אנחנו צרכנים נבונים. כשאנחנו רוצים להזמין חופשה בחו"ל, אנחנו נכנסים לאינטרנט, מחפשים, מבררים, משווים — ורק אז מתקשרים לסוכן וסוגרים את הדיל הטוב ביותר. אבל מול גל המודעות הצרכנית, יש גל נגדי שפועל נגדנו: חברות התעופה, ישראליות וזרות כאחת, מנסות — ומצליחות — לחסוך בהוצאות על ידי קיצוץ שירותים שבעבר היו ניתנים לנו בחינם, וכיום אנחנו נדרשים לשלם עבורם.
פעם זה היה קורה בעיקר בבתי מלון — היינו מזמינים חדר, משלמים עבור הלינה ומגלים בסוף החופשה שזה היה מחיר התחלתי בלבד, לא כולל גלישה באינטרנט, מוצרים מהמיני־בר, שיחות טלפון (בעידן שלפני הסלולר), גלידה לילדים בבריכה ועוד. כל זה כדי לספק לבית המלון מקורות הכנסה נוספים. ובכן, חברות התעופה למדו גם הן את הטריק, והן לא מהססות להשתמש בו — החל בבחירת מקום ישיבה מועדף בתשלום, דרך העלאת מזוודה לבטן המטוס, ועד לקבלת מזון ומשקאות בטיסה.
נתון אחד מדו"ח של חברת המחקר IdeaWorksCompany ממחיש עד כמה השתנו פני הדברים בשנים האחרונות: ב–2007 מכרו חברות התעופה מוצרים ושירותים נלווים בסכום של 2.45 מיליארד דולר, ואילו ב–2013 ההכנסות מקטגוריה זו כבר הסתכמו ב–31 מיליארד דולר. עוד עולה מהמחקר כי כל נוסע משלם בממוצע 16 דולר בנוסף לעלות כרטיס הטיסה.
בכיר בחברת תעופה מסביר: "זה התחיל בטיסות הפנימיות בארה"ב, שגבו תשלום על מגוון שירותים שניתנו בעבר בחינם — וזה עבד מצוין, החברות האמריקאיות עשו מזה מיליארדים. ההתחלה היתה תשלום על מושבים מועדפים, ואז החילו את זה גם על מזוודות. החברות הישראליות הן בין האחרונות שהצטרפו למגמה, וזה קרה עם כניסת הלואוקוסט. עד אז הן לא רצו לשנות את המדיניות שלהן, אף אחת לא רצתה להיות הראשונה — אבל אז אל על התחילה לבקש תשלום על מושב מועדף ביציאות חירום, האחרות יישרו קו, וזה נהפך למקובל".
יעל קטן, מנכ"לית בריטיש איירוויס ישראל, מסבירה כי "אחוזי הרווח של חברת התעופה נמוכים מאוד, ומאחר שהעלויות השונות, כמו דלק, רכש מטוסים וכוח אדם, רק גדלות — חברות תעופה מנסות להגדיל הכנסות ולמקסם את הרווחים. אשקר אם אומר שבריטיש לא מנסה לצמצם הוצאות, אבל אנחנו עושים את זה במקומות כמו הוצאות על פרסום, ולא מצמצמים את השירותים ללקוח".
אורי סירקיס, מנכ"ל קבוצת ישראייר, מסביר את העלויות הגבוהות הכרוכות באחזקה ובתפעול של טיסות לואוקוסט: "טיסות אלה מתאפיינות במטוסים שמבצעים טיסות רבות כל יום, כך שרמת האמינות שלהם חייבת להיות גבוהה מאוד — כי תקלה אחת במטוס תשפיע על הטיסות הבאות. המשמעות היא שצריך להפעיל כל הזמן ציוד חדיש, וזה אומר שהוצאות המימון והפחת של המטוס מגיעות ל–4–5 מיליון דולר בשנה. ההוצאות הגדולות הן לא על השמיכה, המים או האוזניות — אלא על המטוס החדש".
לדבריו, "אין כאן ניסיון לחסוך על גבם של נוסעים, אלא הגדרה אחרת של המוצר. אנשים רוצים לעלות לטיסה, לשתות מים, ללכת לישון ולהגיע ליעד שלהם. הם לא רוצים שיעירו אותם באמצע הלילה וישאלו אותם מה הם רוצים לאכול או לשתות".
החברות חוסכות — אתם משלמים
כדי למנוע הפתעות, ריכזנו את תשע הדרכים של חברות התעופה להרוויח — על חשבונכם.
1. נחיתה בשדה תעופה מרוחק. חברות תעופה שנוחתות בשדה תעופה המרוחק מהעיר אולי יציעו כרטיסי טיסה זולים יותר, אבל החיסכון הזה עלול להתקזז בהוצאות נסיעה גבוהות יותר למלון, ויגרור גם בזבוז זמן יקר בהגעה. "זה חיסכון משמעותי לחברה, ואנחנו לא מדברים רק על מס נמל, שאת חלקו הלקוח משלם ואת השאר משלמת החברה. יש גם אגרות נחיתה ואגרות שהייה מופחתות, וכך גם שירותי חשמל ושירותי אוטובוסים, שבשדות מרוחקים העלויות שלהם תמיד נמוכות יותר", אומר בכיר אחר בענף התעופה.
לדבריו, "שדה תעופה מרוחק יכול לגבות 100 דולר פחות מחברת התעופה על מסי נמל, וגם לא לבקש תשלום בגין סלוט (חלון זמן לנחיתה). סלוט טוב בשדה תעופה קרוב לעיר יכול לעלות לחברת תעופה מיליוני דולרים בשנה — כי הוא מאפשר לה לטוס בשעות נוחות. חברה שתוותר על השעות הנוחות ועל שדה התעופה הקרוב, תחסוך את ההוצאה הזו".
2. עגלת הדיוטי פרי במטוס. חברות התעופה משקיעות משאבים רבים כדי להציע לנוסעים במטוס מוצרים במחירים נמוכים יותר אפילו מאלה שמוצעים בחנויות ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"ג. החברות מגדילות את מספר המוצרים ואת המבחר שלהם, כדי לגרום לנוסעים להתפתות ולקנות, וגם מתמרצות את הכלכלים והדיילים שאחראים על המכירה באמצעות עמלה מההכנסות. היקפי המכירה מהעגלה הקטנה הזו משמעותיים ביותר לחברת התעופה, וככל שהמבצעים גדולים ואטרקטיביים יותר — ההכנסות לחברת התעופה עולות.
"מהרגע שעולים למטוס והדיילים מסיימים להגיש ללקוח את האוכל, מיד מתחילה המכירה. זה הכסף הגדול. זה קורה בכל טיסה ולכל יעד — לפריז, לונדון ואפילו לאיים היווניים", אומר אותו בכיר בענף. "הדיילים נעשים נחמדים במיוחד כשהם מנסים למכור, כי יש שם אחוז רווח גדול לחברה".
3. בלי כריות ושמיכות. הנה משהו שאמנם לא דורש מהנוסעים לפתוח את הארנק, אבל בהחלט חוסך לחברת התעופה כסף. לא מעט אנשים שטסו בשנים האחרונות וביקשו מהדיילות כרית או שמיכה נענו שבטיסה הזאת לא מחלקים שמיכות וכריות. במקרים אחרים, מספרן של השמיכות היה מצומצם ביותר — וכולן כבר חולקו לנוסעים אחרים. זה קורה בטיסות של אל על לאירופה, וגם בטיסות של ארקיע, אייר ברלין וחברות תעופה אחרות. באיזיג'ט כלל אין שמיכות, ובחברת הלואוקוסט של אל על, UP, תצטרכו לשלם על שמיכה 4 דולרים. זאת בעוד שחברות אחרות, כמו טורקיש איירליינס, בריטיש איירווויס ואייר־פראנס מקפידות עדיין להעניק שירות מלא בתחום זה.
4. חיסכון בדרך למטוס וממנו. אחרי שעברתם את דלפק הבידוק האחרון לפני העלייה למטוס, לעתים עליכם לנסוע אל המטוס באוטובוס, במקום להגיע אליו בנוחות באמצעות שרוול — גם זה נועד לחסוך כסף לחברת התעופה. וזה לא נגמר כאן: בכיר בענף מסביר שחברות התעופה מנסות לדחוס כמה שיותר נוסעים בכל אוטובוס, כדי לשלם על כמה שפחות מהם. "מצופפים את האנשים כמו סרדינים, רק כדי לא להביא עוד אוטובוס. עצוב לראות את זה אבל זה המצב, כדי לחסוך בעלויות החברות יעשו את זה", הוא אומר.
אותו בכיר מסביר כי עם הנחיתה יש אפשרות לחבר מדרגות גם לדלת הקדמית וגם לאחורית, אך לא בכל נחיתה הלקוחות ייהנו מיציאה כפולה, ולעתים קרובות יצטרכו להשתרך בתור ארוך אחד, לטובת החיסכון של חברת התעופה. לדבריו, "אפילו בשירותי ניקיון יש רמות שונות. יש חברות תעופה שלוקחות שירותי ניקיון מינימליים, ואפילו לא מחליפות את הכיסויים על כריות הראש של הנוסעים בין הטיסות. חברות אחרות משלמות יותר על ניקיון ודואגות להסיר גם את האבק".
5. הוספת מושבים במטוס. חברות התעופה נוקטות כל שיטה אפשרית כדי להגדיל את מספר המושבים שאפשר למכור במטוס — הן נפטרות מתאי האחסון של הצוות, מצמצמות את מספר תאי השירותים, ומסתפקות במטבחון אחד. אם מושב ריק בטיסה מסוימת הוא הפסד כספי חד־פעמי לחברת התעופה, הרי שמקום מבוזבז שיכול היה להיות בו מושב הוא הפסד קבוע, בכל טיסה. בימים האחרונים הודיעה איזיג'ט, חברת התעופה הזרה השנייה בגודלה בישראל, כי תוסיף עוד ששה מושבים למטוסי האיירבוס A320 שלה. המהלך נועד כמובן כדי להגדיל את רווחיה מכל טיסה — המשמעות, עבור הנוסעים, היא הגדלת הצפיפות במטוס והקטנת הרווח בין המושבים.
6. תשלום על מטען עודף. נוסעים רבים חוששים מרגע האמת — שבו מזוודתם נשקלת בדלפק הצ'ק אין, רגע לפני השליחה לבטן המטוס. כאן כל קילוגרם קובע, ואם חטאתם ביותר מדי קניות בחופשה, חברת התעופה תדאג לקנוס אתכם על כך. חברות התעופה הסדירות הרגילות מאפשרות העלאת מזוודה במשקל של 20–23 ק"ג, ועל כל קילו נוסף כבר תצטרכו לשלוף את הארנק. לפעמים, כשמדובר בחריגה זניחה, נציג חברת התעופה יוותר לכם — אבל אם לא, אתם עלולים להתחרט על המשקל העודף.
באל על, למשל, תצטרכו לשלם על מטען עודף 55 דולר אם אתם טסים לאירופה, ו–85 דולר בטיסה ליעד מרוחק יותר. באייר־פראנס המחיר הוא 45 דולר, אם דאגתם לעניין טרם ההגעה לשדה התעופה, אבל אם השארתם את הטיפול בכך לרגע האחרון — זה כבר יעלה לכם 70 דולר. בישראייר ובארקיע המחיר מחושב לפי החריגה — ושם תשלמו 15 דולר על כל קילוגרם נוסף מעל המותר.
בחברות לואוקוסט, המזוודות הן מקור הכנסה מרכזי. אם בטיסה רגילה, רוב הנוסעים לא חורגים מהמשקל המותר, הרי שבטיסת לואוקוסט לא כל הנוסעים יסתפקו במטען יד — ורבים ייקחו עמם גם מזוודה של 20 ק"ג, שעבורה יתבקשו לשלם עוד 35–70 דולר, תלוי בחברת התעופה — סכום שיכול להגיע ל–10%–20% ממחיר הכרטיס.
7. אין ארוחות חינם. "אירופאים שטסים לואוקוסט כבר מורגלים בכך, ואף אחד לא מתרגש מזה", אומר בכיר בענף על היעדר מזון ומשקאות בחלק מהטיסות. "בישראל אנחנו יותר רגישים לזה, כי מה לעשות שאנחנו אוהבים לאכול. מעבר לזה, עד לפני כמה שנים בכלל לא היו כאן טיסות לואוקוסט. אבל מה שקורה אצלנו כיום הוא חלק מתופעה עולמית — אנשים קונים את המושב שלהם בטיסה, ותו לא. ועדיין, רוב חברות התעופה הגדולות כמו בריטיש איירוויס, טורקיש, אל על ואחרות, ימשיכו לחלק ארוחה לנוסעים כל עוד המתחרים נותנים".
כדי לא לצאת רעבים וצמאים מטיסה בחברות הלואוקוסט תצטרכו להביא כריכים מהבית, או לשלם לחברת התעופה עוד כסף. אולי בתחילת הטיסה לא תהיו רעבים, אבל חברות התעופה סומכות על כך שתריחו את הכריך של הנוסע מאחוריכם ואת הקפה של הנוסעת משמאלכם, ותרצו גם.
בטיסת UP תתבקשו לשלם 7 דולרים על כריך, באיזיג'ט המחיר לכריך יהיה 5.5 יורו ואילו בוויזאייר — 4 יורו. מים מינרליים יעלו לכם בוויזאייר 2 יורו, וכך גם משקה מוגז, ואילו באיזיג'ט קצת יותר — 2.5 יורו לשני סוגי המשקאות. ב–UP תשלמו פחות: 2–3 דולרים למשקאות הללו.
8. טיסות "לואו־סרוויס". כשחגית ושני עלו לפני כחודש על טיסת ארקיע לאירופה, הן לא הבינו למה הדיילים מתמהמהים בחלוקת הארוחה. שעה לאחר ההמראה, השתיים גילו שהן נמצאות בטיסת לואו־סרוויס — מונח שפירושו שבטיסה הזו אין שירות מזון ומשקאות. סוכן הנסיעות שלהן לא אמר להן דבר על כך מראש, וגם נוסעים אחרים במטוס לא ידעו על אופי הטיסה, והתמרמרו מאוד. מי שרצה בכל זאת לאכול משהו, הוזמן לבחור מתפריט — ולשלם על כך.
חברת ארקיע מוציאה טיסות לואו־סרוויס לאיטליה, גיאורגיה ולאיים היווניים, אך היא לא היחידה. גם טיסות ישראייר וטיסות סנדור (למעט לווינה וליסבון), מוגדרות לואו־סרוויס. כך שגם אם לא קניתם כרטיס בטיסת לואוקוסט, אתם עשויים למצוא עצמכם משלמים על הארוחה במטוס.
"מבחינת המחיר, זה חיסכון של 10 דולרים לחברת התעופה" אומר סירקיס מישראייר. "אני אישית חושב שמדובר במוצר עדיף. הרבה פעמים אנשים מקטרים על האוכל בטיסה, ומתאכזבים מזה שהם לא יכולים לבחור מתפריט".
9. מושב נוח — בתשלום נוסף. המושבים הטובים ביותר במטוס, למעט במחלקת העסקים או במחלקה הראשונה, כמובן, הם אלה שנמצאים בשורה הראשונה או על יד יציאת החירום. חברות התעופה גובות עליהם תשלום נוסף, או מעניקות אותם לנוסעים הנאמנים שבמועדוני הלקוחות. בבריטיש המקום הזה יעלה 75 דולר, באל על 50–99 דולר בהתאם ליעד, באיזיג'ט בין 6 ל–17 ליש"ט, בלופטהנזה 30 יורו ומעלה — ואילו בטורקיש איירליינס עדיין תוכלו לשבת בהם ללא תשלום.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker