mako
פרסומת

"כשלקחנו את הילדים להודו אמרו לנו שהשתגענו"

קחו אמא, אבא ושלוש בנות בגילאי 5,10 ו-14 ושלחו אותם לחו"ל. רוב הסיכויים שהם יגיעו לארצות הברית או לאירופה, אולם במקרה של משפחת דרורי, המסע שלהם היה דווקא אל הודו, מינוס הצ'ימידנים

משפחת דרור
mako
פורסם:
הקישור הועתק

לקחתם את הילדים להודו? השתגעתם? עשיתם חיסונים? לקחתם תרופות? שטפתם ידיים? אלה רק חלק מהשאלות שלא יכולנו להתעלם מהם כשלקחנו את שלוש הילדות שלנו בגילאי 5, 10 ו-14 לטיול בן שבוע בהודו מניו דלהי ועד ג'איפור. אז לא ארזנו תרמילי מטיילים אבל כן ארזנו מזוודות, לא עשינו חיסונים מיוחדים (למעט מה שבכל מקרה ניתן היום דרך מערכת הבריאות לילדות לאורך השנים), וגם לא מלאנו את המזוודות במים מינרלים. פשוט נסענו לטייל.

משפחת דרור בהודו, פרק ראשון
בדרך לחוויה. משפחת דרור | צילום: נופר יורן

עוד ב-mako חופש:

"אי אפשר להחביא את הודו"

הודו קיבלה את פנינו בשדה התעופה היפהפה של דלהי בארבע בבוקר. שני פקידים התעניינו קצת בשירות הצבאי שלנו ולאחד מהם הייתה בת שנולדה בדיוק בתאריך של איה שלנו. עדי הבימאית שליוותה אותנו סיפרה לפקיד כמה היא התגעגעה להודו (I missed India) והפקיד שמע בטעות שהיא אומרת שהיא הייתה פעם Miss India. כך שהתחיל מצחיק, לשני הצדדים.

הופתענו לגלות שבארבע בבוקר בדלהי יש תנועה ערה אפילו בשדה התעופה. הסטריליות של המטוסים והתיירים התערבבה עם קבוצת ילדות שהלכה אחרינו. "אי אפשר להחביא את הודו", אמרו לנו לפני שנסענו, והיא אכן לא התחבאה כבר ביום הראשון. הודו משלבת צבעים עזים יחד עם ריחות, טעמים וכדי שלא לפספס אותם ישנו במשך שלוש שעות טרם יצאנו מהמלון אחרי ארוחת בוקר מפנקת כדי לפגוש את המדינה פנים מול פנים.

משפחת דרור בהודו, פרק ראשון
עייפים אך מרוצים | צילום: נופר יורן
פרסומת

משפחת דרור בהודו, פרק ראשון
הגענו בשלום | צילום: נופר יורן

ביקור בשער הנצחון, במסגד הגדול של דלהי וצפייה במופע בוליוודי

את ההכרות עם דלהי התחלנו דווקא בזהירות. נענו דרך איזורי הממשל ומשרדי הממשלה בהן שורר נקיון, סדר מופתי וגינון מושקע. התחלנו את היום בסיור בשער הנצחון . אלונה בת ה-5 ניצלה את גילה הצעיר כדי לישון לאורך כל הסיור. בכל זאת, שלוש שעות שינה אחרי טיסה נתנו לה תירוץ מושלם. אנחנו בינתיים הצטלמנו עם כל מי שביקשו.

שער הודו (India Gate) מהווה מצבת זיכרון שעוצבה על ידי אדריכל בריטי, בדמות שער הנצחון שבפריס. על פני המבנה חרוטים שמותיהם של מעל ל-85,000 חיילים שנהרגו במלחמות בהן לקח חלק צבא הודו.

משפחת דרור בהודו, פרק ראשון
"פשוט נסענו לטייל" | צילום: נופר יורן

משפחת דרור בהודו, פרק ראשון
"אי אפשר להחביא את הודו" | צילום: נופר יורן
פרסומת

בדרך משם עברנו על פני ארמון הנשיא ומבני הפרלמנט שהיוו מופע של עושר ואסתטיקה. משם, אחרי שפתחנו תיאבון אדיר, הלכנו לאכול ארוחת צהריים מעולה שהצליחה להפריח כל שאלה לגבי מה ימצאו הבנות לאכול בהודו. כמובן שלשטוף הכל בעזרת קצת קולה לא מזיק אף פעם. אחרי הביקור בשער הנצחון עברנו לביקור במסגד הגדול של דלהי שמכיל 33,000 מתפללים. את היום קינחנו במופע בוליוודי בן שעתיים וחצי של אש, אורות, סיפור מסגרת בלתי אפשרי בעליל והמון מוזיקה ונצנצים.

 זה אולי נשמע עמוס במיוחד וזה אכן היה, אבל זה מה שקורה כשיש רק שבוע להספיק כל כך הרבה ואנחנו לא הספקנו עשירית ממה שיש לדלהי להציע. ביניהם, השכונות החדשות, המסעדות המעולות, בילויים ומופעים וכל צליל וצבע שאפשר לדמיין.

משפחת דרור בהודו, פרק ראשון
"לא הספקנו עשירית ממה שיש לדלהי להציע" | צילום: נופר יורן

משפחת דרור בהודו, פרק ראשון
משפחת דרור ביומם הראשון בניו דלהי | צילום: נופר יורן