העדכון האחרון:
03:00 – אליסה: "את מנואל לא עניין אותי להבין"
לאחר הוויכוח הסוער עם מנואל, אליסה מדברת עם חברתה הטובה, רומי: "את מנואל לא עניין אותי להבין", היא מודה, "לא יודעת איך להסביר את זה, אני מעדיפה להתרחק ממי שאני ממסה", היא מנמקת. רומי מבינה לליבה, אבל גם מראה לה זווית אחרת: "מבינה את קו המחשבה שלך, אבל קחי היפותטית סיטואציה, שעוד כמה שבועות את עדייו פה, וחלק מהתושבים עזבו, ונשארו לך פה רק כמה בודדים. את צריכה גם לקחת את זה בחשבון", היא מעירה לה, אבל אליסה מתעקשת: "מעדיפה להתמודד איתם כשאני יצטרך, ולא לפני". הן ממשיכות לשוחח ואליסה מבהירה: "לכל אחד אני מראה את מה שאני רוצה להראות. יש לי את ההעדפות שלי, וזה בסדר. אם אצטרך נניח לבחור בין דניאל ומנואל, ברור שאני מעיפה את מנואל על טיל בליסטי", היא אומרת בנחרצות. רומי מצידה, תומכת בהחלטות של חברתה: "אוקיי, זה שלך, ואני מכבדת אותך. אם לא יבוא לך בבוקר לתת לה חיבוק ונשיקה, אז אל תתני", היא מסכמת. רומי פורשת לישון, ואליסה נשארת בחצר לאכול את הסלט שרכשה ממכונת האוטומטים. ניכר עליה שהיא עצבנית ולא רגועה מאירועי היום.
02:00 – לימור על אליסה: "היא מנסה לתפוס את המרכז בצורה לא אלגנטית בכלל"
אליסה ומנואל יושבות בחצר, ומציפות את אי ההבנות והמתחים ביניהן, אליסה מבהירה: "כשאין לי זרימה עם מישהו, אני מעדיפה להיות רחוקה יותר כדי שהיה לי יותר קל, כי כל אחד פה הוא דמות", מנואל מקשיבה לה, וטוענת: "אני חושבת שמהרגע שהגעת לכאן, השתדלתי לתת לך את התחושה הכי נינוחה". אליסה מסכימה איתה: "אני יודעת את זה ולכן נתתי לך 2500 שקלים, והיום אחרי שהתבאסתי עליך, התחרטתי שלא נתתי לך 500 שקלים", היא מודה. השיחה מתלהטת, ומנואל מתקשה לנהל דו שיח תקין ורגוע עם אליסה: "אני לא תוקפת אותך. תלמדי להקשיב, כי ככה קשה לדבר", היא מעירה לה וממשיכה: "רוצה עצה של אישה לאישה? תחכי רגע לפני שאת חורצת דין על דברים, כי אין לך מושג כמה דברים פה דינמיים. היום את יכולה לשנוא שחור, ומחר לאהוב", היא מסבירה לה. לאליסה זה לא מחלחל: "כרגע בתחושה שלי האנשים שהתחברתי אליהם אינסטינקטיבית, אלה האנשים שאני רוצה לאהוב", היא קובעת ומוסיפה: "איתך היה לי משהו לא פתור, ואני לא רוצה שתחשבי שאת פחות טובה בגלל זה". מנואל מיד מגיבה בביטחון ואסרטיביות: "תאמיני לי שאחרי חודש פה, אני חושבת שאין דבר יותר טוב ומהמם ממני", היא מבהירה לה.
במקביל, בבית הפרטי, לימור ואודטה מתכרבלות בסלון, כשברקע הן שומעות צעקות מהחצר. לימור קמה לברר מה המהומה, ומבינה שמדובר בוויכוח סוער שמתנהל בין אליסה למנואל: "אליסה לא נבלעת לי. משהו באגרסיביות שלה, היא קצת דורסנית. גם כשהיא עושה משהו טוב היא עושה אותו בדריסה", לימור אומרת לאודטה, ומוסיפה: "היא לא עושה דברים ברוע, אבל היא באה על 200 קמ"ש וזה מעייף נורא. הכל אצלה נורא פומפוזי וגס, היא מנסה לתפוס את המרכז בצורה לא אלגנטית בכלל. זה עובר את גבול הטעם הטוב", היא מסכמת, ואודטה מסכימה איתה.
01:00 – אליסה על מנואל: "כשאני מרגישה שמישהו משחק משחק, יורד לי ממנו"
אליסה, אודטה, דומיניק ודודו משוחחים בחצר, ודומיניק משתף אותם: "ראיתי את עצמי בראיון עכשיו, אתם יודעים איזה שמן אני נראה", הוא מספר להם. התושבים מזדהים עם תחושותיו: "בפעמים שראיתי את עצמי בטלוויזיה, לא אהבתי את איך שאני נראה. בדרך כלל אני עושה תמונות ומהנדס אותם", מודה דודו, ואודטה, כוהנת הטלוויזיה המנוסה, מסכמת: "תמיד אומרים שהטלוויזיה מוסיפה 5 קילו, אבל תכלס היא מוסיפה 30".
בהמשך, אליסה מספרת על הגעגוע שלה לעשות סלפי, ודומיניק מגיב בהפתעה: "יש פה פלאפון שאפשר לעלות איתו סטורי, את לא ידעת את זה? זה עולה לדף האינסטגרם של 2025, סטורי עולה 200 שקלים, ושיחה 2000 שקלים", הוא מסביר לה. אליסה, שמקבלת את האינפורמציה בהפתעה גמורה, מחליטה לעשות סטורי: "בא לי, בא לי סטורי" היא קופצת בהתלהבות, אבל דודו, שמרגיש קצת כמו אח גדול של אליסה, מיד מביע התנגדות לרעיון ומנסה להניע את אליסה מזה: "רצית לעשות אסטרטגיה לא? באת לשחק משחק, תשחקי אותו. איפה שאת יכולה לחסוך, תחסכי. אף אחד מאתנו לא רצה לעשות סטורי בשבוע הראשון", הוא אומר לה באסרטיביות ומוסיף: "את שותה שתי כוסות יין כל יום ומבזבזת כסף, ואני גם לא רוצה שיראו אותך כל היום מסטולה על המסך". אליסה קצת מתבאסת, אבל מבינה שדודו רוצה בטובתה, ולכן מחליטה לוותר על הסטורי.
מאוחר יותר, אליסה ודומיניק מדברים על המתיחות שיש בינה לבין מנואל: "אני בטוח שאתן תתגברו על זה. מנואל היא בנאדם מיוחד, ואני לא אומר את זה על כל אחת", מבהיר לה דומיניק, אבל אליסה לא משתכנעת בקלות: "כשאני מרגישה שמישהו משחק משחק, יורד לי. אני מתחברת אליך, אבל לא בהכרח לחברים שלך".
00:00- דודו על ג'ו: "הוא חייל של דומיניק"
מחוץ לבית הפרטי, דודו מנסה לשער מי מיסה אותו ואומר ללימור: "השלמתי עם זה שג'ו חייל של דומיניק, וזה בטוח לא הם מיסו אותי". לימור טוענת: "סיגל מיסתה אותי, אם זו לא היא, אז אני לא יודעת.
האש עברה ממך אליי", ותוקפת את רומי: "היא הולכת אחרי העדר, לא משחקת בעצמה". דודו משיב לה: "כל התושבים יודעים שאני החבר הכי טוב שלך", ומתעניין בדעתה על המשך המשחק: "מה את חושבת לעשות?
נטע יכולה לעזור לך, יש לה הכי הרבה כסף כאן". לימור טוענת שנטע לא תעזור לה, וחוששת שתעזוב את העיר בסוף השבוע. דודו מרגיע אותה: "אני אחסוך לנטע, והשבוע אעזור לך בתשלומים".
בהמשך השיחה, לימור "מרימה ידיים" ומראה ייאוש: "אם אני צריכה לצאת, אני צריכה לצאת". דודו משיב לה: "אמרתי גם לדניאל שלא אעביר לו כסף, ושילך לבקש מאחרים. מי שיכולה להיות פוטנציאל לכך היא אליסה,
אבל קשה לי להאמין שהיא תעביר לו. היא כבר הבינה את המשחק". לימור טוענת: "עוד אופציה שיכולה להציל אותי היא הודיה, השאלה אם היא תבחר בי או ברומי, ההבדל בנינו בכסף קטן". "החלום שלי הוא, שאת ודניאל תינצלו,
ותישארו איתי להמשך המשחק. קשה לי לחשוב שהקהל בבית יעזור לדניאל, הוא קשה לעיכול. לעומת דניאל, אם לא הקהל, הייתי מודח מזמן" אומר דודו. לימור מסכמת את השיחה ואומרת: "אם אעמיד אותך במצב לבחור ביני לבין דניאל, אעזוב".
23:00 – התושבים מסכמים חודש ראשון בעיר
בזמן הריקודים, סיגל מתוודה בפני אליסה: "הרגשתי שאת עוקצת אותי, לא התכוונתי להתעצבן", ואליסה עונה: "זה הבן אדם שאני". בחוץ, התושבים נהנים מיין אדום ומסכמים את החודש הראשון בעיר "תודה לכולם על חודש כיפי, למרות המיסוי והטבלה. תזכרו שזה רק משחק, כולכם אנשים טובים", אומרת סיגל. דומיניק מוסיף: "לחיי עוד חודש יותר טוב מזה".
בינתיים בספסל, אליסה פותחת את הלב בפני דניאל: "אני רוקדת עם דודו, ומרגישה שהוא שונא אותי. כל מי שבעייתי, אני מתחברת אליו בשנייה. אני רוצה לקבל אותו כמו שהוא, אבל אני לא מצליחה". היא מבקשת עזרה מדניאל, שמייעץ לה: "קחי אותו לצד ותגידי לו שיסתכל לך בעיניים".
בבר, הודיה משתפת את דודו בשיחה שלה מוקדם יותר עם סיגל: "היא מאוד אוהבת אותך", אבל דודו מתקשה להאמין: "אני לוקח את האהבה הזאת בעירבון מוגבל, אני בן 42 ויש לי הרבה ניסיון. בחוץ לא היינו חברים טובים, המקום הזה הפגיש בנינו". בהמשך, דניאל מגיע לדבר עם דודו, שמפרגן לדניאל: "אני פה 24/7 איתך, לאט לאט אני מקלף אותך. אתה מוגן בהרבה משחקים ומסיכות. אם הייתי עכשיו בבית, הייתי מצביע לך". אליסה אומרת לתושבים: "כששאלו אותי מה אעשה בשנת 2025, לא ידעתי מה לענות. אולי כשאצא מכאן אדע".
22:00 - מנואל: "מה אני עושה פה? יש לי בעל וילדים בחוץ"
בבניין העירייה, השיחה בין הודיה לסיגל נמשכת. "אל תתני לאף אחד להיכנס בינינו. איפה נשמע דבר כזה?", אומרת סיגל להודיה, שמתוודה: "הרגשתי שדרכת עליי". סיגל ממהרת להגיב ומתגוננת: "בחיים אני לא אדרוך עלייך". הודיה וסיגל מסיימות את השיחה בחיבוק אופטימי. בבר, דודו מתיישב לשיחה עם רד. "החלטתי לרדת מרומי. דומיניק ואני משחקים את המשחק, הלוואי שהוא ימסה אותי כל פעם, למרות שאי אפשר לתאם מיסויים", דודו אומר לו, ומתוודה: "שני חברים טובים שלי בתחתית הטבלה, ואני יכול לעזור רק לאחד מהם". בנוסף, הוא משתף את רד בשיחה על הוויכוח שלו עם סיגל: "נורא קשה לי איתה".
רד מתעניין ושואל על מנואל. "היא אמרה לי שהיא רוצה להתקרב יותר, זה הפתיע אותי. אני אשמח לחברים אמיתיים וחדשים, והקשר עם מנואל מרגיש לי אמיתי", אומר דודו. מחוץ לבית הפרטי, לימור משתפת את נטע בכל מה שהיא חושבת עליה: "קשה לי עם הביקורת שלך עליי, אבל אני מקבלת אותה. אני מקשיבה לילדה בת 8, צעירה ובלונדינית שנראית כמו בר רפאלי". היא מוסיפה ומחמיאה לה: "את מנמיכה כאן את השמן, ולא מוסיפה. הצופים בבית אוהבים את זה". בינתיים מחוץ לבר, דודו משתף את אליסה והודיה באסטרטגיה החדשה שלו: "אני אתחבר לאנשים שאני פחות אוהב, ואז אמסה אותם".
בינתיים בבר, דודו מזמין את דניאל לכוס יין אדום, ומכנה אותו "אהובי". הם מדברים על הקשר שלהם בעיר, בה דניאל טוען שדודו מתעלם ממנו. דודו משיב: "הקשר שלנו נבנה, איתך עשיתי את הדרך הכי אמיתית שלי". רד מבשר לתושבים, שיקבלו בעוד שעה פיצות אישיות, והשמחה בעיר מתחילה. במקביל, מנואל מתוודה: "להיטמע בחברה עם אנשים שונים, הוא דבר שקשה לי, התכוננתי לפני שנכנסתי לרע מכל, עכשיו טוב לי. לא פעם אחת שאלתי את עצמי, מה אני עושה פה? יש לי בעל וילדים בחוץ". המסיבה הלילית בבר מתחילה, והתושבים רוקדים לצלילי השיר- How Deep Is Your Love"".
21:00- סיגל להודיה: "תפתחי את העיניים שלך, דודו לא באמת אוהב אותך"
בחנות הבגדים, דניאל מתייחס למיסוי: "אני לא יכול להסתכל לתושבים בפנים". הוא חושד אפילו בלימור ונטע שעוזרות לו לבחור בגדים בחנות. נטע מתעצבנת: "מה קורה לכם? זה חלק מהמשחק, לא כולם אוהבים את כולם. לכל אחד יש את החברים שלו כאן, נקסט". דניאל משיב לה: "זה מעליב מה שאת אומרת, תני לנו להיות שם". השיחה מתלהטת, ונטע אומרת: "גם אם הייתי באכסניה, יש תושבים שאני אבחר לא למסות אותם לפניך, למרות שאני אוהבת את כולם". השיחה מכעיסה את דניאל, והוא אומר: "אם אני רוצה להיות חשדן, אני אהיה. אם מחר זה לא יעבור לי, אין מה לעשות". נטע לא מהססת לבזבז כסף, וטוענת: "אני אקנה כמה בגדים שאני רוצה, והצופים יחזירו לי 8,000 שקל".
בינתיים בבניין העירייה, סיגל והודיה יושבות לשיחה צפופה על היומיים האחרונים בעיר. "הכל פה נהיה מסריח. אני חושבת שהפילוג שנוצר לכאורה, מאוד שימח את דודו, הוא רכב על זה". אומרת סיגל להודיה. בנוסף לכך, סיגל מאוכזבת מדודו: "במקום לגשר בנינו, הוא עוד יותר מחמם אותך עליי. במקום שנהיה שלישיה, הוא מנסה להפריד בינינו". הודיה מגוננת על דודו: "אני אוהבת אותו, זה בניכם, לא קשור אליי". סיגל נסערת: "תפתחי את העיניים שלך, אם דודו באמת היה אוהב אותך, הוא היה דואג שנשלים. דודו יודע שאני בן אדם שעושה לך טוב. אני היחידה שנותנת לך כאן לפרוח".
בהמשך השיחה, למרות שתקפה את דודו, סיגל אומרת להודיה: "אני אוהבת אותו, אבל הוא פגע בי. עכשיו אני יודעת שהוא לא חבר אמיתי שלי, כולם ראו חוץ ממך, באיזה מצב הייתי אחרי מה שקרה ביני לבינך". הודיה בוחרת לא להתייחס לדברים של סיגל, ואומרת: "אני מפחדת שהוא יתעצבן שדיברנו". סיגל ממהרת להגיב: "מי הוא בכלל? השיחה בנינו. אין פה בן אדם שאוהב אותך יותר ממני, ואת יודעת את זה. נפגעתי ממך בגלל האהבה שלי אלייך. דודו ניסה לקחת לי את הדבר הכי חשוב לי במשחק". הודיה מבוהלת, ואומרת: "אני מרגישה קבורה ביניכם, לא יודעת מה להגיב, אני מרגישה שאני אוהבת את שניכם".
בספסל, דודו אומר לדניאל: "אם אני עומד בסיטואציה בין שני חברים, אני לוקח צעד אחורה", ומבטיח לדניאל שישלם עליו כדי להציל אותו. "אעשה את זה עד שמישהו אחר ירים את הכפפה. נתפלל שהקהל יעזור לך וללימור".
20:00 - ג'ו: "יש בעיר פח אשפה של אנשים מזויפים"
התושבים עוד לא הספיקו להתאושש מתוצאות המיסוי. "שבוע הבא, המיסוי שלי יהיה שונה", הודיה מתייחסת להמשך המשחק. במקביל בבניין העירייה, ג'ו נסער ופותח את הלב בפני דומיניק. "במשחק הזה פעם אתה למעלה פעם למטה. אנשים מקנאים בי, יש פה פח אשפה של אנשים מזויפים. אנשים מחייכים אליך, ואז תוקעים לך סכין בגב", ג'ו אומר לדומיניק. "אתה תצליח בחיים, כי אתה חזק, ומקנאים בך. לעומת אחרים, אני מפרגן לאנשים חזקים".
בבית הפרטי, אודטה, מפרגנת לדודו: "גם כשמיסו את דודו שמונה תושבים, הוא המשיך לשחק ולבעוט. זה רק הצמיח אותו ועשה אותו חזק יותר. פה צריך להיות אותנטי, ללכת עם הלב שלך, ולא לחקות תושבים אחרים. פעם רציתי לרדת עשרה קילו, עד שהיו מולי פירות, אז אכלתי אותם. למרות שזה משמין, לאכול פירות היה הרצון האותנטי שלי, והיום הוא להרזות". מאוחר יותר, חנות הבגדים נפתחת ודניאל מודד שמלות. נטע ולימור פורצות בצחוק, ונטע שואלת את פינק אם גם היא מבואסת מתוצאות המיסוי כמו שאר התושבים. פינק משיבה לה: "אני מבינה, אין מה לעשות. זה חלק מהמשחק".
19:00 - התושבים בהלם מהמיסוי
דניאל ומנואל מדברים על הקושי שלהם במשחק. "המשימות מביאות אותנו לאבדון וקצה, אז כששוברים אותך, אתה עוד יותר מנסה להילחם" מנואל מתייחסת לפרויקט שעבר, ומוסיפה: "גם אלוהים לא יעצור אותי כשאני בתוך משימה". במקביל, לאחר שהתושבים נפגשו עם מר בלאק, המבזק הכלכלי נשמע ברחבי העיר ובישר על תוצאות המיסוי. התושבים המומים מהמבזק. דודו אומר: "אני בשוק, סיטואציה נוראית", ודומיניק מוסיף: "אני בהלם מהמיסוי". התושבים מנסים להישאר אופטימיים: "יש את הצופים בבית".
התושבים מחכים שחנות הבגדים תיפתח, והשיחות על המיסוי ממשיכות. "הייתי רוצה שהמיסוי יתחלק שווה בשווה בין התושבים", אליסה אומרת לדניאל. "אני לא מבינה מה אתה מרגיש, כי אני לא הייתי במקום שלך אף פעם". דודו מצטרף: "הרבה ממסים פה תושבים ותיקים". מנואל, מוסיפה על המשחק: "בשונה ממשחקים אחרים, פה האמת נאמרת בפנים".
מאוחר יותר, דודו אומר ללימור: "כל מי שמיסה אותך בפעם הקודמת, יצא החוצה", ומתכוון לשרי ומיכאל, שעזבו בשבוע שעבר את העיר. בנוסף, אודטה אומרת לדניאל: "אני הספקתי לראות אותך בבית, ומה שרואים מכאן, לא רואים משם, אתה מדהים". נטע מסכימה ואומרת: "הכי קל להדיח את החדש, הלוואי שלא הייתי מחוברת אליך, זה היה עושה לי את המשחק הרבה יותר קל".
18:00 - אודטה להודיה: "אני מבינה שזה לא בא ממקום רע"
הודיה שמרגישה אשמה בעקבות ההתפרצות שלה על אודטה, פונה אליה ומבקשת לדבר. "אני באמת מצטערת, אני לא מסכימה עם מה שאמרת, אבל לא הייתי צריכה להתעצבן ככה", מתנצלת הודיה ומסבירה שכנראה צברה מטענים על אודטה. "הרגשתי שהורדת את המורל במשימה, וזה עיצבן אותי", היא מודה. אודטה מסבירה למה התנהגה ככה ומשיבה: "ניסיתי למזער נזקים, כשהבנתי שכנראה לא ננצח וראיתי שדניאל עוד אוכל קרטיבים בסבל, אמרתי לו לוותר". אודטה מקבלת את ההתנצלות של הודיה: "אני מבינה שזה לא בא ממקום רע", אבל מסייגת ומוסיפה: "כשאומרים לי שמשהו לא אישי אני משיבה, אלו הפנים שלי שקיבלו את הסתירה". אודטה שמבינה שהודיה מתחרטת שהתפרצה עליה ומשנה את נושא השיחה. "בואי תגידי את מה שיותר חשוב, מה מביא אותך למצוקה שבה את מתפרצת?", היא שואלת. "מאתמול אני בעצבים שרועד לי כל הגוף, העצבים זה הפחד הכי גדול שלי", הודיה משתפת. "אולי תנסי לא לפחד מהעצבים שלך, אלא תחבקי אותם ותשלמי אותם. והם לא ישלטו בך", אודטה מייעצת.
בינתיים בבית הקפה, דניאל שנמצא בתחתית הטבלה חושש שהעברת הכסף ללימור הייתה טעות. "מהר מאוד היא שכחה את ה2,000 שקל שהעברתי לה", דניאל מודה. "אל תתחרט על הכסף שהעברת, עוד ידאגו גם לך", אליסה מרגיעה.
17:00 - הודיה נגד אודטה
בשיחה אישית בבניין העיריה, נטע מספרת לדניאל שהאנרגיה של סייף חסרה לה בעיר. "היה לי כיף איתו, לא דיברנו על המשחק או ניהלנו שיחות עמוקות. פשוט עשינו כיף", היא נזכרת בזמן הקצר שבילתה איתו בעיר וחוששת שגם דניאל יעזוב, "בגלל זה חשוב לי שגם אתה לא תלך הביתה". במהלך השיחה, דניאל מודה שהוא לא מצליח להבין מה דודו מרגיש כלפיו: "הוא בא אליי למיטה והביא לשנינו שתייה, זה הכי דבר שממיס אותי אבל הוא מרגיש אמיתי ומשחק בו זמנית". דניאל מודה שיש לו רגשות כלפי דודו ולא בטוח שזה הדדי: "יש לי חשק פשוט לנשק אותו כי בא לי, אבל אני לא חושב שהוא רוצה אותי".
בינתיים במנהרה, אודטה מדברת עם דומיניק והודיה על האסטרטגיה שלהם במשחק. היא מאתגרת אותם לחשוב מה יקרה אם שניהם יגיעו לגמר ויצטרכו להילחם ראש בראש. "תעזוב את ה'לא נעים', כי אתה בסוף רוצה לזכות", אודטה אומרת לדומיניק אבל הוא מתנגד: "חשובה הדרך, אני לא אדרוך על מישהו אחר כדי לנצח". כשאודטה ממשיכה לאתגר את דומיניק והודיה וקוראת להם מתייפיפים, הודיה מתפוצצת ועוזבת את השיחה בזעם: "אני לא יכולה לשמוע אותך, את המתייפייפת הכי גדולה פה".
הודיה הנסערת נכנסת לבית הקפה, ודומיניק ממהר לרוץ ולהרגיע אותה. אחרי מספר דקות, הודיה יוצאת בחזרה לספסל שבחוץ והפעם בטון רגוע יותר: "לא התכוונתי להוציא את זה מפרופורציות, אבל אני לא אוהבת שמכניסים לי מילים לפה וככה אני ראיתי את זה".
16:00 - סיגל והודיה משלימות
אחרי ויכוח ארוך וקולני בין הודיה וסיגל, השתיים מצליחות להגיע להבנה ולסיים בחיבוק חם וארוחת צהריים משותפת. כשהן מגיעות לבית הקפה, רומי בוחרת לשים את השיר "I Gotta Feeling" של להקת הBlack Eyed Peas, והתושבים רוקדים ונהנים ביחד. למרות האווירה השמחה שמשתלטת על רחובות העיר, התושבים עדיין מוטרדים מהמיסוי שעומד להתרחש הערב.
15:00 – הודיה לסיגל: "את גורמת לי להרגיש לא אהובה"
בבניין העירייה הודיה מוטרדת מהמתח בינה לבין סיגל ומחליטה להתייעץ עם נטע. "אני מרגישה שנתתי את הלב בשלמותו אבל אני לא יכולה יותר", הודיה משתפת בקושי שלה עם סיגל, "ניסיתי להכיל אותה אבל לא במחיר של לדרוך על האופי שלי". בזמן שנטע מקשיבה בסבלנות ומחזקת אותה, הודיה מגיעה למסקנה איך להתקדם הלאה: "רק כשאני אראה שהיא יכולה לתת מעצמה בלי לצפות לתמורה, אני אראה שאנחנו יכולות להיות חברות".
כשסיגל נכנסת לפתע לבניין העירייה, נטע יוצאת כדי לאפשר לשתיים לדבר. סיגל פונה להודיה ומשתפת אותה איך היא מרגישה מאז הריב אתמול: "קשה לי בלעדייך, את חסרה לי אבל פגעת בי מאוד". היא מנסה להסביר להודיה מה בדיוק פגע בה: "כשלי כאב, במקום לבוא ולחבק אותי לא היית שם. הייתי צריכה אותך". הודיה מסבירה שעד עכשיו לא היה לה מושג שכך היא מרגישה, ורומזת שהיא בעצמה פגועה מהדרך שבה סיגל בחרה להתנהג ביומיים האחרונים.
"אני באה ומדברת איתך למרות שזה קשה לי", סיגל מתפלאת מהתשובה של הודיה והטונים עולים, "איך את יכולה להגיד שאני חושבת רק על עצמי?". כשהשיחה מדרדרת לריב נוסף, הודיה מנסה להרגיע את האווירה: "אני אוהבת אותך, אבל את יכולה להיות בן אדם אגרסיבי". למרות הניסיונות לשמור על שיחה רגועה, מהר מאוד מתפתח ריב קולני והודיה מתפרצת על סיגל: "את לא מסתכלת לי בעיניים, זה גורם לי להרגיש לא אהובה".
14:00 - דניאל: "קשה לי להיות בקבוצה של החלשים"
דודו שם לב שדניאל לא יוצא מהמיטה, וניגש לאכסניה כדי לבדוק מה קרה למצב הרוח שלו: "אני מרגיש שמאתמול עובר עליך משהו". דניאל מסביר ההפסד בפרויקט שהתקיים אתמול הצליח להשפיע עליו: "היה לי קשה לראות את עצמי בקבוצה של החלשים". דודו מנסה לעודד אותו: "החוזק שלך בלט שם, היית הכי ספורטיבי", ומודה שהוא היה מגיב באותה הדרך, "אם הייתי בקבוצה הזו גם לי היה קשה". בהמשך השיחה דודו כבר מתייחס לתושבים ספציפיים שלדעתו לא תפקדו בפרויקט: "סיגל לא הייתה לויאלית לקבוצה ולא עזרה באתגר הארטיקים, וגם לימור מאוד חלשה פיזית".
13:00 - סיגל: "לדודו לא באמת איכפת מהודיה"
בלובי בית המלון, רומי ומנואל מתעניינות בסיגל שנראית מוטרדת, והיא מספרת להן על הקרע שיש בינה לבין דודו והודיה. "היא לא מבינה שאני אוהבת אותה באמת ובגלל זה נפגעתי ממנה", סיגל מנסה להסביר מה גרם למריבה וכועסת שדודו התערב, "הוא עוקר אותה ממני כי היא שחקנית חזקה, מה שמעצבן אותי זה שלא איכפת לו ממנה באמת". מנואל מסבירה לסיגל שהודיה כנראה לא רואה את הדברים כמוה, ולא מבינה שאולי מדובר באסטרטגיה: "אני לא חושבת שהיא מבינה מה הוא עושה עד הסוף". כשסיגל אומרת שהיא לא חושבת שהקשר שלה עם הודיה יחזור להיות כמו בעבר, רומי מנסה להרגיע את הרוחות: "היא עדיין לא שמעה את הצד שלך".
12:00 – דודו הבורר
בבניין העירייה דודו מנסה לגשר בין סיגל והודיה ולהביא לפיוס בין השתיים. בהמשך לריב של עם אליסה מאתמול, סיגל עדיין מרגישה נבגדת בגלל שהודיה הלכה לדבר עם אליסה ולא איתה. למרות שסיגל נפגעה שהודיה לא תמכה בה, היא בעיקר מאשימה את אליסה בניסיון להרוס את החברות ביניהן: "אם אתה תראה שלהודיה היה קטע עם מישהו אתה תבוא ישירות אליה ולא למישהי אחרת".
כשדודו מנסה להרגיע את הרוחות, סיגל מתעצבנת שהוא לא תומך בה: "אני לא יכולה לדבר עם בן אדם שאין לו רצון להבין את הצד שלי". דודו לא מתרגש ומנסה להגן על הודיה מול ההאשמות הקשות של סיגל: "היא ילדה בת 20 ואת לא יכולה לשפוט אותה כשנוח לך", הוא מנסה להסביר לסיגל שגם היא לא התנהגה כמו שצריך, "היא אתמול באה אליך להגיד לך לילה טוב ואת היית ממש קרה אליה".
11:00 – הודיה: "אני ממש קרובה להתפוצץ, לא מגיע לי היחס הזה"
בזמן התארגנות הבוקר באכסניה, אליסה מרגישה שמצב הרוח של הודיה לא בשמיים. "אני לא רוצה לדחוף את האף שלי", היא מנסה לגשש, "אני יודעת שתספרי לי מה קרה רק אם את באמת רוצה". הודיה מחליטה לשתף אותה בריב שהיה לה עם סיגל ומזהירה: "אני ממש קרובה להתפוצץ, לא מגיע לי היחס הזה". לאליסה ברור שהחברות שלה עם הודיה היא הגורם למריבה, ומסבירה שלא הצליחה לפייס אתמול את סיגל: "ניסיתי להסביר לה שאני לא מנסה להפריד ביניכם, אבל היא רק אמרה 'בסדר הבנתי' והלכה".
10:00 – סחרחורת של בוקר
הבוקר נפתח עם השיר "סחרחורת" של טונה שמתנגן ברקע. דודו שכרגיל התעורר לפני כולם נכנס לבית הקפה, מברך את גולדי בבוקר טוב ומספר לה על המשימות שעברו עליו ועל חבריו במהלך סוף השבוע: "חלק מהמשימות היו סבבה וחלק קשות. היינו צריכים לאכול גלידות וארטיקים בכמויות מטורפות, אבל ניצחנו וזה מה שחשוב. זה גם היה ניצחון מוחץ".
דודו מוסיף ואומר שמצבו מבחינה חברתית השתפר בתקופה האחרונה: "נראה לי שהשבוע היה טוב, הקטע החברתי שלי מסתדר יותר ואני מבסוט מזה". אבל למרות זאת לא הכול ורוד, ומסתבר שישנן גם בעיות בחבורה של דודו, שכוללת גם את סיגל והודיה: "הייתי קרוב לפיצוץ עם סיגל, והודיה עצרה אותי. אני יודע שאם יהיה לי קטע לא טוב עם סיגל זה יפגע ביחסים עם הודיה, ואני לא רוצה שזה יקרה כי אני אוהב את הילדה הזאת".
מה קרה אתמול?
כשהתושבים התעררו לבוקר שמשית הם גילו שהעיר הפכה לחוף ים משגע. שמשיות, ארמונות חול, גלשנים ומוכר ארטיקים. בהמשך הם גילו שזה הפרויקט הבא שלהם, התחלקו לשתי קבוצות שהתחרו אחת בשנייה וכל אחד מהתושבים קיבל תפקיד בחוף. בפרויקט הזה הקבוצה שתזכה תרוויח 30,000 ₪, בזמן שהקבוצה המפסידה לא תצבור אף סכום. בקבוצה הירוקה בהנהגתה של אודטה היו ג'ו, סיגל, דניאל, דומיניק, ולימור. מולם עמדה הקבוצה הכתומה בהנהגתה של אליסה ובה היו דודו, רומי, נטע, הודיה ומנואל.
דומיניק ודודו לקחו אוויר והשתלטו על עמדת המתנפחים, בזמן שסיגל ניצלה את ההזדמנות שאליסה קבורה בחול כדי לפתוח בריב עם התושבת החדשה. הריב ממשיך כשסיגל מרגישה שהודיה לא תומכת בה: "את מדברת עם מי שמלכלכת עליי, אבל לא מדברת איתי". להיות חדש בעיר כנראה לא הופך אותך לחסין, וגם אודטה סופגת ביקורת מצד חלק מהתושבים. "סורי, צריך לתת לה נקודות זכות רק בגלל שהיא בטלוויזיה?", דודו לא אהב את מעמד ה"גורו" שהוצמד לאודטה. מצד שני, הוא הקדיש את הזמן להכין את אודטה לקראת המיסויים שיתקיימו מחר בעיר: "תמסי על פי מי שאת מכירה או לא מכירה".
זה כל מה שקרה אתמול בעיר של 2025