חודשים הוא 'חופר את עצמו מהקבר', כך במילותיו. אבינתן תיאר את הרגע שבו האוויר של החוץ הכה בו, הוא ראה את החוץ והוציא את פלג הגוף העליון מהמנהרה, וגם את הרגע שבו נתפס. אי אפשר לכתוב תסריט כזה, יש בו הרבה תעצומות נפש".
בריאיון לניב רסקין ב"חדשות הבוקר" התייחסה דיין גם לממד הפחד. "הוא עשה את זה בכל מיני דרכים, וזה מדהים לשמוע ממנו על ההתגברות על הפחד. הוא שאל שאלות רבות את השובים. הוא סיפר על מערכת היחסים שהוא רקם עם כל אחד בנפרד", סיפרה. "אחד מהם שאל אותו למה אתה שואל את כל השאלות האלה, ואבינתן ענה לו שזה למקרה שיחליט לברוח ושהוא צריך לדעת לאן. הוא הוריד את הכיפה שבע שנים לפני שנחטף והוא מדבר עם אלוהים, מספר על האהבה הגדולה להורים שלו ואיך הוא זימן אותם לארוחות שבת".
בריאיון, שישודר ביום ציון שלוש שנים לטבח, התייחסה דיין למה שאנחנו יודעים, ומה שטרם התבהר, בנוגע למה שקרה באותו יום. "יש המון שאנחנו לא יודעים, לדוגמה השיחות בין מוחמד בן זאיד לעבאס כאמל ולראש הממשלה, אבל כל הזמן מתגלים דברים חדשים", אמרה אך הדגישה: "לכן חשובים תחקירים עיתונאיים כמו אלה שאנחנו עשינו. עיתונאי יכול לספר סיפור, אבל הוא לא יכול לעשות חריש סיסטמטי למה שקרה למערכות האלה לאורך זמן. עיתונאי לא יכול לייצר לעצמו גישה למקומות בלי שמישהו פותח לו את הדלת למקומות שהדלת עדיין סגורה".
דיין התייחסה לדבריו של שר האוצר סמורטיץ', שבתחקיר המערכת נחשף כי אמר בצהרי 7 באוקטובר כי "בתוך 48 שעות הם ידרשו מאיתנו להתפטר, והם צודקים", ותהתה בנוגע להתנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני לא יודעת אם חשב לעצמו את אותו הדבר, אבל דבר אחד בטוח: ב-8 באוקטובר הוא התחיל במסע ההישרדות הפוליטי המדהים בהיסטוריה. כשחושבים, מבצע כזה הצריך הנדסת תודעה מהסוג הכי עמוק, מטריד ומסוכן שיש. יש קשר ישיר, עמוק ובעייתי בין ההישרדות הזו וחוסר הנכונות לקבל אחריות, לבין תיאוריות קונספירציה וסיפורי בגידה ושקרים".
דיין התעקשה כי אף שיש מי שמנסה להחליש או לפגוע בעבודה העיתונאית, רבים בציבור עדיין צמאים לחקר האמת. "יש מסע דה-לגיטימציה והנדסת תודעה אם בכלל היה אסון או נס גדול. אבל, מצד שני, יש יקום שבו אנשים מן היישוב התעלו לגודל השעה, התגייסו למילואים, לחמו למען החטופים – ורוצים לדעת את האמת", אמרה. "שני היקומים האלה מתקיימים בעת ובעונה אחת, הטריף אותי הפער בין הישראלים מן השורה, לאלו שמעלה ומסרבים אפילו לאיית את המילה אחריות".
הבחירות האלה הן על מה שהיה או על מה שיהיה?
"אנחנו יודעים שהבחירות האלה צריכות להיות גם על זה וגם על זה, הבחירות על דיוקן פניה של המדינה. בכיר במערכת הביטחון אמר לי שמבחינת נתניהו היה ברור שכל מה שקרה עד 7 באוקטובר זה אנחנו וכל מה שקרה מאז זה הוא. הבחירות הן על התחושה העמוקה של חצי מהישראלים שהחצי השני ייקח לו את המדינה אם הוא ינצח. זה מה שגורלי מצד אחד, ומצד שני מטריד, בבחירות האלה ולמרות שאני לא מאמינה בסימטריה מזויפת אני כן מאמינה שבסוף אנחנו נצטרך למצוא את הדרך למקום שבו 80% מהישראלים מסכימים על 80% מהדברים".