"מי שחי במדינה השנה ולא זועם או מפחד, לא נמצא באירוע"

העשייה והמחקר של פרופ' יורם יובל נושאת את שמו לפניו. הוא פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר וגם מהפסיכולוגיה וחוקרי המוח הבולטים בארץ. הוא משמש כראש מדור מחקר בענף התנהגות האוכלוסייה בפיקוד העורף, ועל כן יודע דבר או שניים על המלחמה והמצב הבטחוני. הוא נולד בירושלים בשנת 1958, כנכדו של המדען והוגה הדעות ישעיהו ליבוביץ - והיה המרואיין הראשון בתוכנית "אברי ושרקי פלוס אחד" (פרק חדש הערב, שני, אחרי החדשות, קשת 12). 

 כבר מזה שנה וחצי אברי גלעד ויאיר שרקי מגישים את רצועת האקטואליה הלילית של קשת 12, "אברי ושרקי". החל מהשבוע, הם לקחו את זה צעד קדימה עם תוכנית נוספת בתום השעה הקבועה. בכל פעם יתראיין אדם מרכזי בשיחת עומק, דרכו מקווים השניים לתת ביטוי בסדר היום החדשותי לאנשים ולנושאים שנדחקים לשוליים בשיחה שלא מוצאת ביטוי במקומות אחרים, הפעם היה זה פרופ' יובל. 

"יש לדבר עלינו כאומה", אמר יובל והוסיף: "צריך קודם כל לומר שאני לא עושה מילואים. בחצי השנה הראשונה עשיתי בתפקיד הזה, עכשיו אני עושה דברים אחרים. בחצי השנה הזו היה לי זמן עם משרתי המילואים, ויכולתי לשאול שאלות חשובות את עם ישראל. ראינו שהמצב הנפשי שלנו החל מהשמונה באוקטובר היה רע, איך שלא תהפכו אותו. הכי נמוך במדדי החוסן ומצב הרוח שהיה אי פעם". 

ומשם התחלנו לעלות?
"הדבר המדהים הוא שהתחלנו לטפס עוד לפני שהגיעו ההצלחות הראשונות משדה הקרב. היינו במקום נמוך, ואנחנו יוצאים ממנו. התחושות נשארו קשות ומדד האמון בממשלה נותר נמוך עוד לפני הנצחונות, אבל האמון בצה"ל, במשטרה ובכך שבסוף ננצח הלך ועלה". 

אתם חוקרים בפיקוד העורף את הסיבות?
"זה חשוב, ומביא אותי לנושא החשוב השני - אהבת יחידים, הנשק הסודי שלנו. כשמדברים על מצב הרוח הלאומי, חשוב לזכור שזו השורה התחתונה. ישראלים יודעים שכשהם נופלים יש מי שיעזור ויציל אותם, בקטגוריות האלו אנחנו יושבים גבוה בדו"ח האושר העולמי. אנשים חושבים שזה שקר, אבל זה לא. פשוט צריך להבין מה מודדים". 

הרשתות החברתיות לא מכרסמות גם את זה?
"צריך לנשום עמוק ולא להתרגש. ברשתות מעט אנשים יכולים לחולל הרבה רעש ולכלוך, זו תיבת תהודה. אחנו יודעים שאלגוריתמים מעדיפים מסרים שליליים ושקרים, אבל כשמודדים אנשים ושואלים מה הם חושבים אז רואים דברים אחרת לגמרי. שם מתבטא החוסן. אני לא נאיבי להאמין שזה מובטח לנו, אני חושב שזה מותקף קשות על ידי מה שנקרא מכונת הרעל, אבל זה הנכס האמיתי שלנו. אסור לוותר על סוד האושר שלנו, זה דבר פנטסטי". 

"אני רואה את הנושא של עזרה הדדית, אמונה בעתיד ושיהיה פה טוב שנשמרים", אמר הפרופסור והוסיף: "אגב, אי אפשר להתעלם מנתוני הבורסה של היום. הם מגיעים לשיא של כל הזמנים. הבורסה מודדת את העתיד, זה אמיתי. הבעיה נמצאת בשני מקומות, מדד הרגשות השליליים בהם שולטים זעם ופחד. מי שחי במדינה השנה האחרונה ולא זועם או מפחד, הוא לא באירוע. הדבר היפה הוא שזה לא בא על חשבון האמונה". 

בזכות ההיכרות העמוקה שלו עם מערך המילואים, הוא אמר: "אני לא בטוח שיותר משפחות מתפרקות, אבל הן יותר סובלות בעקבות המצב. הרבה בגלל המצב הבטחוני. אתה תראה את זה במדדי הפנייה למוקדי הסיוע המשפחתיים, אלימות במשפחה וצריכת תרופות פסיכיאטריות". 

יש לנו את הכלים לנהל מערכות יחסים משמעותיות בתקופה הזו?
"אני רואה את השיח בין גברים לנשים, הם פשוט עסוקים בפופיק של עצמם מבוקר עד ערב ולא רואים כלום מהחיים שלהם. שייצאו למילואים, שם מתרחשת סצנת הפנויים-פנויות הלוהטת של ישראל. סטודנטים, סטודנטיות, מבוגרים צעירים. המילואים זו תופעה ייחודית לישראל, ולמרות שזו בעיה ייחודית לישראל אנחנו כן מצליחים לאהוב פה". 

התוכנית המשיכה עם שאלון "מה אתה מעדיף", והתשובות של פרופ' יובל בהחלט לא אכזבו. 

אתה חושב שנחלים או נתפרק?
"נחלים, בטח שנחלים". 

לראות טלוויזיה, או לטפל לבד בחדר?
"כל כך הרבה שנים טיפלתי לבד בחדר, תנו לי להתפרע קצת עם טלוויזיה". 

אתה מעדיף להיות צודק או אהוב?
"מעדיף בהרה להיות אהוב. קשה מאוד להיות צודק נחמד, ויש בזה משהו עלוב". 

עם או בלי מזגן?
"לפעמים עם, לרוב ללא".

חיבוק או בלי חיבוק?
"אם מתמזל מזלי, חיבוק. אנחנו חותרים למגע". 

כמה שעות אתה ישן?
"אני לא דוגמה טובה, אני לא ישן כל כך הרבה שעות בכלל. חמש או שש שעות בלילה. צריך לישון יותר, אבל מה אני אעשה? מעניין בחוץ יותר מדי". 

אתה נרדם עם הטלפון הנייד?
"לא, ואם אני צריך להגיד מה לא לעשות - אז לא להירדם איתו. העצה הכי טובה לאנשים שמתקשים להירדם היא לא לגלוש במיטה. בעצם, אומרים שבמיטה צריך רק לישון וסקס. כל השאר, לא טוב". 

אתה נוטל כדורי שינה?
"לא רק שאני לא נוטל, אני גם לא נוטה לרשום. מלטונין זו לא תרופה, אלא תוסף תזונה שיכול מאוד לעזור. אני לוקח את זה לעתים רחוקות".