לקחתי את האלמוג שלי, שמספרו 77577, וייצבתי אותו בתוך צינור פי.וי.סי קצר באמצעות שני ברגים. את המספר, שהיה כתוב על דיסקית מתכת שנקשרה אל האלמוג, העתקתי לכרטיס. המספר, כך הבטיחו לי, ייכנס להגרלה שפרטיה נותרו עלומים. אחר כך יצאתי עם כמה מעובדי פרויקט שיקום האלמוגים על רפסודה גדולה למפרץ תאילנד כדי להשקיע בקרקעית הים מסגרת פי.וי.סי גדולה ובה אלמוגים נוספים, כולם ממוספרים ונתונים בתוך צינורות כמו זה שלי. האלמוגים הם חלק ממתנה שניתנה למלך האהוב פומיפון אדוניאדט לפני ארבע שנים, לכבוד יום הולדתו ה-80: שיקום ושימור שוניות האלמוגים באזור תאילנד באמצעות שתילה של 80 אלף אלמוגים.

אלמוגים בתאילנד (צילום: נעם סגן-כהן)
מתנה לכבוד יום הולדת 80: שיקום אלמוגים | צילום: נעם סגן-כהן
צינורות האלמוגים בתאילנד (צילום: נעם סגן-כהן)
לכאן הוכנסו האלמוגים. הציוד בו השתמשו בפרויקט | צילום: נעם סגן-כהן

שותלים אלמוגים

שוניות האלמוגים במימי תאילנד נפגעו קשות בשל גורמים שונים. מקצת הגורמים הם טבעיים, למשל אסונות טבע כגון סופות ושיטפונות. ישנה גם תופעה המכונה הלבנת אלמוגים, המתרחשת כאשר האלמוגים מאבדים את האצות החד-תאיות החיות איתם בסימביוזה והן מקור המזון העיקרי שלהם. הסיבות לתופעה, הגורמת למותם של מקצת האלמוגים הפגועים, קשורות לעקה סביבתית כלשהי, כלומר לשינוי בתנאי הסביבה, ובעיקר לעלייה בטמפרטורת המים בזמן אל ניניו – שינוי של יותר מחצי מעלת צלזיוס בטמפרטורת האוקיינוס. גורמים אחרים לפגיעה באלמוגים הם תוצאה ישירה של פעילות אנושית, ובעיקר שיטות דיג הרסניות (לרבות שימוש בחומרי נפץ), בינוי ופיתוח הגורמים לסחף המכסה את האלמוגים ואף עלול להיות מזוהם, וכן עומס של תיירות.
ניסיונות לגדל אלמוגים על מצעים שונים, כגון בטון או צמיגים, שנערכו באוניברסיטאות ובמכוני מחקר שונים הסתיימו בכישלון. ואולם בשנת 1995 נעשה באוניברסיטת ראמבהי ברני ראג'בהאט (Rambhai Barni Rajabhat) במחוז צ'נטהבורי (Chanthaburi) שבמזרח תאילנד ניסיון לגדל אלמוגים על פי.וי.סי (פוליוויניל כלורי, Polyvinyl chloride), והפעם הניסיון הוכתר בהצלחה.

שונית אלמוגים בתאילנד (צילום: נעם סגן-כהן)
נסיונות לגדל אלמוגים על מצעים שונים הסתיימו בכישלון | צילום: נעם סגן-כהן


החוקרים גידלו אלמוגי אבן ממין Acropora cervicornis (ראו מסגרת בעמוד 54) בצינורות פי.וי.סי קצרים שהורכבו על מסגרת מתכת. בהמשך הועברו האלמוגים לאתרים נבחרים בים הפתוח והחוקרים עקבו אחר תהליך הקליטה שלהם בטבע. לאחר שהוכח מחקרית שצינורות הפי.וי.סי אינם מזהמים את הסביבה הימית, הוחלפה גם מסגרת המתכת בפי.וי.סי. בשלב זה נכנסה לתמונה חברת ויניתאי התאילנדית, המייצרת את החומר. כחלק משיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לחברה הוקמה ‎בספטמבר 2003 קרן לפעילות מחקר ימי ולשימור (Marine Science Activity and Conservation Foundation). החזון היה לגדל אלמוגים בכמות שתאפשר לאושש את מושבות האלמוגים הפגועות באזורים שונים לאורך חופי תאילנד, וגם להוסיף לקיים את מרכז גידול האלמוגים באוניברסיטה.

גידול אלמוגים לכבוד הוד מלכותו המלך

בשלב הראשון מימנה החברה את גידולם של 10,000 אלמוגים ואת "שתילתם" בים, בסמוך לכפר סמאיסרן (Samaesarn) במחוז צ'ון בורי (Chon buri) שבחוף המזרחי של תאילנד. בסופו של שלב זה, בשנת 2007, הוחלט להרחיב את הפרויקט לאזורים אחרים בחופי תאילנד. בחוברת שהוציאה חברת ויניתאי וכותרתה "לקראת פיתוח בר קיימא 2012-2008", מפרטת החברה את מטרות המיזם: חידוש שוניות אלמוגים, התורמות לבריאות המערכת האקולוגית ומהוות משאב טבע יקר ערך; גידול בהכנסה מתיירות באזור; הפיכת הפרויקט למרכז מחקר ופיתוח בתחום השבת אלמוגים לטבע והגברת המוטיבציה לפעילות ממשית בתחום שימור הסביבה הימית בקרב אנשים פרטיים וארגונים. בשנת 2008 נולד "שיתוף הפעולה ויניתאי לגידול אלמוגים לכבוד הוד מלכותו המלך" (Vinythai Coral Cultivation Collaboration for His Majesty the King), שמטרתו לגדל ולהשיב לטבע 80 אלף אלמוגים עד שנת 2013, ובשנים האחרונות הצטרפו אליו עוד ארגונים, קרנות, גופים אקדמיים וקהילות מקומיות.

פרויקט להצלת השוניות בתאילנד (צילום: נעם סגן-כהן)
מסגרות הפי.וי.סי לפני הורדתן לים | צילום: נעם סגן-כהן



את הנחת מסגרות הפי.וי.סי ובהן האלמוגים על קרקעית הים מבצעים בדרך כלל צוללנים מקומיים, ולא תיירים, אבל מבקרים או תיירים המעוניינים, כמוני, להיות שותפים פעילים גם בשלב הזה מוזמנים לצלול עם סנפירים ומסכת צלילה ולמקם את האלמוגים בעצמם. שניים מעובדי הפרויקט צלל לבדוק את השטח. לאחר כמה צלילות לעומק של כשבעה מטרים איתרו השניים נקודה מתאימה, ואז צללתי אני איתם כדי להציב את מסגרת הפי.וי.סי על הקרקעית. השקענו אותה מעט בקרקע החולית והנחנו עליה שתי אבנים גדולות כדי לוודא שלא תזוז ממקומה. בצלילה האחרונה צולמו האלמוגים מקרוב, כך שאפשר לראות את המספר שעל דסקית המתכת הצמודה לכל אלמוג למטרות מעקב. בעוד שנתיים-שלוש תפורק מסגרת הפי.וי.סי, ויישאר רק הצינור הקצר שבתוכו החל האלמוג את צמיחתו. עד אז האלמוג יוסיף ככל הנראה 30-20 סנטימטר לאורכו, והצמיחה האטית של המושבה תימשך ללא הפרעה. במהלך הפרויקט התברר לחוקרים שצינורות הפי.וי.סי הם בסיס התיישבות גם למיני אלמוגים אחרים ואף לאצות, למיני ספוגים ולצדפות, ובכך הם תורמים תרומה נוספת למגוון הביולוגי של המערכת האקולוגית ולבריאותה. מלבד מסגרות הפי.וי.סי משתמשים בפרויקט גם באלמוגים מתים, שבתוכם שותלים ענפי אלמוגים חיים.

צוללנים בתאילנד (צילום: נעם סגן-כהן)
הצוללנים בפעולה | צילום: נעם סגן-כהן



את 80 אלף האלמוגים שותלים בשוניות האלמוגים הפגועות באזורים נבחרים לאורך חופי תאילנד. מספר האלמוגים הנשתלים בכל אתר נקבע על פי גודלו ועל פי מצב השוניות בו. מספר האלמוגים שיישתלו לאורך חופי סמאיסרן במחוז צ'ון בורי יגיע ל-40 אלף. בכל אחד מארבעת האתרים האחרים יישתלו 10,000 אלמוגים. בינתיים צוות הפרויקט עורך עוד מחקרים, ובהם בוחנים אם יש מיני אלמוגים נוספים שאפשר לגדל בצינורות פי.וי.סי, מה הדרך היעילה ביותר להובלתם של האלמוגים מהמשתלות אל אתרי היעד וכיצד יש להניח את האלמוגים על קרקעית הים כדי להגדיל את סיכויי ההיקלטות שלהם.

משקמים את אי החור

את האלמוג שלי שתלתי באחד מאותם ארבעה אתרים, בקו טאלו (Ko Talu), אי הנמצא מול חופה המזרחי של תאילנד. פירוש השם קו טאלו הוא "אי החור", וכבר מרחוק הבחנו בחור שנתן לאי את שמו – מעין מנהרה פעורה בקצהו הצפוני של האי. בשעות הערב, אחרי ששתלנו את האלמוגים, ישבתי בפאב היחיד באי עם פאו, בנו של בעל האי העובד בכפר הנופש שהמשפחה מנהלת באי. בעבר, סיפר לי פאו, פעלו באזור מאות דייגים, והיו בהם שהשתמשו בחומרי נפץ שגרמו נזק עצום לשוניות האלמוגים ולמערכת האקולוגית כולה. לפני כ-30 שנה החליטו אנשי הקהילה המקומית שיש לפעול לשיקום הסביבה הימית והיבשתית באזור. ב-1982 החלו משרדים ממשלתיים וכמה קואופרטיבים מקומיים בפרויקט השיקום. אחד האנשים שהבינו את ממדי הנזק היה אביו של פאו, קהון פּרידה צ'רוינפאק. צ'רוינפאק התאהב באי הקטן, ששטחו כ-2,400 דונם, רכש אותו והחליט להפסיק את גידול דקלי הקוקוס ואת הדיג ההרסני. הוא החל לפעול לשיקום המערכת הטבעית באזור ייחודי זה, מתוך כוונה להפוך את האי לאתר תיירות אקולוגית. בין השאר יכולים התיירים באי להשתתף בפרויקט השבת האלמוגים.

מצילים אלמוגים בתאילנד (צילום: נעם סגן-כהן)
מורידים את המסגרות לקרקעית הים | צילום: נעם סגן-כהן


ביוני 1991 הטילה הממשלה התאילנדית על הצי המלכותי, על מחלקת הייעור המלכותית ועל מחלקת המדגה של תאילנד לנקוט צעדים דחופים כדי לעצור את הנזק שנגרם ליערות המנגרובים ולשוניות האלמוגים, ולפעול להעלאת המודעות בציבור לערכיהם של המשאבים הטבעיים האלה. בעקבות החלטה זו עוסק הצי המלכותי באיסוף אשפה ובניקוי של החופים ושל הסביבה התת-ימית, בגידול ובהשבה לטבע של אלמוגים, צבי ים וחלזונות ים ובהעלאת המודעות הציבורית לנושאים האלה. בסביבת האי טאלו, מספר לי פאו, הושבו לטבע גם צדפות ענק מהמין Tridacna squamosa, שלהן תפקיד חשוב בסינון מי הים, וצבי ים קרנִיים (Eretmochelys imbricata), וחוקרים וסטודנטים רבים מאוניברסיטאות שונות מגיעים לאי כדי ללמוד מקרוב על השבת מינים לים.

באוגוסט 1997, מספר פאו, ביקרה באי הוד מלכותה הנסיכה מהא צ'קרי סירינטון, בתו השלישית של המלך פומיפון. לקראת בואה בדק צוות מחקר מטעם הצי המלכותי את מצב האלמוגים סביב האי, וקבע שהם במצב טוב יותר בהשוואה לכל אתר אחר שנבדק במפרץ תאילנד. במהלך הביקור נועדה הנסיכה עם אביו של פאו, והם העלו רעיונות לשימור האי וסביבתו הטבעית באופן בר קיימא, כך שגם הקהילה המקומית תפיק ממנו תועלת. ואכן, פאו ואביו סבורים כי אחד ההישגים החשובים של פועלם בשנים האחרונות הוא שאנשי הקהילה המקומית למדו להעריך את משאבי הטבע ולהתייחס אליהם כאל אוצרות לאומיים שהם נחלת הכלל. וכך האלמוג שלי – גם אם מספרו לא עלה בהגרלה – הוא חלק מתהליך השיקום של אוצר הטבע הזה.

* את הכתבה כתב נעם סגן-כהן – גיאוגרף, מוסמך בניהול משאבי טבע וסביבה. מוביל טיולים למדינות אמריקה הלטינית וליעדים אחרים ב"חברה הגיאוגרפית – ברק אפיק", ומרצה על מגוון יעדים ונושאים
noam@noam-ways.com


* תודה לד"ר שי שפיר, מרצה בכיר במכללה האקדמית לחינוך אורנים וחבר בצוות המחקר של פרופ' רינקביץ בחקר ימים ואגמים בישראל, על עזרתו
* הכותב היה אורח לשכת התיירות התאילנדית (TAT)

הכתבה התפרסמה באתר ifeel. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן

>> ציורים בחול: אמנות בין גאות לשפל